מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
- (-) Remove and filter and
- art (59) Apply art filter
- אוונגרד (50) Apply אוונגרד filter
- רוסית (50) Apply רוסית filter
- יידיש, (50) Apply יידיש, filter
- יידיש (50) Apply יידיש filter
- אמנות (50) Apply אמנות filter
- אוונגרד, (50) Apply אוונגרד, filter
- וסובייטית (50) Apply וסובייטית filter
- avant (50) Apply avant filter
- avant-garde, (50) Apply avant-garde, filter
- avantgard (50) Apply avantgard filter
- gard (50) Apply gard filter
- russian (50) Apply russian filter
- soviet (50) Apply soviet filter
- yiddish (50) Apply yiddish filter
- yiddish, (50) Apply yiddish, filter
- הפליטה (14) Apply הפליטה filter
- ושארית (14) Apply ושארית filter
- שואה (14) Apply שואה filter
- אנטישמיות, (14) Apply אנטישמיות, filter
- אנטישמיות (14) Apply אנטישמיות filter
- antisemit (14) Apply antisemit filter
- antisemitism, (14) Apply antisemitism, filter
- erit (14) Apply erit filter
- hapletah (14) Apply hapletah filter
- holocaust (14) Apply holocaust filter
- she (14) Apply she filter
- she’erit (14) Apply she’erit filter
- sheerit (14) Apply sheerit filter
- the (14) Apply the filter
- וגרפיקה (9) Apply וגרפיקה filter
- כרזות (9) Apply כרזות filter
- graphic (9) Apply graphic filter
- poster (9) Apply poster filter
- אמנים (4) Apply אמנים filter
- וישראלים (4) Apply וישראלים filter
- יהודים (4) Apply יהודים filter
- שונים (4) Apply שונים filter
- artist (4) Apply artist filter
- isra (4) Apply isra filter
- jewish (4) Apply jewish filter
- various (4) Apply various filter
מציג 13 - 24 of 77
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $200
לא נמכר
Пляска мертвыхъ, Три сцены [מחול המוות, שלוש סצנות], מאת פרנקד ודקינד. הוצאת "Книгоиздательство "EOS, סנקט פטרבורג, [1907]. רוסית.
תרגום לרוסית של הדרמה הסאטירית "מחול המוות" (Totentanz), מאת הסופר והמחזאי הגרמני פרנק (בנימין פרנקלין) ודקינד (Benjamin Franklin Wedekind; 1864-1918). עטיפה בעיצוב ליאון באקסט.
56, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בכמה דפים ובשולי העטיפה. דפים וקונטרסים מנותקים. רישומים וחותמות בעטיפה האחורית. שני חלקי העטיפה מנותקים; שדרה קרועה וחסרה.
ליאון באקסט (Лев Самойлович Бакст, נולד בשם Лейб-Хаим Израилевич Розенберг; 1866-1924), צייר ומעצב רוסי-יהודי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הבלט הרוסי. למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ומאוחר יותר בפריז.
באקסט היה חבר בקבוצה המשפיעה "עולם האמנות" (Мир искусства) וקנה לו שם בזכות עיצובי התלבושות והתפאורות שיצר להפקות דוגמת "שחרזדה", "אחר הצהריים של פאון", ורבות אחרות. עבודותיו התאפיינו בעיצובים אקזוטיים ועשירים בצבע, אשר שינו את פני עיצוב התיאטרון בראשית המאה ה-20.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
Аполло́нъ, כתב-עת ספרותי-אמנותי, גיליון מספר 10. הוצאת Tипографiя Якорь, סנקט פטרבורג, 1910. רוסית.
"אפולון" – כתב-עת מאויר שראה אור בין השנים 1909-1917. התפרסמו בו יצירות ספרותיות, מאמרי ביקורת, וסקירות שונות על אמנות, תרבות, מוזיקה, תיאטרון וספרות. כתב העת שימש במה פתוחה לסגנונות ולזרמים אמנותיים שונים, כגון סימבוליזם, אקמאיזם ופוטוריזם, והתפרסמו בו יצירותיהם של סופרים, משוררים ואמנים בולטים מהתקופה, כולל משוררי תור הכסף והאוונגרד הרוסי. בין המשתתפים והכותבים בגיליונות כתב העת "אפולון" נמנים ולדימיר מאיאקובסקי, אנה אחמטובה, ניקולאי גומיליוב, אלכסנדר בלוק, אוסיפ מנדלשטם ובוריס פסטרנק.
