ספר המקנה, "והוא חלק שני מספר הפלאה, חידושי הלכות ואגדות" – על מסכת קידושין, מאת הגה"ק רבי פנחס הלוי הורביץ אב"ד פרנקפורט דמיין (תלמיד "המגיד ממזריטש"). אופיבאך, דפוס צבי הירש סג"ל שפיץ מפ"ב, תקס"א [1801]. מהדורה ראשונה שנדפסה בחיי הגאון המחבר.

העותק של הגאון רבי יצחק נתן נטע ברלינר אב"ד בילגורייא בין השנים תקע"ג-תרכ"ד (עפ"י אוצר הרבנים, 11464). בראש השער רישום בעלות: "נקנה מספרי הרב דק' בילגורייא זצלל"ה, הק' אלכסנדר זושא וועלטשער מתגורר כעת בכפר היטקרשעשאפסקי[?] הסמוך לבילגורייא", ובמרכז השער חותמת עתיקה: "יצחק נתן נטע פעריל מוטער, נומר_____".

החותמת היא כפי הנראה של ספריית הגאון
רבי יצחק נתן נטע (פרלמוטר) ברלינר (נפטר אייר תרכ"ד), שכיהן כחמישים שנה כאב"ד בילגורייא, על מקום חותנו רבי אביגדור מייזליש אב"ד בילגורייא. היה בנו של רבי אברהם דוד טעבלי ברלינר מפיעטרקוב (נפטר תקצ"א), בנו של הגאון רבי צבי הירש אב"ד ברלין בעל "צב"א רב" נכד ה"חכם צבי". ראו תולדותיו בספר "צבי לצדיק", בקונטרס "בית צדיק" מנכדו רבי צבי יחזקאל מיכלזון (עמ' 183-187), הכותב עליו בין היתר: "והיה גאון וקדוש עליון וצדיק ועניו, אהוב לבריות עד להפליא לישרת מדותיו הנעימים, כי היה חכם גדול ובעל מתק שפתים ומקבל את כל אדם בשמחה רבה ובסבר פנים יפות, והיה נדבן ותרן בממונו ושונא בצע...". "ונשארו ממנו חידושים בסוגיות הש"ס ושו"ת כמה מאות ניירות גדולות אשר נשא ונתן עם גאוני דורו".

חותמת "עקד ישיבת חכמי לובלין".

המחבר, בעל ה"הפלאה", הגאון הקדוש
רבי פנחס הלוי איש הורוויץ (תצ"א-תקס"ה), כיהן בצעירותו ברבנות בערים ויטקוב ולכוביץ, ובאותה תקופה היה מגדולי תלמידיו של "המגיד ממזריטש", יחד עם אחיו הגה"ק רבי שמעלקא אב"ד ניקלשבורג. בשנת תקל"ב עבר לגרמניה והחל לשמש ברבנות פרנקפורט דמיין, שם כיהן למעלה משלושים ושלוש שנים. בישיבתו העמיד תלמידים הרבה, שהמפורסם שבהם הוא תלמידו המובהק הגאון בעל ה"חתם סופר".

[5], רנו דף. 32.5 ס"מ. מצב משתנה, עשרות דפים ראשונים במצב בינוני, דפים רבים בהמשך במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש קשים בדפים הראשונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות בטקסט,  
משוקמים בחלקם בנייר דבק. חותמות. כריכה חדשה.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מאת רבי אלימלך מליז'נסק. ניו יורק, דפוס האחים שלזינגר, [תש"ב 1942]. חלק מאותיות השער נדפסו בדיו אדומה.

עותק נאה בכריכה מקורית, עם הטבעת שם הספר והמחבר על הכריכה: "ספר הקדוש – נועם אלימלך – מרבינו הגדול קדש הקדשים ר' אלימלך מליעזענסק זצוק"ל".

ספר סגולה "למשמרת הצלחה". בדף [2] מכתב הסכמה וברכה שהעניק רבי יוסף יצחק שניאורסון האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש למו"ל הספר האדמו"ר מפריסטיק-קורטשין רבי יהושע וואגשאהל (ט' שבט תש"א): "אודות הדפסת הספר הקדוש 'נועם אלימלך', בודאי הוא דבר נעלה במאד ובטח ירבו, בעה"י, הקונים להיות להם למשמרת הצלחה... וראוי הדבר לעשות מבוא הדור" (נדפס באגה"ק להריי"ץ, חלק ה', אגרת א'שסז).

לצד הסכמת הריי"ץ, נדפסו הסכמותיהם של רבי יצחק אייזיק הרצוג – הרב הראשי לארץ ישראל, ושל אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה" (ידועים עותקים אחרים ממהדורה זו בהם הסכמת הריי"ץ נדפסה לבדה על פני עמוד שלם).

הספר הקדוש "נועם אלימלך" הוא מראשוני ספרי החסידות ונחשב עד היום לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות. בספר מופיעים עיקרי שיטתו של רבי אלימלך מליז'נסק בתורת החסידות, טהרת המחשבה והדבקות בהשי"ת.

מסורת בקרב זקני חסידי חב"ד מספרת בשם האדמו"ר הזקן בעל התניא: "כי בעוד שספרו [ספר התניא] הוא ספרן של בינונים, הרי ה'נועם אלימלך' הוא ספרן של צדיקים" (ספר אור יקרות, א, ירושלים תשנ"ח, עמ' רנ).

מאז צאתו לאור נתקדש הספר בעיני כל ונדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן.

[7] דף, רלא עמ'. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה מקורית, עם פגמים קלים.

ספר נתיבות עולם, נתיבות יושר ודרכי המדות המשובחות, מאת רבינו יהודה ליווא – המהר"ל מפראג. נובי-דבור (נאווי דוואר), דפוס יאהן אנטאן קריגר, תקס"ט [1809].

רישום בעלות של "נפתלי צבי הערצל".

[1], צ דף (מספור דפים משובש). 34 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, עם מספר פגיעות במסגרת השער, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.