ספר לזכר לישראל, על פרקי אבות וחידושי ש"ס, מאת רבי יחיאל מיכל ממינסק. ווילנא והורודנא, דפוס מנחם מן ושמחה זימל, תקצ"ד 1833.

הגאון המחבר היה תלמיד רבי חיים מוולוז'ין, והיה בין מייסדי הישיבה בוולוז'ין (ראו להלן דברי רבי הלל מהורודנא חתן הגר"ח), בה כיהן כשבע שנים כמגיד שיעור. בהמשך ייסד ישיבה בעיר מינסק, עליה מספר בהקדמת הספר שלפנינו (עוד אודות המחבר ראו: י' ריבקינד, "ראש ישיבה אלמוני בוולוז'ין – רבי יחיאל מיכל מנשוויז", ספר טורוב, בוסטון 1938).

בעותק שלפנינו מופיעים [2] דפים נדירים שנוספו רק לחלק מן העותקים. בראש הדף הראשון מופיעה הכותרת "משמרת לזכרון המתנדבים". בדף זה מופיעים תקנות הישיבה במינסק; התכתבות של רבני מינסק עם רבי איצל'ה מוולוז'ין אודות הישיבה במינסק; ומכתב של רבי הלל מהורודנא חתן רבי חיים מוולוז'ין, בו כותב על המחבר: "על ידו נתייסד ישיבה דק"ק וואלאזין ולמד ולימד עם תלמידים רבים בפני אדומ"ר חותני מהר"ח ז"ל". בדף השני מופיעה תחילתה של רשימה ארוכה של "שמות המתנדבים" מערי ליטא ([2] דף נוספים של הרשימה לא מופיעים בעותק שלפנינו).

[6], לו; י דף. 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

אוסף גדול מספרי ופרסומי "תנועת המוסר" וישיבות ליטא – ספרים, קונטרסים וקבצים תורניים:

1-2. ספר אמרי בינה, מאמרים מאת רבי ישראל סלנטר. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, תרל"ח 1878. מהדורה ראשונה. חתימה בשער: "אלי' ב"ר מרדכי ז"ל יאקאבזאהן".

כרוך עם: ספר מלחמה בשלום, מאת רבי חיים אברהם כ"ץ. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרמ"ג 1883.

3-4. הנאמן – ירחון חרדי לדור הצעיר, שנה ב, גליונות טז-יז, עם תוספת מיוחדת: מאמר "על עריכת פרוש לתלמוד בבלי, צרכו ודרכו", מאת רבי אברהם אליהו קפלן. טלז, דפוס ש. יוסלביץ, תרפ"ט [1929].

• קונטרס שעור הלכה, בעניין מגו דזכי לנפשיה (ה) ובעניין תרומת מעשר (ו), מאת רבי יוסף יהודה ליב בלוך ראש ישיבת טלז. טלז, דפוס ש. יוסלביץ, תרצ"ד [1934].

5-16. כרך עם אוסף 12 קונטרסים וספרים:

• מאמרים משיחותיו של רבי ירוחם הלוי ליבוביץ, חוברת ד'. קיידאן, דפוס ש. מובשוביץ, ת"ש 1940. הוצאה ראשונה ונדירה, שהודפסה ע"י בני ישיבת מיר הגולים לליטא בתחילת מלחמת העולם השנייה.

• "שעור דעת", מאת רבי יוסף יהודה ליב בלוך ראש ישיבת טלז. ששה קונטרסים: (א) – חומר וצורה; ב – נשמת התורה; ג – חכמה, בינה, דעת; ד – שעור קומה; ו – קרבנות; ז – תמים תהיה עם ה' אלקיך. טלז, ללא שם דפוס, תרצ"ב-תרצ"ו [1932-1936].

• חיי המוסר, חוברת ג, מאמרים ופתגמים מחכמי המוסר, נערך על ידי תלמידי ישיבת "בית-יוסף". [אוסטרוב], דפוס מ. ראענשטיין, תרצ"ו [1936].