הגיליון שלפנינו מלווה באיורים רבים בגוף הטקסט ובלוחות עם רפרודוקציות של יצירות אמנות שונות מעשה ידי ליאון באקסט.
69, [1]; 33, [1]; 53, [3] עמ' + 12 לוחות (19 רפרודוקציות; חלק מהלוחות מודפסים משני צדיהם). 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. פגמים קלים. דפים ולוחות אחדים מנותקים. רישומים וחותמות. כתמים ופגמים קלים בכריכה.
ליאון באקסט (Лев Самойлович Бакст, נולד בשם Лейб-Хаим Израилевич Розенберг; 1866-1924), צייר ומעצב רוסי-יהודי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו עם הבלט הרוסי. למד באקדמיה לאמנויות בסנקט פטרבורג ומאוחר יותר בפריז.
באקסט היה חבר בקבוצה המשפיעה "עולם האמנות" (Мир искусства) וקנה לו שם בזכות עיצובי התלבושות והתפאורות שיצר להפקות דוגמת "שחרזדה", "אחר הצהריים של פאון", ורבות אחרות. עבודותיו התאפיינו בעיצובים אקזוטיים ועשירים בצבע, אשר שינו את פני עיצוב התיאטרון בראשית המאה ה-20.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Солнца поцѣлуи, стихи [נשיקות שמש, שירה], קובץ שירים מאת ארנולד וולקובסקי. סנקט פטרבורג, 1914. רוסית.
הקדשה מאת המשורר בעמוד השער (רוסית) והקדשה נוספת עם איור באחד העמודים בפנים הכרך. זהו ככל הנראה קובץ השירים היחיד שפרסם בימי חייו האמן היהודי ארנולד וולקובסקי (Арнольд Моисеевич Волковыский; 1883-1918), עורך דין וצייר, פעיל בחיי התרבות בסנקט פטרבורג, ומידידיו של נתן אלטמן.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 59.
69, [5] עמ'. 25.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות קלים. קמטים. חותמות ורישומים בעטיפה. קרעים וקרעים חסרים בעטיפה ובמספר דפים, משוקמים שיקום מקצועי עם השלמות נייר (עם פגיעה קלה בטקסט).
נתן אלטמן (1889-1970 ;Натан Исаевич Альтман), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop".
בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Петербургские повести [סיפורים פטרבורגיים], מאת ניקולאי גוגול, בעריכת בוריס אייכנבאום. הוצאתAcademia , מוסקבה, 1937.
הספר כולל את הסיפורים "שדרות נייבסקי", "האף" ו"האדרת". הדפסה איכותית בפורמט גדול. איור מוטבע בכריכה ו-16 איורים בגוף הספר (מהם 11 על פני העמוד כולו) מעשה-ידי נתן אלטמן.
137, [4] עמ'. 35 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת בד מקורית, שחוקה ומוכתמת מעט.
נתן אלטמן (Натан Исаевич Альтман; 1889-1970), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop". בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
שני ספרי ילדים עם איורים מאת נתן אלטמן:
1. Детям [לילדים], מאת ולדימיר מאיאקובסקי. הוצאת Детиздат ЦК ВЛКСМ, מוסקבה-לנינגרד, 1937.
שירים מאת ולדימיר מאיאקובסקי, מלווים באיורים ובשלושה לוחות ליתוגרפיים פרי יצירתו של נתן אלטמן. תמונתו של מאיאקובסקי מודבקת על עמוד מול עמוד השער.
58, [2] עמ' + [3] לוחות (ליתוגרפיות). 25.5 ס"מ. מצב טוב. בלאי ופגמים בכריכה.
