15 лет русского футуризма, 1912-1927 гг., материалы и комментарии [חמש עשרה שנים של פוטוריזם רוסי, 1912-1927...], בעריכת אלכסיי קרוצ'וניך. הוצאת Изд. Всероссийского союза поэтов, מוסקבה, 1928. רוסית.

החוברת מתארת את התפתחות תנועת הפוטוריזם הרוסי לאורך חמש עשרה שנותיה הראשונות, משנת 1912 ועד 1927, וכוללת חומרים מקוריים, בהם מניפסטים, מכתבים וטקסטים שונים, מאת האמנים והמשוררים שלקחו חלק בתנועה. החוברת מהווה מקור חשוב לחקר תנועת הפוטוריזם הרוסי ולהשפעתה על האמנות ועל התרבות הרוסית בראשית המאה ה-20. בין היוצרים המרכזיים המיוצגים בחוברת: ולדימיר מאיאקובסקי, ולימיר חלבניקוב, אלכסיי קרוצ'וניך, איגור טרנטייב, סרגיי טרטיאקוב, ואחרים.

החוברת כוללת איורי דיוקנאות של ולימיר חלבניקוב (דיוקן עצמי), של ניקולאי אסייב וסרגיי טרטיאקוב (קריקטורות מאת מריה סיניאקובה), של אלכסיי קרוצ'וניך (תמונת פוטומונטאז' מעשה ידי גוסטב קלוציס), של איגור טרנטייב (דיוקן עצמי), ולדימיר קשניצקי (דיוקן מאת איגור טרנטייב), ואחרים. עטיפה צבעונית בעיצוב גוסטב קלוציס.

ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 740.

67, [1] עמ'. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. כתמים בעטיפה; קרע חסר בשולי השדרה.

גוסטב קלוציס (Густав Клуцис; 1895-1938), יליד לטביה, גויס לצבא הרוסי בשנת 1915 ובשנת 1917 הגיע למוסקבה. בשנים שלאחר מכן למד אמנות אצל קזימיר מלביץ', אצל אנטואן פבזנר ובבית הספר הממשלתי לאמנות "וְחוּטֶמָא"ס" (Вхутемас – "סדנאות לטכניקה ולאמנות גבוהה"). במהלך שנות ה-20 לימד ב-"וחוטמא"ס", שיתף פעולה עם קבוצת "לף" ("חזית השמאל של האמנות") והיה ממייסדיו של איגוד האמנים "אוקטובר". עבודותיו של קלוציס , שהיה חבר במפלגה הקומוניסטית, היו ברובן בעלות צביון תעמולתי. זכורות במיוחד כרזות התעמולה הקומוניסטיות שיצר יחד עם אשתו, האמנית וולנטינה קולגינה, שנעשו תוך שימוש נרחב בטכניקת הפוטומונטאז' (בני הזוג נחשבים לחלוצים בתחום הפוטומונטאז' בברית המועצות). על אף מסירותו המוחלטת למפלגה הקומוניסטית, נרצח קלוציס בשנת 1938, בזמן הטיהורים הגדולים של סטאלין.

שתי חוברות עם עטיפות בעיצוב סרגיי צ'כונין:

1. Власть Советов за десять лет 1917-1927 [עשר שנים של שלטון סובייטי, 1917-1927]. הוצאתИздание Красной газеты , לנינגרד, 1927. רוסית (שער נוסף בצרפתית). העטיפה הצבעונית, האיורים ותיבות הפתיחה המאוירות מעשה ידי סרגיי צ'כונין.

אסופת מאמרים שפורסמה לציון עשור למהפכת אוקטובר, ובה סקירה של הישגי השלטון הסובייטי בתחומים שונים: תעשייה, מסחר, חינוך, בריאות, תרבות ועוד. המאמרים מלווים ב-20 לוחות-הדפס (בהם לוחות צבעוניים), ברפרודוקציות רבות של איורים ויצירות אמנות, ובצילומים ודיוקנאות של דמויות פוליטיות ואומנותיות בולטות מהתקופה.

XXXV, 183, [4] עמ' + [20] לוחות (אחד מהלוחות חסר). 30.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים ופגמים קלים. גיליון מנותק. דפים רופפים. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשולי העטיפה ובשדרה.

2. Октябрь в искусстве и литературе, 1917-1927 [אוקטובר באמנות ובספרות, 1917-1927]. Издание Красной газеты, לנינגרד, 1927. רוסית. העטיפה הצבעונית, האיורים ותיבות הפתיחה המאוירות מעשה ידי סרגיי צ'כונין.

אסופת מאמרים שפורסמה לציון עשור למהפכת אוקטובר, העוסקים בהשפעה של המהפכה על התיאטרון, הקולנוע, הספרות, המוזיקה, הציור והאמנות בברית המועצות. המאמרים מלווים ברפרודוקציות רבות של איורים ויצירות אמנות, כרזות, דיוקנאות אמנים, קונצרטים והצגות תיאטרון הממחישים את השפעת המהפכה על האמנות החזותית.

