אוסף איגרות גדול המתעד יחסים ספרותיים-מחקריים לאורך תקופה של כ-40 שנים. האיגרות, הכתובות בלשון קרובה וידידותית, עוסקות בעיקר בענייני ספרות, פרסום מאמרים וספרים, עריכה, ביקורות, הערות ותיקונים למאמרים, ועוד. מרבית האיגרות נכתבו על גבי גלויות וניירות-מכתבים רשמיים של מערכת "השילוח" באודסה ושל חברת "אחיאסף" בוורשה (כמה מהאיגרות המאוחרות יותר על גבי ניירות-מכתבים ומעטפות של "השלח" ושל קלוזנר בירושלים).

כמה מהגלויות באוסף שלפנינו נשלחו בשנת 1895, בהיות קלוזנר בן כ-21 שנים בלבד. בגלויה מחודש מרץ 1907 כותב קלוזר: "ב'הישיבה' המחודשת של טשרנוביץ אני מורה לא תנ"ך, אלא דברי ימי-ישראל ע"פ החקירות היותר חדשות, כמדומה לי, שאני עושה בזה דבר יותר חשוב ליהדות אפילו מישיבתי בקתדרא של האוניברסיטה החפשית בפטרבורג". בגלויה אחרת מבטיח קלוזנר שיכתוב מאמר בקורת גדול "שיביא תועלת ממשית", על התנ"ך עם ביאור כהנא. יוסף קלוזנר (1874-1958), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש-רוח, ממקימי האוניברסיטה העברית וראש החוג לספרות עברית. עורך "השילוח", חתן פרס ישראל.

מצורפים: המעטפות המקוריות בהן נשלחו מרבית המכתבים ומכתב נוסף, מכהנא לקלוזנר.

45 גלויות ומכתבים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. קמטים וכתמים. שבע גלויות כהות (המוקדמות). קרעים בשולי כמה גלויות. נקבי-תיוק בכמה מהגלויות.

מקור: אוסף בן-ציון כהנא.

מכתב בנושא פרסום "פסוקי היגיינה" לפועלים (כנראה, כללי היגיינה הכתובים כפסוקים מן המקורות), ששלח הרופא אריה דוד פרידמן לכתב העת "האדמה" בעריכת ברנר:

"'פסוקי' ההיגיינה אינם בשביל 'האדמה'. הכת"י נשאר שמור אתי, וכשיוצא כאן איזה דבר בשביל התימנים, יינתנו שמה 'שברי הדברים הקדמונים'... כי להם נאה, כי להם יאה. הפועלים האשכנזים – או שהדברים כבר ידועים להם (מספר 'שמירת הבריאות' של הד"ר יפה, שיצא מנוקד בהוצאת 'לעם'), או שהסגנון לא יובן להם מאחר שאינם בקיאים גדולים במקרא ובמשנה".

דף (עמ' אחד בכתב-יד). 20.5 ס"מ. מצב טוב. קו קיפול אופקי. מעט קמטים. כתמים וקרעים קלים בשוליים.