כרך הכולל שלשה ספרים שנדפסו בלבוב, בשנים תר"ז-תר"ח 1847-1848.

• ספר מאור עינים, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום "המגיד מטשרנוביל". למברג (לבוב) "כמש"נ בסלאוויטא", דפוס חוה גרוסמן, [תר"ח] 1848.

• ספר ישמח לב, דרושי חסידות על אגדות הש"ס, מאת האדמו"ר רבי מנחם נחום "המגיד מטשרנוביל". למברג (לבוב) "כמש"נ בסלאוויטא", דפוס חוה גרוסמן, [תר"ח] 1848.

• ספר חידושי רשב"א על מסכת ביצה. למברג (לבוב), דפוס יוסף שניידר, [תר"ז] 1847. מהדורה ראשונה – עם הסכמה והערות מאת המהר"ם א"ש – רבי מאיר אייזנשטאט אב"ד אונגוואר.

עותקים מיוחסים של בני משפחת אדמו"רי לעלוב, הרה"צ רבי יהושע אהרן אדלר (נפטר תרל"ז; חתן האדמו"ר רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן), ובנו הרה"צ רבי אברהם שלמה הכהן אדלר (נפטר תרע"ז; חתן דודו האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה בידרמן).

בדף השער של "מאור עינים" חתימת יד-קדשו: "הק' יהושע אהרן אדלער" (ורישום בעלות נוסף). מעבר לדף השער של חידושי הרשב"א, הקדשת "קוויטל" אליו: "מנחה היא שלוחה, לכבוד ידי"נ רעי כאח לי, ה"ה הרב החריף וכו' מו"ה יהושיע אהרן אדלער נ"י, למזכרת אהבה, ועל הטוב יזכר שמי: חיים דוד בן רחל, חי'[ה] אסתר בת זוסיל לזש"ק, בנם בן ציון בן חי' אסתר לגדלו לתורה ולחופה ולמע"ט אמן".

חותמות רבות (עם תמונת "כותל המערבי"), של בנו רבי אברהם שלמה בהרה"ג מנחם אהרן ז"ל אדלער, נכד הרה"ק ר' אלעזר מנחם זי"ע – בעה"ק ירושלם ת"ו"; וחותמות הקדשה משנת תש"מ, מעזבונו של רבי ירוחם פישל ברנשטין.

הרה"צ רבי יהושע (מנחם) אהרן אדלר (נפטר בירושלים כ"ב אלול תרל"ז), בנו של רבי נתן יהודה אדלר תלמיד ה"חתם סופר" (בן-אחותו של הרה"ק רבי נתן אדלר מפרנקפורט), שנהרג על קידוש השם (כנראה בשנת תר"ח – החתם סופר ותלמידיו, עמ' שפט). רבי יהושע אהרן היה תלמיד-חבר של ה"כתב סופר" בעיר פרשבורג, והיה מהמסתופפים בצל האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז, אשר היה מקרב אותו מאד, ולאות חביבות אף הושיבו על ידו בשולחנו הטהור. בזיווגו הראשון היה חתן רבי אברהם חיים ארנשטיין אב"ד בארדיוב. לאחר שלא נפקדו בבנים חיים וקיימים, יעץ לו רבו ה"דברי חיים" מצאנז לעלות לארץ ישראל. הם עלו מהונגריה לצפת, ושם נסתלקה אשתו הראשונה לבית עולמה. לאחר שנתאלמן עלה לירושלים, ובשנת תרכ"ז נשא את בתו של האדמו"ר הרה"ק רבי אלעזר מענדל מלעלוב, הרבנית דבורה גולדה (תר"ח-תרפ"ז), שילדה לו בן ושתי בנות (לאחר פטירתו בדמי-ימיו, היא נישאה להרה"צ רבי מאיר (שלמה יהודה) אדלר, ממייסדי ישיבת "חיי עולם"). בשנת תר"ל התאכסן בביתם בירושלים האדמו"ר ה"דברי יחזקאל" מצאנז-שיניווא, בעת ביקורו המפורסם בארץ ישראל. רבי יהושע אהרן היה "אהוב לכל הבריות מרוב פרישותו וקדושתו והפלגת והתמדת תורתו" (החתם סופר ותלמידיו, עמ' תצג). על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "האברך הרב החסיד שקדן בתורה וירא שמים בעל יסורים". בעת הלוויתו אמר עליו חותנו הגדול האדמו"ר רבי אלעזר מענדיל: "שהוא מלוה עתה ספר תורה'לי" (תולדות מעשה רוקח, מפתח השמות, עמ' כט).