• מאמר יתבררו ויתלבנו הדברים, לקראת צמ"א (ציונים, מזרחים, אורתודוקסים), ובסופו מאמרי מוסר. פיעטרקוב, דפוס דוד קאפעלמאן, תר"ץ 1930. נדפס ללא שם מחבר, אך הרב נ' קמנצקי, בספר רבי יעקב, מגלה כי המחבר הוא הגה"צ רבי דוד טביל דיינובסקי אב"ד מאלטש ופיונטניצה (תרכ"ד-תש"ב). רבי דוד טעביל, היה מתלמידיו המובהקים של ה"תלמוד תורה" בקלם. הקים וביסס מחדש את הישיבה במאלטש על פי דרך "תנועת המוסר". רנ"צ פינקל "הסבא מסלבודקה" שלח אליו תלמידים לחיזוק הישיבה, בהם תלמידו הנודע "יעקב ממינסק" שנודע לימים כהגאון רבי יעקב קמנצקי, מגדולי התורה בארה"ב (ראה אודות כך: ספר רבי יעקב, עמ' 77-84).

• מעשה אלפס – לשמוע בלמודים, סיפורי נפלאות, מאת רבי בן ציון אלפס. ירושלים, דפוס א. ל. כהנא, תרצ"א [1931].

• ספר דבר הלכה, מאת רבי שמריהו ליב הורוויץ. ניו יורק, דפוס General Linotyping Co., תרצ"ג [1933].

• ספר הקדיש, תולדות הקדיש והתפתחותו, מאת רבי שמריהו ליב הורוויץ. ניו יורק, הוצאת בית מסחר הספרים של ש. דרוקערמאן, תרפ"ו [1926].

17-20. כתב עת "תבונה", בעריכת רבי ישראל זיסל פלטין-דבורץ, גיליונות השנים ו-ט. ירושלים, דפוסי פנחס אבן; המסורה, תש"ו-תש"ט [1946-1949]. ארבעה כרכים.

21-32. כרך עם אוסף כתבי עת וקונטרסים:

• כתב עת "תבונה", בעריכת רבי ישראל זיסל פלטין-דבורץ, כ-19 גליונות מהשנים תש"א-תש"ג [1941-1943].

• עמק ההבנה בתורה וחז"ל, מאת רבי חיים יצחק אייזיק שר. ירושלים, הוצאת "תבונה", תש"א [1941].

• היכל התלמוד, גליון א. ירושלים, דפוס פנחס אבן, תש"א [1941].

• אור המוסר, שנה ט"ו חוברת ט"ז. תל אביב, דפוס רוהלד, [תרצ"ח 1938].

• מאסף אהל יוסף, חוברת א. [ביאליסטוק, דפוס "Lit. Litograf", תרצ"ט 1939].

• ילדותנו – עיתון מצויר לבני הנעורים, כ-6 חוברות מהשנים תרצ"ז-תרצ"ט [1937-1939].

• קונטרס תפארת ישראל, מאת האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ממודז'יץ, חוברת ד. ניו יורק, דפוס האחים שולזינגר, תש"ד 1943.

9 כרכים הכוללים למעלה מ-32 קונטרסים וספרים. גודל משתנה. מצב כללי טוב. מרביתם בכריכות ישנות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.

מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.

שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

חותמות של: "Rabbi Chaim Szoel Jawitz, Hallein bei Salzburg"; "Beith Hamedrasch Hallein, Lager"; "מרכז אגודת ופועלי אגודת ישראל באוסטריא זלצבורג".

[2], ב-קג; טז דף. 39.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט. כריכה מקורית, עם הטבעת צורת מגן דוד בחזית הכריכה. שדרה ודפי בטנה חדשים.

אוסף ענק של למעלה מחמש מאות מכתבים, מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל: ארה"ב, קנדה ודרום אמריקה, אירופה ורוסיה, אנגליה, אוסטרליה, דרום-אפריקה ומדינות שונות. [שנות התר"מ-התר"צ בקירוב].