2. Басни [משלים], בעריכת ו. ל. ניישטט (В. И. Нейштадт). הוצאת Детиздат ЦК ВЛКСМ, מוסקבה, 1941.
קובץ אשר ראה אור במוסקבה בשיאה של מלחמת העולם השנייה, הכולל סיפורים, מעשיות, אגדות ומשלים, עם איורים מאת נתן אלטמן, שאף עיצב את הכריכה.
בקובץ יצירות קצרות מאת סופרים קלאסיים, כגון איזופוס, הורטיוס, ופדרוס, סופרים בני ימי הביניים והרנסנס, בהם ברכיה בן נטרונאי הנקדן, לאונרדו דה וינצ'י, לה פונטן, ודה לה מוט, וסופרים מהתקופה הרומנטית ולאחריה, בהם גרמנים, גלרט, גתה, לסינג והיינה, ורוסים, איוון דימיטרייב, איוון קרילוב, ויאזמסקי, טולסטוי, ואחרים. בסוף הספר מילון ובו דברי הסבר למילים קשות ונדירות.
בין העמוד האחרון ודף הבטנה הודבקה פתקה עם תיקון טעות: על דף השער נדפס קיצור שם עורך הכרך В.Л. Нейштадт, במקום В. И. Нейштадт.
189, [3] עמ'. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. כתמים, בלאי ופגמים קלים בכריכה. רישום וחותמת בכריכה הפנימית האחורית.
נתן אלטמן (1889-1970; Натан Исаевич Альтман), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop".
בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $200
לא נמכר
Ленин, רישומים מאת נתן אלטמן. הוצאת Отдела изобразительных искусств Народного комиссариата по просвещению, סנקט פטרבורג, 1921. רוסית.
תיקייה המכילה עשר רפרודוקציות של רישומים מאת נתן אלטמן – תשעה דיוקנאות של ולדימיר איליץ' לנין ורישום של הנוף הנשקף מחלון משרדו בקרמלין. הרישומים חתומים ומתוארכים בלוח ("נתן אלטמן, מוסקבה – קרמלין, 1920"). בעמוד השלישי מודפסת חתימתו של לנין. עטיפת התיקייה עוצבה בידי אלטמן בסגנון סופרמטיסטי.
ב-1920 הוזמן נתן אלטמן לקרמלין כדי ליצור דיוקן של ולדימיר איליץ' לנין, מנהיג המהפכה הבולשביקית ומייסד ברית המועצות. לצורך עבודתו שהה אלטמן בקרמלין כשישה שבועות. בשל קוצר הזמן וקוצר הרוח שהפגין המנהיג העסוק, יצר אלטמן רישומים ריאליסטיים חפוזים, החורגים מסגנונו האמנותי באותה התקופה, שתיעדו את לנין במהלך שגרת יומו – לצד שולחן העבודה, בשיחות טלפון, בפגישות, ועוד. עם תום שהותו בקרמלין יצר אלטמן פרוטומה של לנין שהייתה לדיוקן הראשון של לנין שהוצג מחוץ לברית המועצות.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 330.
[3] דף, [10] לוחות, [1] דף (חסר דף טקסט אחד בסוף התיקייה). 22.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים בדפים, בלוחות ובעטיפה. כתמי רטיבות קלים בעטיפה האחורית. קמטים קלים בשולי העטיפה.
מצורפת חוברת זהה בתוכנה, בפורמט קטן: Ленин, רישומים מאת נתן אלטמן. סנקט פטרבורג, 1921. רוסית.
נתן אלטמן (Натан Исаевич Альтман; 1889-1970), יליד ויניצה (כיום באוקראינה), אמן אוונגרד, צייר, גרפיקאי, מאייר ספרים, פסל ומעצב תפאורות. יצירתו המגוונת משתייכת לתתי-זרמים שונים – קוביזם, קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם וסופרמטיזם – ומשקפת את התמורות הרבות שידע עולמו, הן מן הבחינה האמנותית אולם לא פחות מכך מן הבחינה הפוליטית.
