שבע מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. שני עותקים שונים (בשניהם אישור צנזור משנת 1880). באחד מהם רישומי בעלות של: "הק' חיים... חופק"קישינאוו[?]"; "מרדכי וויינבערג" (בעיפרון). בעותק השני רישום בעלות בחתימת "סעדייא גמיל", ורישום לידת בתו בשנת תר"פ.

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה שנייה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (שנעתקה ממהדורת קראקא, תרנ"ו), בהמשבח את המהדורה שתודפס "כתמונת הראשון שהדפיס בנו של המחבר זצללה"ה", והוא כותב: "וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב עד יגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו...".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. שני עותקים (שנדפסו על שני סוגי נייר: נייר לבן איכותי ונייר יבש כהה מעט).

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821].

הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".

[4], לב, לז-מ דף. פגינציה משובשת. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.

בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבי צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).

העותק של הרב הצדיק רבי דוד מושקוביץ אב"ד בוניהאד. בדפי הספר מופיעות מספר חותמות של רבי "דוד מאשקאוויטש אב"ד ק"ק באניהאד, מישקאלטץ".

הגאון הצדיק הקדוש רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרסטיר. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו מגודל קדושתו ו"רתיחתו" ביראת שמים. היו לו הקפדות מיוחדות בענייני קדושה ואחת מהם שלא נתן ידו למי שלא טבל במקוה וכשהיה צריך לשלם באוטובוס וכדו' לבש על ידו כפפה. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [בתקופה שבין פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז ובין הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד להתפלל כשליח ציבור בתפילות המוספין – אשר בחסידות בעלז היה נהוג, שבתפילה זו האדמו"ר עולה לשליח ציבור].

[4], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר רגל ישרה, ערכים בקבלה על פי סדר הא-ב, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". למברג (לבוב), דפוס Michael F. Poremba, [תרי"ח 1858]. מהדורה ראשונה.

מז, [5] דף. 24.5 ס"מ. נייר ירקרק (בחלקו). מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. סימני גירוד בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער. בדף האחרון, קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר אור ישראל, ביאור על תיקוני הזוהר, מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ". טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt, תבר"ך [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. דף השער השני בלבד (ללא דף השער הראשון).

מעבר לדף השער, הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, הכותב בתוך דבריו: "...ולגודל חביבות הספר, כי יקרו לי אמרי קדשו... יצאתי מגדרי לבא בהסכמה, ואמינא לפעלא טבא יישר חילו, ויהי ה' למשען לו לבצע מעשהו ולרוות צמאון כל מבקשי ה' לשתות מנהר היוצא מעדן אלקים ספר הת"ז עם ביאורי הה"ק הנ"ל, וגודל אזהרתי לבל ירים איש את ידו... להשיג גבולו ולהדפיסו עוד הפעם... והשומע לדברי שיאו יעלה לשמים ויזכה לראות בבנין ירושלים...".

המחבר,
הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

[2], נז דף. חסר דף השער הראשון. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים, בהם קרע בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט מצדו השני של השער, משוקם בהדבקת נייר. כריכת עור חדשה.