קונטרס ישבת ציון, מכתבים על אודות ירושלים ויושביה, עם חידושים ואמרות ששמע מפיו של רבו הגאון רביי יהושע ליב דיסקין, מאת רבי יצחק שלמה בלויא. ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ג [1883].

מעבר לשער נדפס מכתב "השר הצדיק" משה מונטיפיורי.

המחבר,
הגאון ההונגרי-ירושלמי רבי יצחק שלמה בלוי (תרי"ז-תש"ג), בעל מלוא העומר על הלכות חלה. נאמן-ביתו ומזכירו של הגאון המהרי"ל דיסקין ומוסדותיו. ממייסדי בית יתומים דיסקין וישיבת אהל משה. בספריו ופרסומיו, הוא היה הראשון שפירסם את חידושיו הגאוניים של רבו המהרי"ל דיסקין. אביהם של רבי משה בלויא מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים, ושל רבי עמרם בלויא מנהיג "נטורי קרתא".

כ דף. 15.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש קלים. רישומים. כריכה חדשה.

ש' הלוי 422.

שני כרכים. כרך ראשון: כב, כד-קעא. חסר דף כג. כרך שני: [1], רד, רז-שטו דף. חסר דף רה. 31.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. קמטים בשולי חלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער של הכרך הראשון ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות במסגרת השער ובטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכות חדשות עם שדרות עור (אחידות).

ש' הלוי, מס' 459, 557.

ספר המכריע, פסקי דינין וחידושי מסכת תענית, מאת רבינו ישעיה מטראני – הרי"ד. ליוורנו, דפוס Carlo Giorgi, [תקל"ט 1779]. מהדורה ראשונה.

העותק של הגאון רבי צבי הירש העליר בעל "טיב גיטין", עם חתימתו והגהה חתומה.

בדף השער, חתימות ורישומי בעלות: "הק' צ"ה [צבי הירש] העל[יר] מזאמושט כעת חופ"ק אונגוואהר"; "שייך לאמ"ו הרב הגאון הגדול החריף ובקי... כקש"ת מו"ה צבי הירש"; בדף ד/1, הגהה (קצוצה) בכתב ידו, עם חתימתו: "צבי הירש העלי[ר]".

חתימה נוספת בדף השער, בכתיבה מזרחית: "ג'י מירקאדו נר"ו".

הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות בוניאהד, אונגוואר ואובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים. אלמנתו נישאה בזיווג-שני לרבינו ה"חתם סופר" (כנראה שחלק מספרייתו הגיעה עמה לבית בעלה השני, רבינו משה סופר אב"ד פרשבורג).

[1], ב-ד, פ דף. 18 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים. הדבקות נייר לחיזוק בשולי חלק מהדפים, על גבול הטקסט. חותמת. כריכה ישנה ושחוקה.

ספר אפי רברבי – שלחן ערוך אבן העזר, עם חלקת מחוקק, בית שמואל, באר הגולה, טורי זהב, דגול מרבבה, ביאור הגר"א מוילנא ועוד המפרשים והוספות. למברג (לבוב), דפוס אריה ליב מדפיס, [תרכ"א] 1861.

חותמות ורישומים שונים, בהם חותמת של "עקד ישיבת חכמי לובלין", וחותמות "משרד הדתות", של חלוקת "ספרי קודש משרידי יהדות פולין שניצלו... להמשכת השרשרת בארץ הקודש".

בשולי הגיליונות הגהות ותיקונים, בכתב-יד אשכנזי, מכמה כותבים, בהם כמה הגהות ארוכות שנכתבו כנראה ע"י רבני "ישיבת חכמי לובלין", ההגהות הנ"ל מתחילים במילים: "קשה הא..."; "קשה דמה דמיון..."; "קשה מי הכריחו לזה..."; "קשה לי ע"ז..."; "קשה הא בודאי...".

[2], מ, לג-לו, ה-יז, יט-כד; כ; כו; כה-לב; ט, יא-כ; כ, יט-עה, [1] דף. 46 ס"מ. מצב בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני-גרוע. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקמטים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי הדפים. סימני עש. כריכה מקורית, בלויה וקרועה.

שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר, אחד מהם עם הקדשת המחבר:

• ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.

בדף המגן הקדמי הקדשת המחבר בכתב-ידו וחותמתו: "למעלת הנכבד והנעלה מו"ה מענדל גינצבורג נ"י". בדפי הספר מספר תיקונים בכתב-יד [המחבר?].

[2], מז, [1] דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

סג עמ'. 26.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר,
הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".