אוסף גדול של למעלה משישים מכתבים וקבלות, שנשלחו אל הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ אב"ד קמאיי ועורך קובץ ה"תבונה", ואל אחיו רבי יצחק דבורץ מנהל ישיבת חברון ו"בנק חברון". ליטא, ארץ ישראל וארצות שונות, שנות התר"פ-ת"ש בקירוב.

מכתבים מרבנים, מדפיסי ספרים ומוכרי-ספרים, אישי ציבור ומוסדות ציבוריים ועוד. בהם מכתבים מאת:

• רבי אברהם דיאמנט אב"ד יורבורג (לטביה). תמוז תרפ"ב.

• רבי צבי הירש פערבער, מרבני לונדון.

• רבי אברהם משה וויטקינד אב"ד באלטרומאנץ, מח"ס "תועפות ראם".

• רבי הלל וויטקינד, ראשי ישיבת נובהרדוק (3 מכתבים, תרפ"ט-תר"צ).

• רבי דוב מאיר רובמן, ראש ישיבת "תפארת ישראל" בחיפה.

• רבי שמעון זאב בענגיס אב"ד לאפפיניען (פרוסיה) וקלווריה (ליטא; בנו של רבי זליג ראובן בנגיס גאב"ד קלווריה וגאב"ד "העדה החרדית" בירושלים).

• רבי חיים יהודה עהרנרייך אב"ד דעווא, עורך "אוצר החיים".

• רבי בנימין בינש אטלס אב"ד גלזגוי (אנגליה).

• רבי צבי יהודא אלשוואנג, רב ביהכנ"ס משנה וגמרא, שיקאגו (ארה"ב).

• רבי אלעזר ראובן מושקין, רב בהמ"ד הגדול אנשי דרום. שיקאגו (ארה"ב)

• רבי דובער הכהן ברוכוב אב"ד מאלדען (מאס. ארה"ב).

• רבי רפאל בונימוביץ, ישיבת "עץ חיים דבארא פארק". ברוקלין ניו יורק.

• ד"ר ב. מ. לוין (מחבר "אוצר הגאונים").

• רבי עזריאל זעליג לידער. ירושלים (2 מכתבים).

• רבי ירחמיאל וועקסלער (4 מכתבים).

• ועוד מכתבים רבים.

66 מכתבים. גודל ומצב משתנה. מרביתם במצב טוב.

הגאון רבי ישראל זיסל דבורץ (תרמ"ה-תשכ"ח), מייסד ועורך כתב העת "תבונה". מגדולי תלמידי ישיבת סלבודקה. יד-ימינו של "הסבא מסלבודקה" – רבי נתן צבי פינקל, ואיש-אמונו של ראש הישיבה רבי משה מרדכי אפשטיין. כיהן ברבנות בעיירות יעזנה וקמאיי בליטא. איש רב פעלים לתורה ולמוסר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הקים בליטא רשת ישיבות קטנות ותלמודי תורה "יבנה", יחד עם מורו ורבו הגרמ"מ אפשטיין. רבי ישראל זיסל היה חלוץ עולם הישיבות הליטאי בארץ ישראל, יזם והקים את פתיחת סניף ישיבת סלבודקה בעיר חברון (והקים לשם כך את "בנק חברון" יחד עם אחיו רבי יצחק דבורץ, מנהל הישיבה).

הקים את כוללי האברכים הראשונים בפתח תקוה וירושלים, ישיבות ותלמודי תורה. הוציא לאור את "חידושי הרמב"ן" ואת "חידושי הרשב"א" מכתבי-יד, ע"י חברת "תורה ותבונה" שהקים בארץ ישראל.

אוסף גדול של למעלה מארבעים מכתבים שנשלחו אל הרב הראשי לארץ ישראל, רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, מרבנים ואישים שונים, מארץ ישראל ומרחבי תבל, ומספר מכתבים מאת הרב הרצוג. שנות התר"צ-התש"י.

מכתבי שו"ת בענינים שונים; רבים מהמכתבים עוסקים בעניני הצלה ועליה, ובעניני ניצולי השואה – התרת עגונות, ועזרה לניצולים; ועוד.

בין המכתבים:

• שני מכתבים מאת רבי משולם ראטה (רוט) אב"ד טשרנוביץ וחבר מועצת הרבנות הראשית.

• מכתב שו"ת ארוך מאת רבני טורקיה, רבי רפאל דוד סאבאן ורבי משה ן' חביב.

• מכתב שו"ת ארוך מאת רבי צבי פסח פראנק רבה של ירושלים.

• שני מכתבים מאת רבי יעקב קלמס אב"ד מוסקבה וחבר מועצת הרבנות הראשית.

• שלושה מכתבים מאת רבי יצחק קוסובסקי, רב לאגודת הקהלות בטרנסבל. יוהניסבורג (דרום אפריקה) – גיסו של הגאון רבי חיים עוזר מווילנא.

• מכתב רבי משה אליעזר דונט אב"ד עיר חדש ומרבני ברטיסלווא (פרשבורג), תרצ"ט [בעל דבורי אמת ואהל משה. נספה בשואה].

• מכתב רבי חיים האממער אב"ד סניאטין, טבת תרצ"ט.

• מכתב רבי צבי יהודא דייטש, מ"מ הרב הראשי, פראג, אייר תרצ"ט.

• שני מכתבים מאת רבי יצחק צבי סופר אב"ד טמשוור.

• מכתב רבי פנחס הירשפרונג. מונטריאול

• מכתב רבי הלל ויטקינד, ראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" ביפו-תל אביב.

• מכתב ארוך רבי יהושע מנחם ארנברג, ראב"ד תל אביב.

• מכתב רבי גרשון חנוך פישמן, אב"ד הרצליה.