את לימודי האמנות שלו החל באודסה; בשנת 1910 עבר לפריז, שם המשיך בלימודיו והתרועע עם אמני קבוצת "מחמדים" שטיפחו יוגנדשטיל ציוני. ב-1912 חזר אלטמן לרוסיה והתיישב בסנקט פטרבורג. את הקיץ של שנת 1913 עשה בהעתקת תבליטים ממצבות יהודיות, ופיתח סגנון קוביסטי המתבסס על האמנות היהודית העממית. באותה תקופה ייסד בעיר חברה לעידוד אמנות יהודית. אלטמן היה תומך נלהב של המהפכה הבולשביקית ולאחריה התמנה לקומיסר במחלקה לאמנויות יפות (IZO-Narkompros) בקומיסריון החינוך העממי. ב-1919 נעשה אחר מן האמנים הבולטים בקבוצת "Kom-Fut" ("הקומוניסטים הפוטוריסטיים") ועסק בעיצוב עבור תוכניתו של לנין, "תעמולה מונומנטלית", ועבור תוכנית התעמולה "Agitprop".
בשנות ה-20 המוקדמות עיצב אלטמן תפאורות לתיאטרון "הבימה" והתיאטרון היהודי הממלכתי "גוס"ט". בעיצוב הבימה להצגה "הדיבוק" שהעלה תיאטרון "הבימה" ב-1922 באו לידי ביטוי אלמנטים יהודיים בלבוש קונסטרוקטיביסטי, וכאשר העלה תיאטרון "גוס"ט" את ההצגה "אוריאל ד'אקוסטה", עיצב אלטמן תפאורה שהביאה את יצירתו הקונסטרוקטיביסטית לשיאה. עבודותיו הוצגו ב"תערוכת האמנות הרוסית הראשונה" בברלין ב-1922 וכן לצד יצירותיהם של שאגאל ושטרנברג, ב"תערוכת השלושה" שקיימה קבוצת "קולטור-ליגע". בראשית עשור זה היה אלטמן אמן מרכזי שיצירותיו מבטאות את רוח המפלגה והמהפכה – את המרד בסדר הישן, הרקוב והמנוון, ומתוקף מעמדו זה פיסל את דמותו של לנין ורשם סדרת דיוקנאות שלו. בשנת 1928 יצא אלטמן למסע עם תיאטרון "גוס"ט", ונותר בפריז עד 1935. בהעדרו השתנה יחס המפלגה אל האמנות. עוד באמצע שנות ה-20 החלה המפלגה לעודד את זרם הריאליזם הסוציאליסטי ולהצר את רגלי הקבוצות האוונגרדיות, בטענה שעל האמנות לשרת מטרות מוגדרות, להיות פשוטה ומובנת לכל ולהציג את יופיה של המציאות הקומוניסטית, ובשנת 1932, בעוד אלטמן שוהה מחוץ לברית המועצות, אסרה הועדה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית על כל התאגדות אמנים עצמאית. מכאן ואילך השליטה המפלגה את הזרם החדש והמועדף עליה, הריאליזם הסוציאליסטי, והאוונגרד נדחק למעמדו החדש כאמנות "בורגנית", אויבת המהפכה. עם שובו לרוסיה התיישב אלטמן בלנינגרד, ובהיותו אלמנט בלתי רצוי כאמן עסק בעיקר בעיצוב גרפי, איור ספרים ועיצוב תפאורות, תוך שהוא משתדל לדבוק בקו המפלגה החדש.
ספרות: Russian Jewish Artists in a Century of Change 1890-1990, עורכת Susan Tomarkin Goodman. הוצאת Prestel, מינכן / ניו-יורק, 1995. עמ' 146.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Туркестан, автолитографии, 1-я серия рисунков, סדרת רישומים מאת פאבל קוזנצוב. הוצאת Государственное издательство, מוסקבה-פטרוגרד, 1923. רוסית.
חוברת הכוללת 14 הדפסים אוטוליתוגרפיים (ליתוגרפיות מבוססות רישומים מעשה ידי האמן עצמו) – המציגים נופים, מבנים, דמויות, מנהגים ואורחות חיים בטורקסטן – אזור גיאוגרפי גדול הכולל את קזחסטן, אוזבקיסטן, טורקמניסטן, קירגיזסטן, וחבלי ארץ נוספים במרכז אסיה.
