מכתב ארוך (4 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יעקב פיאטרקאווסקי, בעל שו"ת עדת יעקב. קאליש (פולין), תרפ"ח [ו' תשרי 1927].

מכתב ארוך בדברי תורה אודות חידוש ה"סמיכה" והסנהדרין בארץ ישראל, שנשלח אל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, בו הוא מבקש ממנו להיות בין הנמנין לדבר מצוה ומסכימים עמו על חידוש הסמיכה, תוך שהוא מציין שעדיין אין נפקותא בהסכמה זו: "...הן זאת אינה נחשבת עוד להסכמה מוחלטת, עד אם יסכימו כל שאר חכמי א"י, מלבד שאר גדולי ישראל בכל העולם...". בתוך הדברים הוא מתייחס לחידושי תורה שכתב לו הרב זוננפלד במכתביו הקודמים. המכתב מסתיים בברכת כתיבה וחתימה טובה ובתקווה לישועה שלמה ולגאולה.

הגאון המקובל רבי יעקב פיוטרקובסקי מקאליש (תרמ"ז? – תשט"ז?), עלה מפולין לארץ ישראל בשנות התר"צ, והדפיס בה ספרים רבים: שו"ת "עדת יעקב" (ירושלים תרצ"ד-ת"ש), על חידוש ה"סמיכה" ומינוי סנהדרין בזמן הזה; סדר "קול יעקב", על סידור התפילה; פירוש "ברית יעקב" על תיקוני הזהר (ירושלים, תש"ג), פירוש "בית יעקב" על ספר מעין החכמה (ירושלים ת"ש בקירוב), ועוד.

דף כפול, [4] עמ' כתובים. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. סימני קיפול. 6 חורי תיוק, עם פגיעות בטקסט.

מכתב ארוך (2 עמודים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף אליהו הנקין, מגדולי הרבנים בארה"ב. ניו יורק, אלול תש"ט [1949].

נשלח ללונדון אל גאב"ד בית הדין הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. בפתיחת המכתב הוא מברך בברכת שנה טובה: "כתיבה וחתימה טובה לכ"ג וכב"ב עכהנ"ע" [לכבוד גאונו וכל בני ביתו עם כל הנלווים עליהם].

המכתב עצמו עוסק בנתינת גט בבית דינו בארה"ב, עפ"י הרשאה שנתקבלה מהבעל, בבית הדין באנגליה, והוא מפלפל בדיני השליחות למסירת גט ואופני המינוי וההרשאה לשליח.

הגאון רבי יוסף אליהו הענקין (תרמ"א-תשל"ג), מגדולי ההוראה בארצות הברית ומנהל "עזרת תורה". כיהן ברבנות בליטא ובארה"ב, והיה מראשי "אגודת הרבנים" בארה"ב ומגדולי הפוסקים. מחבר לב איברא, פירושי איברא, וחיבורים נוספים (ראה אודותיו: מאסף "ישורון", כ', אדר תשס"ח, עמ' קכה-קעא, מאמר "מרא דאתרא של אמריקה" – קוים לדמותו של הגרי"א הנקין זצ"ל).

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. כ-22 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.

מכתב ארוך בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יצחק אייזיק שער, ראש ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בליטא (ולימים מקים הישיבה בבני ברק). ירושלים, א' דחנוכה תש"ו [כסלו 1945].

נשלח ללונדון "אל הו"כ ידידי הגאון הגדול המפורסם שר התורה פאר הדור... מהררי"ח [רבי יחזקאל] אברמסקי שליט"א אבדק"ק לונדון". במכתבו הוא מבשר על הצלת בתו הרבנית שולמן מהשואה עם ילדיה: "אשמח לבשר לידידי כי הפליא השי"ת לעשות עמנו, כי העלה להביא לנו את בתי תחי' עם ילדי'[ה] בן יקר ונעלה ושתי בנות יקרות יחיו, יצאו מהגיהנם האירופי בנסים פלאים בחסדי השי"ת הרבים עלינו, ויבואו בריאים שלמים בגוף ונפש".

רבי אייזיק כותב על בחורי הישיבות ניצולי השואה, ועל תכניותיו להקים מחדש את ישיבת סלבודקה בארץ ישראל, בעיר ראשון לציון [הישיבה שהוקמה על ידו לבסוף, בעיר בני ברק]: "...וכן שמענו שיש נמצאים בחיים הרבה בני ישיבה עילויים יקרים, עדיין כלואים במחנות, בתקוה כי עוד יבואו אצלנו בעזהשי", ואנחנו מתעודדים לנטוע באה"ק ת"ו את מרכז התורה הסלבודקאי, בסביבות תל אביב בעיר ראשון לציון ת"ו, להאיר את מחשכי הישוב החדש באור התורה והמוסר הסלבודקאי, כי הרבה הרבה אור צריך לגרש את החושך המושל באה"ק ת"ו בעוה"ר, ואורה של ישיבתנו הגדולה הנחוצה כאן בכל עיר בכל פנות הארץ...".

