ספר משנת חסידים, קיצור חכמת הקבלה ע"פ האר"י, מאת רבי עמנואל חי ריקי. אמשטרדם, ללא שם מדפיס, [ת"ק 1740]. מהדורה שניה שנדפסה בחיי המחבר, אך כפי הנראה ללא ידיעתו, ועל דעת המדפיסים בלבד.

המחבר, רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו.

בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכרים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף.

בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".

בראש הספר "חזה ציון" מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...".

בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו – תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא – מעשרה הרוגי מלכות – וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".

בראש דף ד2, הגהה בכתיבה ספרדית.

[6], קלב דף. 17.5 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט במספר דפים (ללא חסרון). כריכה עתיקה עם שדרת עור. פגמים וסימני עש בכריכה.

ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. [פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, תקע"ה 1815]. וואריאנט עם שער מזויף.

בעותק הזה נדפס דף השער מחדש, וזוייפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.

רישומי בעלות (בדפים ו/1, נט/1 וקכד/1) שהספר "שייך להבית המדרש דפה דארהוי" [Dorohoi, רומניה]. חותמות בית המדרש בדפים יט/1 וקמז/2.

[1], לו, [4], לז-קלד, [2], קלז-קמז; מח דף. חסרים דפים קלה-קלו, קלט-קמ. דפים לג-לו ודפים קכז-קכח בספירה הראשונה מופיעים פעמיים (דפים קכז-קכח מופיעים בשנית במקום דפים קלה-קלו). 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי. קרעים חסרים רבים (כולל קרעים גדולים בדף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. במספר דפים חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

שבע מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. שני עותקים שונים (בשניהם אישור צנזור משנת 1880). באחד מהם רישומי בעלות של: "הק' חיים... חופק"קישינאוו[?]"; "מרדכי וויינבערג" (בעיפרון). בעותק השני רישום בעלות בחתימת "סעדייא גמיל", ורישום לידת בתו בשנת תר"פ.

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה שנייה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (שנעתקה ממהדורת קראקא, תרנ"ו), בהמשבח את המהדורה שתודפס "כתמונת הראשון שהדפיס בנו של המחבר זצללה"ה", והוא כותב: "וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב עד יגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו...".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. שני עותקים (שנדפסו על שני סוגי נייר: נייר לבן איכותי ונייר יבש כהה מעט).

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821].

הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".

[4], לב, לז-מ דף. פגינציה משובשת. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.

בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבי צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).

העותק של הרב הצדיק רבי דוד מושקוביץ אב"ד בוניהאד. בדפי הספר מופיעות מספר חותמות של רבי "דוד מאשקאוויטש אב"ד ק"ק באניהאד, מישקאלטץ".

הגאון הצדיק הקדוש רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרסטיר. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו מגודל קדושתו ו"רתיחתו" ביראת שמים. היו לו הקפדות מיוחדות בענייני קדושה ואחת מהם שלא נתן ידו למי שלא טבל במקוה וכשהיה צריך לשלם באוטובוס וכדו' לבש על ידו כפפה. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [בתקופה שבין פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז ובין הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד להתפלל כשליח ציבור בתפילות המוספין – אשר בחסידות בעלז היה נהוג, שבתפילה זו האדמו"ר עולה לשליח ציבור].

[4], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.