מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד), ושני שטרות של דולר לצדקה, שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. הוצאת קה"ת, ברוקלין ניו-יורק, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש, במהלך התוועדות שנערכה בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, ונרשם על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאורים. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך גוף כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות – הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של חתנו הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי מליובאוויטש בצירוף שני דולר לצדקה. רישום בדף השער ובשולי שני השטרות: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א".

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "...לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו אדמו"ר הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש... זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר. תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.

תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים המלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...

שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.

החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים... החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות...".

20 עמ'. 22.5 ס"מ. עטיפה ירקרקה. הקונטרס והשטרות במצב טוב.

אוסף ענק של למעלה מחמש מאות מכתבים, מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, קנדה ודרום אמריקה, אירופה ורוסיה, אנגליה, אוסטרליה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"מ-התר"צ בקירוב].

רוב המכתבים נשלחו אל "הועד הכללי" בירושלים, או אל גבאי הקופות בחו"ל. למעלה ממאה מהמכתבים שבאוסף שלפנינו, נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, רבי דוב בער אברומוביץ, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר, בהם גם מכתבים שנשלחו אל קופת "אוצר החסד" שנוסדה בשנת תר"ע ע"י הגאון רבי חיים ברלין, לזכרו של רבי שמואל סלנט.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

למעלה מ-550 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

אישור בכתב יד, על קניית קרקע בכפר חסידים, מהתקופה שקדמה לייסוד הכפר, בחתימות ידם של האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין ושל האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב. וורשא, ט' טבת תרפ"ב [ינואר 1922].

מסמך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מיבלונה רבי "יחזקאל טאהב", ובחתימת האדמו"ר מקוזניץ רבי "ישראל אלעזר הופשטיין" – המאשרים לר' אלימלך ראזין, על קנייה עתידית של נחלה בכפר, 100 דונם מתוך אדמות הקק"ל, הרשומות על שם האדמו"ר רבי ישראל אלעזר הופשטיין: "להיות לראי'[ה] לר' אלימלך ראזין נ"י שהרב ר' ישראל אלעזר האפשטיין יחלק מחלקו אדמת הקק"ל 100 דונם והרב יחזקאל טאהב יסדר את הכסף הנצרך לזה, ווארשא, ט' טבת תרפ"ב".

בשנת תרפ"ב החלו חסידים בפולין להתארגן לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מושב חקלאי. בין מובילי ההתארגנויות הראשונות היו האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין (תרנ"ח-תשכ"ו; בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ), וקרובו האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב (תרנ"ו-תשמ"ו; נכד הרה"ק רבי דוד צבי מנישטאט, בנו של הרה"ק יחזקאל טויב מקוזמיר), שהקימו אגודות להתיישבות בשם "עבודת ישראל" ו"נחלת יעקב". המסמך שלפנינו משקף את ראשית ההתארגנות, כאשר אחד החסידים, קיבל אישור חתום על קניית נחלה מהאדמות שהרבי מקוז'ניץ עתיד לקבל מהקרן הקיימת [האגודה הרשמית של האדמו"ר מקוז'ניץ שנקראה בשם "עבודת ישראל" נוסדה באופן רשמי רק בסיון תרפ"ד, והמסמך שלפנינו הוא מוקדם לכך].

באמצע שנת תרפ"ה עלה הרבי מיבלונה יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו ב"נחלת יעקב" בעמק זבולון, ובתחילת שנת תרפ"ו עלה הרבי מקוז'ניץ יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו באדמות "עבודת ישראל" מול קיבוץ יגור, לאחר כשנה התאחדו שתי הקבוצות ליישוב אחד שנקרא בשם "כפר חסידים", שעמד בנשיאות הרבי מקוז'ניץ. מסיבות בריאות נאלץ רבי ישראל אליעזר הופשטיין לעזוב את הארץ, ועבר לכהן ברבנות קהילה בצרפת. בתקופת השואה הגיע לארה"ב והקים מחדש את בתי המדרש של חסידות קוז'ניץ, בארה"ב ובארץ ישראל.

[1] דף. 13X20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בשולי הדף.

אוסף גדול של מכתבים, ניירת ומסמכים שונים, מרביתם מארכיון הרבנות בטנג'יר משנות ה-40-80, וחלקם משנים מוקדמות יותר. הארכיון כולל כתבי יד ודפים מודפסים, בהם: שטרי תנאים ונישואין, מכתבי סמיכה ואישורים שונים מבתי דין בטנג'יר ומערים שונות במרוקו והסביבה, העתקי תעודות גרות, מחברת דרשה לבר מצוה (בספרדית), פסקי הלכות בכתב-יד, טיוטות שונות, צילומי מסמכים ועוד. עברית, ספרדית וצרפתית.

בין הפריטים:

• תעודה בכתב-יד, שטר התחייבות לנישואין, בחתימות רבי יוסף גאביזון, רבי יאודה בן שימול ורבי ישעיא שוקרון. טיטואן, תשרי תרע"ג [1912].

• מכתב מליצי ומעניין, מרבני רבאט הדיינים רבי רפאל אנקאווא ורבי שלמה אבן דנאן, עם חתימות ידם. רבאט, [תרפ"א? 1921].

• שטר התחייבות מודפס לנישואין, עם מילוי בכתב יד וחתימת רבי ימין הכהן. טנג'יר, תמוז שב"ת 1942.

• שטרי התחייבות לנישואין – בכתב-יד, בחתימות הרבנים רבי ימין כהן ורבי אברהם עסור. טנג'יר, אדר א' תש"ג 1943, ומתאריכים נוספים, בהם: שטר תנאים, בחתימת הרבנים רבי ימין כהן ורבי מכלוף אלקובי. טנג'יר [תש"ו] 1946.

• אישור והסמכה לשוחט רבי שמעון אלחרר, בחתימה וחותמת של רבי יחייה בן-הראש. קניטרה, י"ג אדר תשל"ה 1975.

• תעודות גרות ליהדות (והעתקי תעודות), בחתימה וחותמת של הרבנים יחייא בן-הראש, רבי ימין כהן ורבי יאודה הכהן ומשרד הרבנות בקניטרא. קניטרא, מהשנים תשכ"ז-תשמ"א 1967-1981.

• כתבי יד שונים, בהם: אוסף דפי תפילות ובקשות, טיוטות של פסקי הלכות ונוסחאות שטרות, מכתבים וכתבי יד, מתקופות שונות ומכותבים שונים.

למעלה מ-70 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.