מכירה פומבית 057 חלק ב' ספרי קודש, חסידות וקבלה – מכתבים וכתבי-יד – מגילות, חפצים ותצלומים
- (-) Remove חסידות filter חסידות
- book (70) Apply book filter
- ספרי (63) Apply ספרי filter
- chassid (63) Apply chassid filter
- חב (37) Apply חב filter
- חבד (37) Apply חבד filter
- חב"ד (37) Apply חב"ד filter
- chabad (37) Apply chabad filter
- יד (32) Apply יד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- and (32) Apply and filter
- letter (32) Apply letter filter
- manuscript (32) Apply manuscript filter
- וחלוקות (24) Apply וחלוקות filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
- כתבי-יד, (24) Apply כתבי-יד, filter
- כתבי (24) Apply כתבי filter
- חלוקות (24) Apply חלוקות filter
- מכתבים, (24) Apply מכתבים, filter
- דפוס (24) Apply דפוס filter
- דברי (24) Apply דברי filter
- “chalukot” (24) Apply “chalukot” filter
- ו"חלוקות" (24) Apply ו"חלוקות" filter
- chalukot (24) Apply chalukot filter
- item (24) Apply item filter
- letters, (24) Apply letters, filter
- manuscripts, (24) Apply manuscripts, filter
- print (24) Apply print filter
- chassidut (15) Apply chassidut filter
- וכתבי (8) Apply וכתבי filter
- מיוחסים (7) Apply מיוחסים filter
- עותקים (7) Apply עותקים filter
- import (7) Apply import filter
- of (7) Apply of filter
- ownership (7) Apply ownership filter
מדרש רבה, על חמישה חומשי תורה, עם פירוש מתנות כהונה מאת רבי יששכר בער כ"ץ, ופירוש מהרי"א מאת האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענשיש וגיסו אליעזר מארגאשיש, תרל"ד-תרל"ה 1874-[1875]. מהדורה ראשונה. ארבעה כרכים, סט של כל החלקים, בעותקים מעט חסרים.
האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).
ארבעה כרכים מן המהדורה הראשונה והשנייה של ספר חידושי הרי"מ, מאת האדמו"ר הראשון מגור, הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלתר. שניים מהם עותקים מיוחסים של רבנים ואדמו"רים עם חתימות וחתימות:
4. ספר חדושי הרי"מ על אבן העזר ועל מסכת שבועות. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"א 1881. מהדורה ראשונה. חותמות של "S. M. Bornstein, Lodz"; חותמות של רבי "יחיאל מיכל בהרב הצ' מו"ה ברוך זצ"ל" – האדמו"ר הרה"ק רבי יחיאל מיכל הגר מהורודנקה (תרל"ב-נספה בשואה תש"ב), מבניו הצעירים של הה"צ רבי ברוך הגר מוויזניץ בעל ה"אמרי ברוך" (תר"ה-תרנ"ג), וחתן אחיו רבי חיים הגר האדמו"ר מאנטיניא. כיהן ברבנות ואדמו"רות בעיר הורודנקה, על מקום אחיו רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקה (תרכ"ה-תרנ"ה) בעל ה"שפתי צדיק".
האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג). מייסד חסידות גור, מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. גדל בביתו של המגיד מקוז'ניץ, והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו.
במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה.
ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד.
האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הרה"ק רבי חיים יוסף ברוקשטיין (תקל"ה-חשון תרכ"ה), גאון וחסיד מפורסם בקדושתו, רב בפיסטין. בנערותו התייתם וגדל כבן-בית אצל הסבא-קדישא משפולי. זכה לאריכות ימים ושאב מבאר החסידות אצל כמאה צדיקים בתקופתו. נודע בעיקר כתלמידם של הרה"ק רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה"תניא", של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, של הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוסוב בעל "אהבת שלום" ושל הרה"ק רבי אהרן מטיטיוב נכד הבעל שם טוב. ספרו מהווה מקור לדבריהם ודברי בני דורם, אותם הכיר המחבר.