מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ניו יורק, סיון תשל"ב [1972].

כתיבת ידי סופר עם חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".

נשלח אל הרה"ח רבי שמואל פרלמן. האדמו"ר מודה לו על תרומתו ב"מעות שבוע", והוא מברכו "והשי"ת יעזור ויגן ויושיע לכמ"ע בישועה והצלחה גדולה בכל אשר יפנה, ויתברך בבריאות השלימות ורוב נחת...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.

רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.

מכתב מאת האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם. ניו יורק, אייר תשל"ג [1973].

כתיבת ידי סופר עם חתימת יד-קדשו של האדמו"ר: "הק' שלמהלברשטאם".

נשלח אל הרה"ח רבי שמואל יצחק איזק פרלמן. האדמו"ר מודה לו על תרומתו ב"מעות שבוע", והוא מברכו: "ואני תפלה לא'[ל] חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה...".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.

רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. קמטים בשולי המכתב.

מכתב קצר על גבי גלויה צבעונית, בכתב ידו ובחתימתו של רבי צבי יהודה שפירא, בנו-חורגו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלאז'וב. בית לחם, ניו המפשייר, [תשט"ו] 1955. עברית ואנגלית.

מכתב קצר על גבי גלוית דואר, ששלח האדמו"ר רבי צבי יהודה שפירא בצעירותו (קודם נישואיו), אל אחד מידידיו-מכריו – מ. לאנער (M. Lonner) בברוקלין, ניו יורק. הגלויה נשלחה ממקום נופש בו שהה רבי צבי יהודה באותם ימים, בעיר בית לחם שבניו המפשייר. בצדה הקדמי מבט פנורמי מלמעלה על ערוץ טוקרמן (Tuckerman Ravine), ממדרונות הר וושינגטון שברכס ההרים הלבנים בניו המפשייר. בצידה האחורי של הגלויה כותב רבי צבי יהודה: "ב"ה, 'מראש הררי קדם', according to your request [בהתאם לבקשתך] – צבי".

האדמו"ר מבלוז'וב, רבי צבי יהודה שפירא (קושיצקי; תרצ"ו-תשע"ה), מחשובי האדמו"רים בארה"ב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא כולל יוצאי גליציה "חיבת ציון". בנו-חורגו וממלא-מקומו של האדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלאזוב. חתן הגה"צ רבי נפתלי קליין לופיער אב"ד וואליע-מיכאווע. נולד בברלין להוריו רבי ישראל אברהם וברוינא קושיצקי, מחסידי ראדומסק. אביו נספה בשואה. הנער צבי יהודה, אימו ואחיו הקטן נותרו במחנה הריכוז ברגן בלזן, ושם התקרבו לאדמו"ר רבי ישראל שפירא מבלאזוב. לאחר השואה נישאה אימו להאדמו"ר רבי ישראל מבלוז'וב, ובניה רבי צבי יהודה ואחיו רבי יצחק אלעזר קושיצקי-שפירא (תרצ"ט-תשפ"ה) זכו להתגדל ולהתחנך בביתו. נטמן בהר הזיתים לצד אביו-חורגו האדמו"ר מבלאזוב. שלושת בניו מכהנים כאדמו"רים לעדת חסידי בלאזוב בבורו פארק.

גלויית דואר. 9X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. קמטים, בלאי וקרעים.