85 [2] עמ' + ספח מודבק אל העמוד האחרון עם תיקוני טעויות. 24 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. חותמת ורישום בעטיפה האחורית. קרעים קלים, קמטים ובלאי בשולי העטיפה ובשדרה.

ראו: Margit Rowell and Deborah Wye, The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: Museum of Modern Art (MoMA), New York, 2002, Nos. 690 and 785.

סרגיי צ'כונין (Сергей Васильевич Чехонин; 1878-1936), אמן גרפי, צייר וקרמיקאי רוסי-סובייטי משפיע; חבר התנועה האמנותית "עולם האמנות" (Мир искусства), ממפתחי רעיון השימוש בכלי חרסינה להפצת תעמולה סובייטית. לאחר מהפכת 1905 נעשה מעורב בפוליטיקה, והתקרב לחוגים המהפכניים, צייר קריקטורות סאטיריות למגזינים, והחל לעצב ספרים.

בשנים 1918-1923 היה מנהלו האמנותי הראשון לאחר מהפכת אוקטובר של "בית החרושת הממלכתי לחרסינה" ("בית החרושת הקיסרי לחרסינה" לשעבר), שפעל תחת אגף האמנויות בנרקומפרוס – הקומיסריאט לחינוך, תחת אנטולי לונאצ'רסקי.

צ'חונין הוביל קו עיצובי קונסטרוקטיביסטי, ששירת את צרכי השעה תחת האידיאולוגיה החדשה. הוא הוחלף על ידי פונין, ושב שנית לניהול האמנותי של המפעל בשנים 1925-1927. כמעצב גרפי, עיצב שטרות ובולים, והיה שותף לעיצוב דגל הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית. ב-1928 עזב את רוסיה; התגורר בצרפת ובגרמניה, עסק בעיצוב כלי קרמיקה, תפאורות, וספרים.

שתי מהדורות לחיבור מאת יוסיף סטלין אודות ולדימיר לנין, עם כריכות בעיצוב אלכסנדר רודצ'נקו:

1. О Ленине [אודות לנין], מאת יוסיף סטלין. הוצאת Партздат, מוסקבה, 1934. כריכת בקליט נאה. עותק חסר.

73, [3] עמ' (ללא עמ' 6-7, ועמ' 43-54). 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים וקרעים, בהם קרעים חסרים קטנים. פגמים קלים בכריכה.

2. О Ленине [אודות לנין], מאת יוסיף סטלין. הוצאתПартздат ЦК ВКП(б) , מוסקבה, 1935.

73, [3] עמ'. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. רישומים בדף הביטנה הקדמי ובכריכה האחורית.

אלכסנדר רודצ'נקו (Алекса́ндр Миха́йлович Ро́дченко; 1891-1956), אמן, מעצב, פסל וצלם רוסי, איש התנועה הקונסטרוקטיביסטית. רודצ'נקו למד אמנות בקאזאן שבטטרסטן ובמוסקבה. בתחילת דרכו יצר בסגנון קוביסטי ופוטוריסטי, ולאחר מכן נמשך אל הסופרמטיזם ואל המופשט הגיאומטרי, בהשפעת קנדינסקי ומלביץ'.

רודצ'נקו היה תלמידו של ולדימיר טאטלין, ושימש כאסיסטנט שלו, ואף השתתף ב-1916 בתערוכה שאצר טאטלין. בהשפעתו, החל ליצור ב-1919 עבודות תלת-ממדיות שנעשו ממגוון חומרים (עץ, מתכת, ועוד), ואופיינו בצורות גיאומטריות השלובות אלה באלה ויוצרות קומפוזיציות אווריריות ודינאמיות.

במהלך שנות ה-20 עבד באופן קבוע עם המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, ליווה באיורים ובתצלומים את ספריו, את גיליונות כתב העת "חזית השמאל של האמנות" וכן ספרים ופרסומים של יוצרים אחרים מחוגי הפוטוריזם והאוונגרד הרוסיים, ופרסם מתצלומיו בעיתונות באופן קבוע.

רודצ'נקו נחשב לאחד האמנים הוורסטיליים ביותר של האוונגרד הרוסי: הוא נמנה עם מובילי הפלג הפרודוקטיביסטי, שדגל בחיזוק הקשר בין האמנות והייצור התעשייתי, ובינה ובין אוכלוסיית הפועלים והצרכנים, ומתוך כך פנה גם לעיצוב רהיטים ואמנות שימושית; בהמשך נמשך אל אמנות הצילום והפוטומונטאז' ועסק בהן רבות (נחשב לאחד מחלוצי הז'אנר), עיצב כרזות, אייר ספרים, עסק בגרפיקה ובטיפוגרפיה ויצר תפאורות לתיאטרון ולקולנוע.