ספר יסוד יוסף, רמזים וגימטריות על שמות הקודש והספירות, עם דרשות על פי הקבלה, מאת רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא. מינקוביץ, דפוס מנחם מענדיל ב"ר אברהם, [תקס"ג 1803]. מהדורה ראשונה.

המחבר,
המקובל הקדוש רבי יוסף יוסקא הלוי מרובנא (נפטר תק"ס, אנצ' לחסידות, ב', עמ' קמט-קנ), תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי מיכל מזלוטשוב. רבי יוסף היה מראשוני ובחירי תלמידיו של המגיד רבי דוב בער ממעזריטש, עוד מהתקופה בה כיהן רבי דוב בער כמגיד ברובנא, ורבי יוסף הוא זה שהביאו מטורטשין אל רובנא, ומינה אותו שם ל"מגיד", בסיוע חותנו רבי אהרן אב"ד רובנא.

באגרת ששלח רבי זושא מאניפולי אל החוזה מלובלין בשבחו של רבי יוסף, נכתב: "...אודות איש צדיק המפורסם הגדול, החריף ובקי, החסיד הגאון כ"ש מוהר"ר יוסף... כבר רצו לקבל אותו לרב אב"ד בכמה קהילות קדושות, ולא רצה... מפני ביטול תורה ותפלה. ואני מכיר אותו שדרכו לישב תמיד בהתבודדות ולעסוק בתורה ובתפלה וחסידות ופרישות. גם אחי החסיד המפורסם בוצינא קדישא איש אלקי קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלימלך מנוחתו שלום, היה מחבבו מאד מאד, גם אמר לי... למעלה ראיתי אותו לבוש לבנים...".

חותמת (דהויה בחלקה) בדף השער: "נחמן כהנא חופה"ק אדיוליא-קארילסבורג" –
האדמו"ר רבי נחמן כהנא (תרס"ה-תשל"ז), בנו של רבי צבי הירש כהנא מספינקא, היה רב בקרילסבורג, לאחר השואה עלה לארץ והתגורר במסמיה ובבני ברק. גאון בתורה ובחסידות שהיה מקורב לגדולי הדור ולמרן החזו"א. בעל ה"קהלות יעקב" (הסטייפלר) כותב עליו שהוא "מגדולי ההוראה ומצדיקי הדור... שכן הגידו לי שמרן החזו"א זצללה"ה היה מחשיב ומפליג מאוד תורתו וצדקתו".

רישומים בדף השער.

[4], ט, יא-מח, נא-פח, [1] דף. חסרים שני דפים: מט-נ. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי קל. עקבות רטיבות עם סימני עובש. סימני עש רבים בדף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים קטנים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר דפים. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

אוסף ספרי הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תלמיד המגיד ממזריטש), ובנו רבי צבי יהושע הורביץ (חתן דודו בעל ה"הפלאה"):

• ספר דברי שמואל, על התורה. [למברג (לבוב), ללא שם מדפיס, תרכ"ב 1862]. מהדורה ראשונה. בדף המגן רישומי הקדשות אל "הרב ר' מרדכי ב"ר מנחם נחום שליט"א".

• ספר דברי שמואל, על התורה. למברג (לבוב), דפוס M. Uunger, [תרכ"ט] 1868. מהדורה שנייה. חתימה של רבי "ישראל סאניק".

• ספר נזיר השם וסמיכת משה, חידושים על שלחן ערוך אבן העזר, עם ליקוטים על מסכתות מסדר נשים, ודרשות למועדים, הספדים וחידושים על התורה, מאת רבי שמואל שמעלקא ובנו רבי צבי יהושע (בשם דודו וחותנו בעל ההפלאה). למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרכ"ט] 1869. מהדורה ראשונה. רישום בעלות של "הק' נתן ווייס". חותמת של רבי "דוד מאשקאוויטש אב"ד ק"ק באניהאד, מישקאלטץ" – הגה"צ רבי דוד מושקוביץ "הרב מבוניהאד" (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרעסטיר והיה בנו-חורגו של רבי יהודה גרינוואלד מקרעסטיר (אחיהם של בעל ה"קרן לדוד", ובעל ה"ערוגת הבושם"). בזיווגו הראשון היה חתן של בעל ה"ויגד יעקב" מפאפא. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [לאחר פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז, וקודם הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד לעמוד בתפילות המוספין כשליח ציבור – על מקומו של האדמו"ר].

• ספר שמן הטוב, חידושים וליקוטים בעניינים שונים, מאת רבי שמואל שמעלקא מניקלשבורג וצדיקים נוספים, בהוצאת רבי אברהם חיים שמחה בונם מיכלסון. פיעטרקוב, דפוס נתן נטע קראנענבערג, תרס"ה 1905.