האיורים פרי-יצירתו של פאבל קוזנצוב (Павел Варфоломеевич Кузнецов; 1878-1968), צייר, מעצב וגרפיקאי רוסי, ראש המחלקה לציור של הקומיסריון העממי לחינוך – "נרקומפרוס" (Наркомпрос). קוזנצוב ביקר באזור טורקסטן במרכז אסיה וחקר את האומנויות והתרבויות המקומיות, ושילב בעבודותיו בין הסגנונות המקומיים ובין הציור המודרניסטי. בפתח החוברת מאמר מבוא מאת קוזנצוב.
[2] דף + 14 לוחות הדפס (לא כולל שער המעטפת). 23 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים. רישומים בעטיפה האחורית.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
שני ספרים עם חיתוכי עץ מעשה-ידי זינובי גורבובץ:
1. З. Н. Горбовец: Гравюры на дереве [ז.נ. גורבובץ, חיתוכי עץ], עם הקדמה מאת וסבולוד ווינוב (Всеволод Воинов), טקסט מאת י.פ. פורמן (И.П. Фурман). ויטבסק, 1927. רוסית.
חיתוכי עץ מאת זינוביי גורבובץ, בהם מספר דיוקנאות, נופי ויטבסק, תו-ספר, ועוד, בסגנונו המיוחד של גורבובץ. הקדמה מאת הצייר וסבולוד ווינוב וחיבור קצר מאת הארכיטקט י.פ. פורמן.
מהדורה מצומצמת בת 75 עותקים בלבד. על דף הביטנה הקדמי הקדשה בחתימת-ידו של מחבר הטקסט הנלווה, פורמן, מתוארכת ל-12 בספטמבר, 1927, ויטבסק.
15, [2], [1] עמ' + [10] לוחות. 24 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קרעים קלים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי העטיפה והשדרה.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 693.
2. жизнь [החיים], שירים מאת ולדימיר לוגובסקוי (Луговской). הוצאת Советская Литература, מוסקבה, 1933. רוסית. מלווה חיתוכי עץ מאת זינוביי גורבובץ.
86, [2] עמ'. 14.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים, כתמים ובלאי בכריכה.
זינוביי גורבובץ (Зиновий Исаакович Горбовец, 1897-1979), אמן ומעצב, חבר באיגוד האמנים של ברית המועצות, נודע בזכות חיתוכי העץ שיצר. בשנות ה-20 חי ופעל בוויטבסק; בשנים 1924-1925 לימד בבית הספר לאמנות בוויטבסק שנוסד בידי מארק שאגאל וקזימר מלביץ'.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Двенадцать [שנים-עשר], מאת אלכסנדר בלוק (Алекса́ндр Алекса́ндрович Бло́к; 1880-1921). הוצאת Алконостъ, סנקט פטרבורג, 1918. רוסית.
מהדורה שלישית של הפואמה הידועה (מתוך שלוש מהדורות שנדפסו בשנת כתיבת הפואמה), עם איורים מאת יורי אננקוב (Юрий Павлович Анненков; 1889-1974), הנחשבים לעבודתו המפורסמת ביותר.
הפואמה "שנים-עשר", המתארת צעדה של שנים-עשר חיילים מהפכנים ברחובות פטרוגרד כאשר סביבם משתוללים סופה וסער, נכתבה בידי אלכסנדר בלוק בינואר 1918, חודשים ספורים לאחר המהפכה הבולשביקית. הפואמה, הנחשבת כיום לאחת היצירות המפורסמות בשירה הרוסית, ספגה בשעת פרסומה ביקורות קשות. מסופר כי לאחר כתיבתה הרגיש בלוק כי הקריירה הספרותית שלו באה על סיומה.
61, [3] עמ'. 33 ס"מ.
מצב טוב. כתמים קלים. העטיפה המקורית מנותקת; עם קרעים ובלאי קל בשוליים.
מצב טוב. כתמים קלים. העטיפה המקורית מנותקת; עם קרעים ובלאי קל בשוליים.