הגאון רבי יצחק אייזיק שֶׁר (תרל"ה-תשי"ב), גאון מופלג, מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבות הלוסק, ולוז'ין, סלוצק וסלבודקה. לאחר נישואיו עם בתו של "הסבא מסלבודקה" רבי נתן צבי פינקל, נסע ללמוד כמה שנים בישיבת קלם. כיהן בראשות ה"כולל" בקובנא וכר"מ בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה. לאחר עלייתם של חלק מבחורי ישיבת סלבודקה להקים את הישיבה בעיר חברון, מונה רבי אייזיק לתפקיד ראש הישיבה בישיבת סלבודקה בליטא. בפרוץ השואה הוא שהה בשוויץ, משם הוא עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם הרבה בהרבצת יראה ומוסר. בשנת תש"ו הקים מחדש את ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בבני ברק, בשכונת "גבעת רוקח", וחנוכת הבית הייתה בקיץ תש"ז. לימים, כאשר מקבל המכתב הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), עלה בשנת תשי"א מלונדון לארץ ישראל, נתבקש הרב אברמסקי ע"י ראשי הישיבה רבי אייזיק שֶׁר וחתנו רבי מרדכי שׁוּלְמַן, לבוא לכהן כראש ישיבה בישיבת סלבודקה, ולמסור "שיעורים כלליים" לבני הישיבה מדי שבוע.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים ובלאי.

מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק. ערב חג הסוכות תשי"ג [תשרי 1952].

נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי מראשי הישיבה, אודות ההזמנה לבוא עם משפחתו לבני ברק בחג שמחת תורה, לשוש יחד עם בני הישיבה בסיום התורה:

"...נתעוררתי שאולי אנו מכבידים על הדר"ג בהזמנתנו לחג, ולכן יעשה הדר"ג מה שנוח לו וטוב לבריאותו. חפצתי שיתענג בשמחת התורה בחברת בני הישיבה היקרים שיחי'[ו], אשר התענגו כל הזמן לשמוע חדו"ת בשעוריו הנפלאים, אבל נחוץ להתחשב עם מצב הבריאות, ואם הדר"ג ירגיש עצמו יותר טוב, נשמח מאד בהופעתו עם הרבנית אצלנו לכבדנו ואת הישיבה הק' בבקורו לשמחת התורה...". הרב שולמן מסיים בברכת "חג שמח, בידידות ובהוקרה ורב כבוד ויקר, מרדכי שולמן".

הגאון רבי מרדכי שולמן (תרס"א-תשמ"ב), בילדותו למד אצל רבי אלחנן וסרמן בישיבת בריסק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד לסטויבץ והתקרב אל רבו בעל ה"חזון איש". למד בישיבת סלבודקה והיה ממקורבי "הסבא מסלבודקה", שלימם נשא את נכדתו, בת הגאון רבי יצחק אייזיק שֶׁר ראש הישיבה. בשנת תרצ"ט נסע מקובנא לארה"ב למגבית עבור הישיבה, ובעקבות המלחמה נשאר בארה"ב בכל תקופת השואה, ואשתו וילדיו שנותרו בגטו קובנא נפגשו עמו רק לאחר המלחמה. בפרוץ השואה באותה תקופה ניצל חמיו הגאון רבי אייזיק שֶׁר, ובתחילת השואה עלה לארץ ישראל (דרך שוויץ) והתיישב בירושלים. בשנת תש"ו הקים רבי אייזיק שֶׁר מחדש את ישיבת "כנסת ישראל – סלבודקה" בבני ברק, בשכונת "גבעת רוקח", ולאחר תקופה קצרה הגיע רבי מרדכי שולמן מארה"ב, ועזר לחמיו בהרבצת תורה בישיבה החדשה. לאחר פטירת חמיו הגאון רבי אייזיק שֶׁר בחודש שבט תשי"ב, נתמנה רבי מרדכי לראש הישיבה והנהיג את הישיבה שלושים שנה, עד פטירתו בשנת תשמ"ב. לזכרו נתפרסם לתולדותיו הספר "כי אם", שנדפס לראשונה בתוך ספר הזכרון "כנסת ישראל".

כאשר מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל" (תרמ"ו-תשל"ו), עלה בשנת תשי"א מלונדון לארץ ישראל, נתבקש ע"י ראשי הישיבה רבי אייזיק שֶׁר וחתנו רבי מרדכי שׁוּלְמַן, לבוא למסור שיעורים כלליים בישיבת סלבודקה בבני ברק. המכתב שלפנינו נכתב לרגל חג שמחת תורה הראשון בישיבת סלבודקה לאחר העדרותו של ראש הישיבה הגאון רבי אייזיק שֶׁר זצ"ל.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 22 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג (בעל ה"שרידי אש"). מונטרֶה (שווייץ), כסלו תשי"א [1950].

נשלח אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון ומנהיגה הגדול של היהדות החרדית והרבנות באירופה באותן השנים.

המכתב עוסק בענינים שונים, ובעיקר בשאלת הפרנסה והשגת משרה. מדברי המכתב עולה כי הרב אברמסקי ניסה להשיג לו משרה בלוגאנו, אבל "מני אז לא שמעתי דבר". הרב ויינברג כותב על תכנית נסיעתו לצרפת, ועל רצונו להגיע גם לאנגליה לזמן קצר, והוא מבקש מהרב אברמסקי לעזור לו בהשגת ויזה "אם דבר זה לו יגרום לו טרחה מרובה". מצדה השני של הגלויה, הוא מספר על "משרת כבוד במכון מדעי" שהציע לו הרב הראשי הגרי"א הרצוג, והוא מתלבט אם לקבל את ההצעה.

הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג (תרמ"ד-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

[1] גלויית דואר. 15X10.5 ס"מ. מצב טוב.