• מכתב רבי יצחק אלימלך רפופורט יאיר, מרבני תל אביב.

• מכתב רבי יצחק ידידיה פרנקל, מרבני תל אביב.

• שני מכתבים מאת רבי שאול ליברמן, בעל "תוספתא כפשוטה".

• שני מכתבים מאת רבי שניאור דוד וואלט, הרב דק"ק סאן פאולו, ברזיל.

• מכתב רבי יהודה ליב לוין, הרב הראשי למוסקבה.

• מכתב ד"ר אלכסנדר שפרן אב"ד בוקרסט, הרב הראשי לרומניה, תש"א.

• שלושה מכתבים מאת ד"ר דוד משה רוזן, "הרב הכולל לריפובליקה העממית הרומנית" [הרב הראשי לרומניה].

• מכתב מר י' בן-צבי, מטעם "הנהלת הועד הלאומי". ירושלים, סיון תרצ"ח.

• ועוד מכתבי רבנים ואישים שונים.

מכתב ארוך (2 דפים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו הכהן מונק, רבה הראשון של קהילת "בית המדרש גולדרס גרין – GGBH" בשכונת גולדרס גרין. לונדון "ב' לפ' פרה" [כ' אדר ב'] תשי"א [1951].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בתחילת המכתב הוא מברך את הרב אברמסקי לרגל עלייתו לארץ ישראל: "לרגלי נסיעתו לאה"ק, גם אני בתוך הבאים לברכו בברכת כהן הדיוט, כאשר זכיתי לקבל פניו בבאו הנה הלוך ילך ובכה, כן אני זוכה להשתתף ברנתו בבאו נושא אלומותיו מכל הארצות של גולה שגר שם, לאדמת קודש... כמה מעלות טובות לכבודו עלי, מלבד מה שעשה לטובת הכלל, שהוליך אותי בדרך הישרה בהלכות חמורות, לחוות דעתו הצלולה אלי כמראה מקום וכמפרש...".

בהמשך מזכיר הרב מונק, את הנס שאירע להרב אברמסקי בזמני ה"בליץ" על לונדון במלחמת העולם השניה: "זכור אזכור בימי המלחמה, כשנפלה פצצה בבית דין והרגה את המגרש, אך כת"ר ניצול ת"ל". הרב מונק מבקש מהרב אברמסקי לתקן לזכר אותו הנס, תקנה חשובה בעניני פרסום זמני "הדלקת הנרות" ו"יציאת השבת", בלוח הזמנים המודפס ע"י בית הדין בלונדון, אשר יש לתקן את הלוחות בשכונות החדשות של מערב וצפון-לונדון:

"ובכן אציגה נא לפניו לתקן תיקון גדול בעוד ידו נטויה בלונדון, כמאמר רשב"י הואיל ואיתרחיש לן ניסא איזיל איתקין מילתא – כי הנה זמני צאת הכוכבים בלונדון נקבעו לפני כמה שנים ע"י הרב הראשי בלונדון. כנראה לכל מבין הזמן מסכים לקו של Greenwich בצמצום גדול ואף לא רגע אחד נוסף, וזה היה מספיק בעת שרוב או כל הקהל ישבו בפאת המזרח של לונדון שהוא כנגד קו של גרינידש, אך במשך הימים הבירה עצמה נתרחבה ועוד הולכת ומתפשטת בכל שנה ושנה, עד שעכשיו קורין בשם לונדון כמה מקומות שהם רחוקים מאד מעיר לונדון לפני איזה זמן, וגם רוב היהודים אינם גרים עכשיו בקו של גרינידש. אך זמן צאת הכוכבים שנתפרסם ע"י בי"ד מדי שנה בשנה, הוא נכון רק בעבור קו של גרינידש, ומבואר שצריך להוסיף מינוט אחת בעד כל ארבע מילין למערב של גרינידש, ועוד זמן מה לפי מה שהוא בצפון, וכאן בגלדס גרין שהוא שמונה מילין למערב ושבעה מילין לצפון, צריך להוסיף יותר משני מינוטין. אשר על כן בהסכמת חברי הרבנים אני מתקן עכשיו בתוך קהלתי להוסיף ארבע מינוטין, ובכלל זה מינוט אחת בעבור תוספת שבת...". הרב מונק מבקש מהרב אברמסקי, כי יתקן שבית הדין יפרסמו על שינויים אלו בין שכונות העיר, כדי למנוע מכשולים הלכתיים העלולים להגרם מהטעויות בזמני השבת ובזמני היום.

הגאון רבי אליהו מונק (תר"ס-תשל"ח), כיהן כרבה של קהילת "עדת ישראל" בברלין, משנת תרפ"ז, על מקום אביו רבי עזריאל מונק. בתחילת שנת תרצ"א (סתיו 1930) הגיע ללונדון, בה כיהן שלוש שנים כרבה של קהילת "עדת ישראל" (על מקומו של רבי אביגדור שונפלד). בשנת תרצ"ד הקים וייסד את קהילתו "בית המדרש גולדרס גרין – GGBH" בשכונת גולדרס גרין, הידועה עד היום בשם קהילת מונק'ס, הקהילה הגדולה והמשפיעה ביותר מבין חמישים הקהילות החרדיות בשכונה זו.

מנהגי הקהילה כמנהג יהודי אשכנז-גרמניה, על כל דקדוקיהם ופרטיהם. בשנת תשי"ט הדפיס הרב מונק, קונטרס "דינים ומנהגים של ק"ק ובית המדרש גולדרס גרין", ובהקדמתו הוא כותב, שרבים מהמנהגים הם עפ"י הספר "מנהגי ביהכ"נ דקהל עדת ישראל פה בערלין" (ברלין, תרצ"ג).

2 דף. 20.5X21 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.