שלושה מכתבים ארוכים, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן אב"ד ליברפול (ולימים הרב הראשי לתל אביב והרב הראשי לישראל). ליברפול (אנגליה), תרצ"ח, תש"ב ותש"ו [1938, 1941 ו-1946].

מכתבים בסוגיות הלכתיות שונות, שנשלחו אל גאב"ד לונדון הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. במכתב הראשון הוא דן על דיני גירות, במכתב השני הוא דן בדברי תורה בסוגיות שונות, ובמכתב השלישי הוא מתייעץ עם הרב אברמסקי כיצד לענות לשאלת הרשויות, על היחס ההלכתי ל"נישואין אזרחיים".

הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן (תרמ"ו-תשל"ו), תלמיד הגאון רבי שמעון הכהן שקופ, ומעורכי "ספר היובל" לכבודו. כיהן ברבנות בליברפול שבאנגליה, ובשנת תש"ו הוכתר לרבה הראשי של תל אביב. בשנים תשכ"ד-תשל"ג כיהן בתפקיד הרב הראשי לישראל.

3 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים (הכוללים 8 עמודים כתובים). גודל ומצב משתנה.

מכתב האדמו"ר מסדיגורא-פשמישל רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי", . תל אביב, ח"י אב תשי"ד [1954].

נשלח אל הגאב"ד מלונדון רבי יחזקאל אברמסקי "נשיא ההנהלה הרוחנית של מרכז החינוך העצמאי בא"י, בעי"ק ירושת"ו". האדמו"ר מביע את מורת-רוחו מקביעת הזמן לישיבות הדירקטוריון של החינוך העצמאי, בימי חמישי אחר הצהרים: "...הנני להודיע למעכת"ה את מורת רוחי לקביעת זמן זה לחברי הדירקטוריון הגרים מחוץ לירושלים, שזה כמעט בלתי אפשרי בשבילם ברוב המקרים להשתתף בהישיבות... להתאחר על לינת לילה בירושלים לאור ליום השישי, וביום השישי לחזור הביתה, זהו טירחא יתירה ומיעוט הכנה לש"ק, וגזרה שאין החברים שבגבולין יכולים בה...". האדמו"ר כותב להרב אברמסקי, שבשבוע הקרוב הוא אמור להיות מחר [=יום רביעי] בירושלים – "ואם יהי' לי אפשרות להתראות עמו מחר בשעות הערב בביתו בבית וגן, אולי אוכל לצאת ידי חובתי בזה".

המכתב כתוב ביד סופר, ובסופו למעלה משתי שורות בכתב יד קדשו וחתימתו של האדמו"ר: "...הדושוש"ת [הדורש שלומו ושלום תורתו] בחיבה, מצפה לרחמי שמים, מרדכי שלום יוסף במוהר"ר אהרן מסדגורה".

האדמו"ר הקדוש רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן בעל "כנסת מרדכי" (תרנ"ז-תשל"ט), בן האדמו"ר רבי אהרן מסדיגורה וחתן האדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף ממז'יבוז'. בשנת תרע"ג – בהיותו בן ט"ז שנה – הוכתר לכהן באדמו"רות על מקום אביו, וכיהן כאדמו"ר כשישים ושש שנה. בשנת תרע"ד עבר לווינה ובשנת תרצ"ד עבר לפשמישל (פרמישלא). מראשי "אגודת ישראל" ו"מועצת גדולי התורה" במשך שנים רבות. בשנת תרצ"ט ביקר בארץ ישראל, ועפ"י עצת דודו האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין נשאר בארץ, ואף בני ביתו זכו לעלות לארץ טרם פרוץ השואה. הקים את בית מדרשו "כנסת מרדכי" בעיר תל אביב.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. ירושלים, י' אדר א' תשל"ח [1978].

מכתב תודה שנשלח לרבי מנחם אברמסקי, על קבלת ספרי אביו הגדול, "חזון יחזקאל" על התוספתא ועל הש"ס:

"אסיר תודה אני לכבו'[דו] על אשר הואיל בטובו לכבדני בהני ספרי דבי רב, אשר יצא קום בכל הארץ, ה"ה 'חזון יחזקאל' על תוספתא, ועמ"ס שבת ופסחים, חוברו יחדיו ע"י מר אביו רב האי גאון זצ"ל".

בחתימת המכתב הוא מברך את בנו של הרב אברמסקי: "והנני חותם בברכה, זכותו של אותו גאו"צ [גאון וצדיק] יגן על כא"ל [כל אשר לו], ככל משאלות לבו, בכבוד רב, יוסף שלו' אלישיב".

בשולי המכתב: "מצו"ב מחיר הס'[פרים] הנ"ל".

מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), בנו היחיד של הגאון ר' אברהם מרבני הומל (חתן בעל ה"לשם") וחתנו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין.