רוב המכתבים נשלחו אל "הועד הכללי" בירושלים, או אל גבאי הקופות בחו"ל. למעלה ממאה מהמכתבים שבאוסף שלפנינו, נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי יצחק בלאזער הרב מפטרבורג, רבי חיים ברלין הרב ממוסקבה, רבי דוב בער אברומוביץ, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר, בהם גם מכתבים שנשלחו אל קופת "אוצר החסד" שנוסדה בשנת תר"ע ע"י הגאון רבי חיים ברלין, לזכרו של רבי שמואל סלנט.

הגאון רבי שמואל סלנט (תקע"ו-תרס"ט), עלה בשנת תר"א (1841) מהעיר סלנט לארץ ישראל כדי לשמש כמורה הוראה ורב לקהילת ה"פרושים" תלמידי הגר"א שהתגוררו בירושלים. חותנו הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט עלה לירושלים באותה תקופה. שימש ברבנות ירושלים קרוב לשבעים שנה, הקים את מוסדות החינוך והחסד בעיר, יסד בית דין וביסס את הקהילה האשכנזית. נודע בפקחותו ובגישתו המציאותית בניהול ענייני הציבור בירושלים ובקהילות ברחבי העולם.

למעלה מ-550 מכתבים. גודל ומצב משתנים. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

אישור בכתב יד, על קניית קרקע בכפר חסידים, מהתקופה שקדמה לייסוד הכפר, בחתימות ידם של האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין ושל האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב. וורשא, ט' טבת תרפ"ב [ינואר 1922].

מסמך בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר מיבלונה רבי "יחזקאל טאהב", ובחתימת האדמו"ר מקוזניץ רבי "ישראל אלעזר הופשטיין" – המאשרים לר' אלימלך ראזין, על קנייה עתידית של נחלה בכפר, 100 דונם מתוך אדמות הקק"ל, הרשומות על שם האדמו"ר רבי ישראל אלעזר הופשטיין: "להיות לראי'[ה] לר' אלימלך ראזין נ"י שהרב ר' ישראל אלעזר האפשטיין יחלק מחלקו אדמת הקק"ל 100 דונם והרב יחזקאל טאהב יסדר את הכסף הנצרך לזה, ווארשא, ט' טבת תרפ"ב".

בשנת תרפ"ב החלו חסידים בפולין להתארגן לעלות לארץ ישראל ולהקים בה מושב חקלאי. בין מובילי ההתארגנויות הראשונות היו האדמו"ר מקוז'ניץ רבי ישראל אלעזר הופשטיין (תרנ"ח-תשכ"ו; בנו של הרה"ק רבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ), וקרובו האדמו"ר מיבלונה רבי יחזקאל טאוב (תרנ"ו-תשמ"ו; נכד הרה"ק רבי דוד צבי מנישטאט, בנו של הרה"ק יחזקאל טויב מקוזמיר), שהקימו אגודות להתיישבות בשם "עבודת ישראל" ו"נחלת יעקב". המסמך שלפנינו משקף את ראשית ההתארגנות, כאשר אחד החסידים, קיבל אישור חתום על קניית נחלה מהאדמות שהרבי מקוז'ניץ עתיד לקבל מהקרן הקיימת [האגודה הרשמית של האדמו"ר מקוז'ניץ שנקראה בשם "עבודת ישראל" נוסדה באופן רשמי רק בסיון תרפ"ד, והמסמך שלפנינו הוא מוקדם לכך].

באמצע שנת תרפ"ה עלה הרבי מיבלונה יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו ב"נחלת יעקב" בעמק זבולון, ובתחילת שנת תרפ"ו עלה הרבי מקוז'ניץ יחד עם קבוצה מחסידיו והתיישבו באדמות "עבודת ישראל" מול קיבוץ יגור, לאחר כשנה התאחדו שתי הקבוצות ליישוב אחד שנקרא בשם "כפר חסידים", שעמד בנשיאות הרבי מקוז'ניץ. מסיבות בריאות נאלץ רבי ישראל אליעזר הופשטיין לעזוב את הארץ, ועבר לכהן ברבנות קהילה בצרפת. בתקופת השואה הגיע לארה"ב והקים מחדש את בתי המדרש של חסידות קוז'ניץ, בארה"ב ובארץ ישראל.

[1] דף. 13X20.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קרעים בשולי הדף.