ראו: Margit Rowell and Deborah Wye, The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: Museum of Modern Art (MoMA), New York, 2002, No. 171.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
МОЙДОДЫР, סיפור ילדים מחורז מאת קורניי צ'וקובסקי. הוצאת Государственное издательство, מוסקבה-לנינגרד, 1929. רוסית.
הרפתקאותיו של ילד מלוכלך בשם וואניה, שאינו אוהב להתרחץ ולסדר את חפציו. הספר מלווה בעטיפה צבעונית ואיורים מאת יורי אננקוב (Юрий Павлович Анненков; 1889-1974), שתרמו רבות להצלחתו ולמקום המיוחד שתופס הסיפור בספרות הילדים הרוסית (הספר ראה אור בתרגום עברי בשם "זיפתינוק" על ידי רבקה דוידית, [ירושלים, 1939]).
23, [1] עמ'. 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים וקרעים חסרים בעטיפה, משוקמים באופן מקצועי בהדבקה ובמילוי נייר.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $100
לא נמכר
Das Bildnis, eine Novelle [הדיוקן, נובלה], מאת ניקולאי גוגול, תרגום מאת אלכסנדר אליאסברג (Eliasberg). הוצאת Julius Hoffmann, שטוטגרט, 1920. גרמנית.
תרגום לגרמנית של הנובלה "הדיוקן" מאת ניקולאי גוגול, שיצאה לאור לראשונה בשנת 1835, כחלק מקובץ הסיפורים "ערבסקות" (Арабески); סיפורו של אמן צעיר, כשרוני ומרושש, בשם אַנְדְּרֵיי צַ'רְטְקוֹב, הרוכש דיוקן מסתורי שמעניק לו עושר רב ומסייע לו לפלס את דרכו אל החברה הגבוהה, אך במקביל משחית את נפשו ומוביל להרס חייו.
מלווה באיורים רבים מאת
וסילי מסיוטין (Василий Николаевич Масютин; 1884-1955). מסיוטין נולד בריגה, למד אמנות במוסקבה והתמחה באמנות ההדפס. משנת 1921 התגורר בברלין, שם עסק בציור ובפיסול, ובעיקר בעיצוב גרפי ובאיור ספרים.
וסילי מסיוטין (Василий Николаевич Масютин; 1884-1955). מסיוטין נולד בריגה, למד אמנות במוסקבה והתמחה באמנות ההדפס. משנת 1921 התגורר בברלין, שם עסק בציור ובפיסול, ובעיקר בעיצוב גרפי ובאיור ספרים.
[4], 95, [1] עמ'. 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. פגמים ובלאי קל בשולי הכריכה; קרע לאורך השדרה.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק א' מכירה מקוונת: היסטוריה יהודית וציונית | ספרים | אפמרה | אמנות מאוסף מר חיים
30.6.25
פתיחה: $150
לא נמכר
Лирика, стихи [ליריקה, שירים]. הוצאת Неоклассики, מוסקבה, 1922. רוסית.
אסופת שירים המתאפיינים בסגנון ניאו-קלאסי, מאת המשוררים: יקטרינה וולצ'נצקיה, מיכאל גלפרין, ולדימיר גיליארובסקי, גיאורגי דשקין, ניקולאי זכארוב-מנסקי, אולג ליאונידוב, נינה מנוחינה, יליזבטה שווארצבך-מולצ'נובה, ואחרים.
עיצוב העטיפה מעשה ידי גיאורגי אצ'יסטוב (Георгий Александрович Ечеи́стов; 1897-1946), משורר, אמן, מעצב וצייר רוסי, ומנציגיו המובהקים של האוונגרד הרוסי.
30, [2] עמ'. 17.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. שני חלקי העטיפה מנותקים זה מזה ומגוף החוברת; קרעים בשולי העטיפה.
ראו: The Russian Avant-Garde Book 1910-1934. New York: MoMA, 2002, No. 378/379.
קטגוריה
יידיש, אוונגרד, אמנות רוסית וסובייטית
קָטָלוֹג