המחבר,
הגאון הקדוש רבי שמואל שמעלקא הלוי הורביץ אב"ד ניקלשבורג (תפ"ו-תקל"ח), בנו של הגאון הקדוש רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב, ואחיו הגדול של הגאון הקדוש רבי פנחס הלוי בעל ה"הפלאה". שני האחים עסקו בצוותא שנים רבות בלימוד התורה ועבודת השם, והיו מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש". כבר מגיל צעיר נודע רבי שמעלקא בגאונותו ובקדושתו הרבה. כיהן כאב"ד ריטשוואל בפולין ואח"כ כאב"ד שיניווא. בכל מקומות רבנותו הקים ישיבה, והעמיד תלמידים חשובים, בהם שנודעו לימים מגדולי החסידות: הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", הרה"ק רבי לוי יצחק אב"ד ברדיטשוב, הרה"ק רבי אברהם חיים מזלוטשוב בעל "אורח לחיים"; הגאון רבי מאיר קריסטינפאלר אב"ד בראד; הרה"ק רבי משה ליב מסאסוב (שלמד אצלו 13 שנה) והרה"ק רבי יעקב יצחק "החוזה מלובלין" (שלמד אצלו כ-18 שנה). תלמידיו אלו שהתקרבו לחסידות בגלל השפעתו. בשנת תקל"ב עברו האחים לכהן ברבנות בארצות אחרות. רבי שמעלקא נתמנה לרבנות ניקלשבורג (מהקהילות המרכזיות של יהדות מורביה), ורבי פנחס עבר לגרמניה לכהן ברבנות פרנקפורט דמיין. בישיבה שפתח בניקלשבורג, הגיעו ללמוד אצלו ותיקי-תלמידיו מארץ פולין: רבי משה ליב מסאסוב ו"החוזה מלובלין". בין תלמידיו המובהקים בישיבת ניקלשבורג נמנו גם הרה"ק רבי מנחם מנדל מרימנוב, הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב, הגאון רבי שלמה בוכנער אב"ד קראשנוב (תלמיד רבי אלימלך מליז'נסק) והגאון רבי מרדכי בנעט (לימים אב"ד ניקלשבורג ומדינת מורביה).

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס D. H. Schrenzel, תרי"ח 1858. חתימות וחותמות של רבי "ישראל איסר רוזנער, הרב דפעאדאסיע"; "ישראל איסר בן אאמו"ר המנוח מו"ה אברהם ש"ץ ראזנער" [רבי ישראל איסר רוזנר אב"ד פעאדאסיע, פרסם מאמרים תורניים בקובץ "כנסת חכמי ישראל" שיצא לאור באודסה בשנות התר"נ"]. חותמות של ישיבת תורת חיים בירושלים.

• ספר נועם אלימלך. [למברג (לבוב), דפוס בעריל ליב נעכליס, תרכ"א 1861]. חסר דף השער.

• ספר נועם אלימלך. למברג (לבוב), דפוס Pessel Balaban, תרל"ו 1875.

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. רישום צנזור משנת 1880. רישומי בעלות של: "הק' נפתלי עהרליך"; "ישראל ארליך, קאשיצע יצ"ו, ק. צאנז"; "משה זאב ריכטער[?]".

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה עם הכוכביות •. חתימה וחותמות של "משה צבי שווארץ, שו"ב, אילווא-מארע".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. מהדורה עם הכוכביות •.

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

8 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר חלקת בנימין, הגדה של פסח עם כוונות האריז"ל, ועם פירוש חלקת בנימין מאת האדמו"ר רבי בנימין – המגיד מזאלוזיץ. [לבוב (למברג), דפוס הרבנית יהודית [רוזאניס, תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה של ההגדה החסידית הראשונה שבאה בדפוס. עותק חלקי.

רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו (החסרה בעותק שלפנינו) כי החיבור מסוגל "להשיב רבים מעון".

המחבר, הרה"ק רבי בנימין המגיד מזאלוזיץ (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" – על התורה; "אהבת דודים" – על שיר השירים; "אמתחת בנימין" – על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג.

עותק חסר ופגום. כד, [5] דף (במקור: [1], כה, [13] דף). חסרים עשרה דפים: דף השער (הושלם בצילום), דף כה, ו-[8] דפים מתוך [13] הדפים האחרונים (דפים [2-1], [13-8]). 19 ס"מ בקירוב. מצב כללי בינוני, מספר דפים במצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי במספר דפים. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש רבים וקרעים (בחלק מהדפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט. שיקומים בהדבקות נייר במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

יערי 253; אוצר ההגדות 373.

ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. "כש"נ בקארעץ" [פוריצק, דפוס שלמה בן חנינא], תקע"ה 1815. וואריאנט עם שער מזויף.

בעותק הזה נדפס דף השער מחדש, וזוייפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.

[1], לב, לו-סח, עא-קמז; מח דף. חסרים 5 דפים: לג-לה, סט-ע מספירת הדפים הראשונה. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש (במספר מקומות סימני עש קשים), עם פגיעות רבות בטקסט. קרעים חסרים, בהם קרע עם פגיעה קלה בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות מספר דפים. שני דפים מנותקים. כריכה חדשה (חלקה האחורי מנותק).