בנו,
הרה"צ רבי אברהם שלמה אדלר (תרכ"ה-תרע"ז), נולד בירושלים בבית סבו האדמו"ר מלעלוב, וכשהגיע לפרקו נשא את הרבנית רבקה רחל, בת-דודו האדמו"ר מלעלוב הרה"ק רבי דוד צבי שלמה בידרמן, והקימו יחד דורות של תלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה, בהם בנו הרה"צ רבי יוסף יהושע אהרן אדלר (תרמ"ז-תש"ח), מנאמני ביתו ויד-ימינו של סבו הגדול האדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב.

[2], ב-צג דף; [1], ב-כ דף; [2], לו דף. 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים וסימני עש, עם פגיעות בטקסט. ללא כריכה.

ספר בנין יהושע, חידושים על הש"ס, מאת רבי יהושע אלטר וילדמאן אב"ד קאנסקאוואליא. ווארשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, [תרנ"ז!] 1898.

העותק של רבי ראובן חיים קליין אב"ד סנינא, חתן הצדיק רבי ישעיה'לה מקרסטיר.

בדף המגן, רישום בעלות בחתימת ידו: "לה"ו הק' ראובן חיים קליין". בסוף הספר רישום נוסף: "שייך לדודי ההגה"צ הצדיק מו"ה ראובן חיים אבי"ד ור"מ דק"ק סנינא". חותמות: "חברה בחורים ק"ק סנינא יצ"ו".

שתי הגהות קצרות בדף יב/2, וחידוש בעניין תוכחה מתוך אהבה בבטנת הכריכה האחורית, בכתב-יד [כנראה של רבי ראובן חיים קליין].

הגאון הצדיק רבי ראובן חיים קליין (תרמ"ד-תש"ב; נספה בשואה), בנו של רבי צבי דוב קליין ממונקאטש (מחשובי חסידי מונקאטש). תלמיד ה"דרכי תשובה" ממונקאטש ותלמיד רבי נתנאל פריד בעל "פני מבין". בשנת תרס"ב בחר בו רבי ישעיה'לה מקרסטיר לחתן לבתו הגדולה הרבנית רבקה פיגא, והחזיקו כעשר שנים על שולחנו בכבוד רב. בשנת תרע"ב התמנה לאב"ד ור"מ בסנינה שבמזרח-סלובקיה, שם כיהן למעלה מ-30 שנה, עמד בראשות ישיבה והעמיד בה הרבה תלמידים. בשנת תרצ"ח הדפיס את ספרו שו"ת "מטה ראובן" על יורה דעה. בפתח ספרו הוא מקדיש כמה שורות לזכר חמיו הקדוש: "זכר צדיק לברכה ה"ה כבוד קדושת מו"ח הרב הצדיק המפורסים מופת הדור בוצינא קדישא חסידא ופרישא, עמוד החסד, רבים הלכו לאורו, כקש"ת מו"ה ישעי' בר' משה זצ"ל מב' קערעסטור, וכבוד חמותי הרבנית הצדיקת... אשר ביתם היה פתוחה לרוחה כביתו של אברהם אבינו עליו השלום, החזיקו אותי בביתם רבות בשנים בכבוד גדול... ואין די מילין בפרי עטי להעלות על הגליון רב טובתם אשר הטיבו עמדי בחיים חיותם...". בשנות השואה גירשו הנאצים את כל תושבי סנינה למחנה השמדה. אחד מראשי העיר הנוצריים הציע לו מקום מסתור, אך רבי ראובן חיים מיאן להצעה, ואמר שהוא מעדיף להיות יחד עם תלמידיו ואנשי קהילתו. בשנת תש"ב נרצח במחנה סמוך ללובלין.

[4], סה דף. ללא [4] דף בסוף הספר, עם "שמות הפרענומעראנטען". 26 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר. מצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. דף השער מנותק ממקומו. הדבקות בדבק-בד שחור. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת.

ללא [4], או [6] דף של "שמות הפרענומעראנטען", המופיעים בסוף חלק מן הטפסים.

אוסף מגוון של ארבעה ספרים, בנושאים שונים, שנדפסו בשנות הת' והת"ק במקומות שונים. חתימות ורישומים:

1. ספר חלק שני מספר נחלת שבעה הנקרא תשובת שאלות, לרבי שמואל בן דוד הלוי. פיורדא, דפוס יוסף שניאור [תנ"ב 1692].