הרב אלישיב היה מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 24.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי "חיים קרייסווירטה", בעת שכיהן כראש ישיבת בית מדרש לתורה בשיקאגו, ארה"ב, [ראשית שנות התש"י בקירוב].

נשלח "אל כבוד הגאון האמתי, שר התורה, המפורסם בחבוריו הגאונייםם" הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. במכתבו מבקש הרב קרייזווירט להתייעץ עם הרב אברמסקי בקשר לאיזו משרה חשובה שהציע לו, והוא מבקש ממנו לפרט יותר את תנאי ההצעה.

הגאון הנודע רבי חיים קרייזווירט אב"ד אנטוורפן (תרע"ח-תשס"ב), גאון אדיר ועילוי מחונן. נולד בגליציה והיה מתלמידי ישיבת "חכמי לובלין". בתקופת השואה ניצל בניסים מידי הכובש הגרמני וגלה לווילנא, בה התוודע לרבי חיים עוזר גרודז'נסקי והתקרב לעולמם של גדולי ליטא. נשא לאשה את בת הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי משגיח ישיבת סלבודקה. בשנת תש"א עלה לירושלים, ובבתי מדרשותיה נודע בשם "העילוי מקראקא". לאחר תקופה נסע לארה"ב וכיהן כראש ישיבת "בית מדרש לתורה" בשיקאגו, ומשנת תשי"ד כיהן כרבה של הקהילה החרדית באנטוורפן ("קהילת מחזיקי הדת"). נודע ברחבי תבל כאחד מגאוני התורה המופלאים בדור האחרון. כגדולתו בתורה כך גדולתו בחסד ובעשייה עבור הזולת, התפרסם כאבי אלמנות ויתומים ועסק רבות בהכנסת כלה.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.

מכתב בכתב ידו וחתימתו, של הגאון רבי יואל קלופט, אב בית הדין הרבני בחיפה. מוצאי שבת פקודי [ד' אדר ב'] תשכ"ב [1962].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד לונדון, שהיה גם מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק. במכתבו מבקש הרב קלופט להפעיל את השפעתו על הנהלת ישיבת סלבודקה בבני ברק, בקביעת סדרי המסכתות הנלמדות בישיבה, באופן שלא יכבידו הלימודים על הבחורים הצעירים להתמודד כמה זמנים רצופים עם סוגיות קשות: "...כי בישיבה ישנם צעירים ויותר מבוגרים כרגיל בכל הישיבות, ועובדא היא כי לא כל המסכתות שוות מבחינה פדגוגית להתפ[ת]חות הצעירים, ועכ"פ ככה מקובל וזה כבר שני זמנים שלומדים מסכתות קשות (נדרים ויבמות) וכפי ששמעתי עומדים ללמוד בקיץ מסכת שבועות. יש להודות כי אי אפשר תמיד להתחשב עם הצעירים וללמוד תמיד מסכתות המתאימות להם יותר, אבל עכ"פ יש לעשות זה לסירוגין, אבל שלשה זמנים כסדרן ללמוד מסכתות קשות, זה יכול להרוס צעיר, ואם אין גדיים אין תיישים... אבקש שכת"ר ידבר עם ההנהלה ויסביר להם שיש להתחשב גם עם הצעירים. אני צריך לציין שיש לי ג"כ בן צעיר בישיבת סלובודקה...".

הגאון רבי יואל קלופט (תרס"ו-תשמ"ה), מגדולי התורה הנודעים בארץ ישראל, איש אשכולות, גאון ולמדן, דיין ואב בית דין, ובקי בתורת הקבלה. נולד בריגה למשפחה חב"דית. מתלמידי רבי איסר זלמן מלצר בישיבת סלוצק ומראשוני תלמידי הישיבה בקלצק של רבי אהרן קוטלר (בה היה מתלמידיו החביבים של רבי אלעזר מנחם שך מרמ"י הישיבה). לאחר שלמד תקופה בישיבת מיר בפולין, עלה לארץ ישראל בשנת תרצ"ו, והיה ממקורבי ה"חזון איש". כיהן בהרבצת תורה כר"מ בישיבת קלצק בפרדס חנה וברחובות, ואף כיהן תקופה קצרה כר"מ בישיבת "אחי תמימים" (ליובאוויטש) בתל אביב. משנת תש"י כיהן כדיין ברחובות. בשנת תשי"ח עבר לכהן כאב בית הדין הרבני בחיפה, וכרב קהילת "עדת ישראל" בחיפה (על מקומו של הגרא"י קליין אב"ד נירנברג). כתביו בהלכה ובאגדה נדפסו בספרו "דעת יואל" (חיפה, תשנ"א).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים, קמטים וסימני קיפול.