מכירה פומבית 057 חלק ב' ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – מגילות, חפצים ותצלומים
- book (184) Apply book filter
- חסידות (102) Apply חסידות filter
- and (99) Apply and filter
- ספרי (98) Apply ספרי filter
- print (84) Apply print filter
- letter (72) Apply letter filter
- מכתבים (66) Apply מכתבים filter
- chassid (63) Apply chassid filter
- דפוסי (60) Apply דפוסי filter
- of (60) Apply of filter
- יד (50) Apply יד filter
- manuscript (44) Apply manuscript filter
- ספרים (37) Apply ספרים filter
- חבד (37) Apply חבד filter
- חב (37) Apply חב filter
- חב"ד (37) Apply חב"ד filter
- chabad (37) Apply chabad filter
- הראשונים (34) Apply הראשונים filter
- ירושלים (34) Apply ירושלים filter
- earli (34) Apply earli filter
- in (34) Apply in filter
- jerusalem (34) Apply jerusalem filter
- דברי (33) Apply דברי filter
- דפוס (33) Apply דפוס filter
- item (33) Apply item filter
- אוספי (31) Apply אוספי filter
- collect (31) Apply collect filter
- כתבי (30) Apply כתבי filter
- כתבייד (26) Apply כתבייד filter
- וחלוקות (24) Apply וחלוקות filter
- חלוקות (24) Apply חלוקות filter
- כתבי-יד, (24) Apply כתבי-יד, filter
- מכתבים, (24) Apply מכתבים, filter
- “chalukot” (24) Apply “chalukot” filter
- ו"חלוקות" (24) Apply ו"חלוקות" filter
- chalukot (24) Apply chalukot filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- manuscripts, (24) Apply manuscripts, filter
- chassidut (15) Apply chassidut filter
- וכתבי (14) Apply וכתבי filter
- וספרים (14) Apply וספרים filter
- יסוד (14) Apply יסוד filter
- שונים (14) Apply שונים filter
- by (14) Apply by filter
- classic (14) Apply classic filter
- miscellanea (14) Apply miscellanea filter
- המזרח (12) Apply המזרח filter
- eastern (12) Apply eastern filter
- printer (12) Apply printer filter
- 28 (11) Apply 28 filter
האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).
ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר. שניים מהם עותקים מיוחסים של רבנים ואדמו"רים עם חתימות וחתימות:
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; חותמות של רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (תרל"ב-נספה בשואה תש"ב), מבניו הצעירים של הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך" (תר"ה-תרנ"ג), וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא. כיהן ברבנות ואדמו"רות בעיר הורודנקה, על מקום אחיו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה (תרכ"ה-תרנ"ה) בעל ה"שפתי צדיק".
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו.
במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה.
ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.
הגאון הקדוש רבי צבי הירש פרידמן – הרב מליסקא (תקנ"ח-תרל"ד), מגדולי האדמו"רים בהונגריה בדור הראשון של תנועת החסידות בהונגריה. מתלמידיו של בעל ה"ישמח משה" ושל האדמו"רים רבי שלום מבעלז, רבי ישראל מרוז'ין, רבי מאיר מפרמישלן וה"דברי חיים" מצאנז. נודע כפועל ישועות ומכל קצוי הארץ הגיעו להתברך מפיו. מחבר הספרים "אך פרי תבואה" ו"הישר והטוב". חתנו האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר בעל "טל חיים", שמילא את מקומו ברבנות העיר ליסקא ובאדמו"רות למעלה משלושים שנה. תלמידו הגדול הוא הצדיק הנודע האדמו"ר רבי ישעיה'לה שטיינר מקרעסטיר, שנהג לחתום: "שהיה משמש בקודש אצל הרב הצדיק מליסקא זי"ע".