ספר ערפלי טהר, רשימות קצרות של רגשי קודש, מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בתקופה בה כיהן ברבנותה של העיר יפו והמושבות. [יפו, תרע"ד 1914. דפוס א' איתין].

ספר זה נגנז ע"י המחבר, באמצע הדפסתו. נדפסו רק חמשה גליונות (עמודים א-פ וללא שער). במכתב הרב קוק לבנו רבי צבי יהודה, מתאריך כ"ט אייר תרע"ד, כותב מרן הרב על הדפסת הספר ועל תוכנו: "... תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס איזה מרשימותי, כסדר כמו שהם, והחילותי להדפיס אצל איתין בשם ערפלי טהר, כמה גליונות... אקוה שהדברים כמו שהם בלא שרק ועיבוד גם הם יהיו לברכה, ואולי מהם ימצאו שברכתם תבולט דוקא ע"י חסרון העיבוד, 'לחם חם כיום הלקחו'...". (אגרות הראי"ה, כרך שני, ירושלים תש"ו, עמ' רצב-רצג, סי' תרפז). במכתב נוסף לבנו הרצי"ה, מתאריך כ"א סיון תרע"ד, שנכתב כתשובה על הערות עריכה ששלח אליו, כותב לו אביו הראי"ה: "... את הלשון אני מתקן לפעמים כיכולתי, אבל להשמיט דברים עדיין לא ניסיתי, ואולי לא בא לידי עדיין מסוג זה..." (אגרות הראי"ה, כרך שני, עמ' רצז, סי' תרצ"ג).

ספר זה מביכורי ספריו של הרב קוק, תוכנו על עבודת השם ועל תחיית עמנו בימי "עקבתא דמשיחא", המתעוררת גם אצל יהודים שעדיין רחוקים מדת ישראל. הרעיונות שבו מתאימים יותר לספריו הבאים של הרב, בהם נתן ביטוי פומבי לעומק מחשבותיו ולרוחו הסוערת. הדפסת הספר נעשתה בהחלטה ספונטנית, וכפי הנראה מהמכתב הנ"ל גם לא הייתה החלטה סופית, אלא התחלת הדפסה, על מנת לראות ולהחליט תוך כדי הדפסה אם הדברים ראויים להתקבל בציבור. לפי המסופר, שלח הרב קוק את הגליונות הללו למתי-מספר מתלמידיו הקרובים ואנשי סודו, ולאחר התייעצות איתם נגנז הספר. עיקר ההתנגדות באה מצידו של בנו הרצי"ה קוק, שהיה מודע לצפוּן בכתבים אלה, ולפולמוס הציבורי שהם עלולים לעורר עקב יחסו האוהד לתנועת התחיה הלאומית.

א"מ הברמן, ברשימתו על ספרים שלא נשלמו בדפוס ("הכל תלוי במזל אפילו ספר", ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 126, מס' 88), כותב: "הספר מכיל ענייני מוסר וקדושה, וההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו". ואכן ספר זה לא זכה למהדורות חוזרות עד שנת תשמ"ג, בה נדפס הספר מחדש ע"י מכון הרצי"ה, במהדורה מחודשת וערוכה [מצונזרת ועם הוספות].

פ עמ', 24.5 ס"מ. 5 קונטרסים מנותקים, שלא נחתכו בדפוס. מצב טוב. מעט כתמים ובלאי. ללא כריכה.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי צבי יהודה הכהן קוק ראש ישיבת "מרכז הרב". ירושלים, אלול תשכ"ד [1964].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (בעל ה"חזון יחזקאל"). המכתב פותח בברכת שנה טובה: "שלמא רבא וכוח"ט [וכתיבה וחתימה טובה] להדר"ג הגאון הגדול שר התורה והיראה...". בהמשך המכתב מבקש הרצי"ה מהרב אברמסקי כי יואיל למסור שיעורים בישיבת "מרכז הרב": "הנני בזה לבקש את כהדר"ג שליט"א, למען חיזוקה של תורה ועדודם של תופשיה ועוסקיה, כי יואיל נא לפאר ולהאיר באור תפארת מתן תורה דידי' בשיעורא דאורייתא לציבור הגדול והחשוב, בכמות ובאיכות, בהצטיינות שקידתם וכשרונותיהם ודבקותם בתורה, של בני ישיבתנו הקדושה". הרצי"ה מפרט לצורך כך, מהן המסכתות שנלמדו בישיבה בזמן הקודם, שנלמדות כרגע ושילמדו בעתיד. בחתימת המכתב הוא כותב: "...הדוש"ת באהרו"ן בקישור לו"נ [הדורש שלום תורתו באהבה רבה ונעימה בקישור לב ונפש] ליקרא דאורייתא ולחביבות קדושת הארת תורתו, ברבבות תודות מראש, צביהודהכהן קוק" [חתימה בה הוא משתמש פעמיים באות אחת לשתי מילים: "צבי/יהודה/הכהן"].

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. למעלה מ-15 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר קטן בחלקו העליון של הדף, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.

ספר שבט מוסר, נ"ב פרקי מוסר ודרשות בעניין התשובה, מאת רבי אליהו הכהן מאיזמיר. אזמיר, דפוס יעקב באלאסי, [תקכ"ב 1762].

המחבר,
הגאון הקדוש רבי אליהו הכהן האתמרי מאיזמיר (נפטר תפ"ט), בן רבי אברהם שלמה האתמרי. מגדולי חכמי איזמיר. גדול בנגלה ובנסתר, ונודע בהנהגות חסידות וקדושה. חיבר מספר ספרים, ביניהם: "שבט מוסר", "מדרש תלפיות", "מעיל צדקה", ועוד.

[1], ד, קמב דף (ד דף עם אגרת התשובה לרבינו יונה נכרכו בתחילת הספר במקום בסופו). חסר [1] דף, עם ההקדמה וההסכמה. 19.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים ומספר קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה ישנה ושחוקה, עם סימני עש.