מכתב (כ-7 שורות) בכתב ידה ובחתימתה של הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. יום ב' פרשת עקב [כנראה בחודש אב תרפ"ג 1923]. יידיש.

נשלח אל קרוב משפחתה הרה"ח ר' עזריאל זעליג סלונים, בסמיכות לתקופת נישואיו (ניסן תרפ"ג), כאשר חשב להקים מפעל לייצור משקאות קלים בירושלים לצורך פרנסתו [ר' עזריאל זעליג ויתר לבסוף על תוכניתו זו, בעקבות מכתב הרבי הריי"ץ אליו בטבת תרפ"ד, שבו עודדו לצאת לשליחות ולהפיץ את היהדות ולקרב רחוקים אל תורת החסידות].

במכתבה כותבת הרבנית שטערנא שרה: "...אייער בריף האב איך מקבל געווען, און דאנק אייך. איך בין זייער צו פרידין וואס איהר האט אנגעפיינגען לערנען דיא ארבעט. יתן הש"י עס זאל דערינען גיין בהצלחה. איהר זאלסט קענען דיך מפרנס זיין עם ב"ב יחי' במנוחה ושלוה בבואכם אה"ק. זייט געזונד ש"ב דו"ש מלונ"ח תכה"י [קיבלתי את מכתבך, ומודה לך עליו. אני שמחה מאוד אשר התחלת ללמוד את העבודה. יתן השם יתברך שתהיה בתוכה הצלחה, שתוכל לפרנס את עצמך יחד עם בני ביתך, במנוחה ושלוה בבואכם ארץ הקודש. היה בריא, שארת בשרך, דורשת שלומך, מלב ונפש חפצה, תמיד כל הימים]".

הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת חבר של הרבי הרש"ב מליובאוויטש, ואימו של הרבי הריי"צ מליובאוויטש. נולדה בשנת תר"כ בליובאוויטש, לאביה האדמו"ר רבי יוסף יצחק מאוורוטש (בן ה"צמח צדק"), ולאמה הרבנית חנה בתו של האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשרקס (חתן אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש). בשנת תרכ"ה נערכו אירוסיה עם הרש"ב בביתו של הסבא ה"צמח צדק" (החתן והכלה היו כבני חמש); נישואי הזוג נערכו לאחר כעשר שנים – בשנת תרל"ה.

הרבנית עמדה כל השנים לצד בעלה הרבי הרש"ב וסייעה לו בענייני הכלל. פעלה רבות לטובת ישיבת "תומכי תמימים" ואף יסדה בשנת תרס"ט אגודת נשים עולמית לתמיכה בתלמידי ה"חדרים" בליובאוויטש. בשנת ת"ש נמלטה יחד עם בנה יחידה הרבי הריי"צ מווארשא הכבושה בידי הגרמנים לארה"ב. הרבנית הסתלקה בי"ג שבט תש"ב ומנוחתה כבוד בניו יורק. על שמה נוסדה רשת בתי הספר לבנות "בית שרה".

ברשימתו, בנה הרבי הריי"צ מליובאוויטש מתאר את דמותה, אופייה ופועלה: "הרבנית מרת שטערנא שרה נולדה בחמשה עשר לחדש טבת תר"כ בעיר ליובאוויטש. והיא בת השני' להורי' נ"ע. הרבנית שטערנא שרה היא הרבנית החמישית בשלשלת נשיאי חב"ד, בחכמתה הגדולה ובתבונתה הכי רבה ובמדותי' הטובות פעלה ועשתה לטובת משפחת בית רבי, לטובת החסידים, וביחוד התענינה בהחזקת ישיבת תומכי תמימים. יסדה אגודת נשים עולמי והחזיקה את כל תלמידי המכינות אשר על יד ישיבת תומכי תמימים. בנסוע הוד כ"ק אישה אדמו"ר הרה"ק מוהרש"ב לחוץ למדינה היתה הרבנית מעתקת את מכתביו ואגרותיו בעניני הכלל ועוזרת על יד קדשו, כמבואר בדברי ימי נשיאי חב"ד. בשתי שנים האחרונות היתה חלושה והיתה תחת השגחתם של רופאים מומחים, וכשלשה חדשים האחרונים היתה שוכבת במטתה וגם אז שמרה את סדר עבודתה בקדש בתפלה במתינות שלשה פעמים ביום ובאמירת תהלים קודם התפלה ואחרי התפלה ושיעורי לימוד בספרי מדרש ואגדה ודברי חסידות. בשבת קודש בשלח בשלשה עשר לחדש שבט תש"ב קודם התפלה אמרה: היינט איז שבת שירה בעדאַרפמען גאר אנדערש דאוונען [היום שבת שירה, יש להתפלל לגמרי שונה]. ובאמצע התפלה – בפזמון נשמת כל חי – בשלשת רבעי שעה האחת עשרה נסתלקה והשיבה נשמתה אל האלקים כשהסידור תפלה בידי', ומ"כ בבית החיים של אגודת חסידי חב"ד בעי"ת נויארק יע"א" (רשימה בגוכי"ק הריי"ץ, נדפס בסה"ש תרפ"א, עמ' 13, הערה 12).

מקבל המכתב,
הרה"ח ר' עזריאל זליג סלונים (תרנ"ז-תשל"ב), מראשי עסקני חסידות חב"ד, חבר אגודת חסידי חב"ד ומנהל כולל חב"ד. ממייסדי ארגון נשי ובנות חב"ד ומוסד "בית חנה", וממקימי שיכון חב"ד בירושלים.

22X15.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים קלים בסימני הקיפול ובשוליים. נקבי תיוק.