בדף השער רישומי בעלות, חותמות וחתימת רבי "דוד סערעד" – הגאון רבי ישראל דוד יפה-מרגליות-שלזינגר (תקס"ב-תרכ"ד), מתלמידי ה"חתם סופר". דיין בסעמניץ, ומשנת תקצ"ב אב"ד פעזינג. השאיר אחריו חיבורים רבים בנגלה ובנסתר, מהם נדפסו "חזון למועד" בחכמת התכונה, "הר תבור" ו"מחולת המחנים" – ספרי פולמוס עם הרפורמים, "יפח לקץ" על פרשיות התורה.

חותמות רבי משה רייך אב"ד מעדיאש, ובנו רבי צבי רייך.

2. ספר ים שלמה, על מסכת יבמות, מאת רבינו המהרש"ל רבי שלמה לוריא. אלטונה, חשון ת"ק [1739]. מהדורה ראשונה על מסכתות אלו. הסכמות רבי "יעקב הקטן כהן מפראג" אב"ד פרנקפורט, רבי יחזקאל קצנלפוגן אב"ד אלטונה ורבי יעקב עמדין. שער מאויר בדמויות משה ואהרן

בדף המגן רישום בעלות של רבי "משה שמואל גלאזנער רב דפה קלויזנבורג והגליל, שנת תר"ף[?]" – הגאון רבי משה שמואל גלאזנער אב"ד קלויזנבורג (תרט"ז-תרפ"ה), נכד רבי דוד צבי עהרנפלד מפרשבורג חתן ה"חתם סופר". משנת תרל"ח ממלא מקום אביו רבי אברהם גלאזנער אב"ד קלויזנבורג (קלוזש), בה כיהן 45 שנה כרבה הראשי של העיר. מחבר ספר "דור רביעי"- על שם היותו דור רביעי למרן ה"חתם סופר", ונתקיים בו הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה", כי בשנת תרפ"ג עלה לירושלים עיר הקודש, ושם מנוחתו כבוד.

3-4. ספר טעמי מצות, עפ"י הקבלה, מאת רבי מנחם בן משה הבבלי. זאלקווי (זולקווא), דפוס אברהם יודא ליבוש מאיר הפער, תקס"ד [1804]. נדפס ביוזמת המגיד מקוז'ניץ. עם הסכמתו בדף השני.

כרוך עם:

• ספר הדרת קודש, עניני קבלה וי"ג עיקרי האמונה – "והוא ספר אדם שכלי", מאת רבי שמעון בן רבי שמואל. זאלקווי (זולקווא), דפוס גרשון הלוי ליטעריס, תקס"ה [1805].

בדפי המגן רישומי יארצייטען מהשנים תרי"א-תרכ"ג, ורישומי בעלות של רבי אהרן ב"ר צבי קיפען "הנקרא בפי כל איטשה טאבאצניק, חונה פ"ק קאמעניץ דליטא... לפי שיש שני עיירות בשם זה, אחת קאמעניץ פדאלסק, ע"כ כותבים על עיר זה קאמעניץ דליטא, כדי לידע הנכונה".

4 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנה. כריכות ישנות ובלויות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרים מדפוסי אשכנז ורוסיה-פולין, שנות הת"ק:

• ספר השרשים, חלק ראשון המכונה שפת אמת וחלק שני המכונה דברים אחדים, מאת רבי יצחק הלוי סטאנוב. פראג, דפוס Samson Hamburger und Joseph Bamberger, [תקס"ג] 1803. שני חלקים בכרך אחד. שער נפרד לחלק שני.

• ספר מעון הברכות, "חלק ראשון מספרי כנסת ישראל", מאת רבי ישראל יונה לנדא אב"ד קמפנא. דיהרנפורט, דפוס יוסף מייא, [תקע"ה-תקע"ו 1815-1816]. מהדורה ראשונה.

• ספר אורים ותומים, חלק ראשון, על שו"ע חשן משפט, עם הפנים, מאת רבי יהונתן אייבשיץ. וינה, דפוס אנטאן שמיד, [תקע"ט] 1819.

• ספר פרי מגדים, על חלק יורה דעה, מאת רבי יוסף תאומים. לבוב (למברג) "באותיות אמשטרדם", דפוס אהרן בן חיים דוד סג"ל, [תקפ"ח] 1828.

• ספר אהל דוד, על מסכת שבועות ויבמות, מאת רבי דוד דייטש אב"ד עיר חדש. פרעסבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תקצ"ה] 1836[!]. מהדורה ראשונה.

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. תוי-ספר. כריכות חדשות ברובן. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

מקור: אוסף יוסף ווינמן (1906-1974).