ספר מראה מוסר – "דער צוכט שפיגל", מאת רבי יהודה זליגמאן אולמא-גינצבורג. פראג, דפוס בני יהודה בן יעקב ב"ק, תל"ח [1678].

הספר כולל 510 פתגמים בעברית ובארמית, מרביתם מן התלמוד והמדרש, ומיעוטם מספרות ימי-הביניים ומפי העם, מנוקדים ומסודרים בסדר האלף-בית. לאחר כל פתגם מופיע תרגומו ועיבוד מורחב שלו ביידיש, באותיות צו"ר. מהדורתו הראשונה של הספר נדפסה בפראג בשנת שע"ד.

כרוכים בסופו: [2] דף בכתב-יד (שני עמ' כתובים), עם פירוש מעניין על "חד גדיא", ו-[6] דפים נוספים מספר באר משה, באור המילות ופירוש החומש וחמש-מגילות, מאת רבי משה שערטלן סג"ל. [פראג, שנות הת' בקירוב].

חתימות בדף השער: "יוסף ברוך בן הר"ר אליקום יכונה געץ שלי"ט ש"ץ ושמש ונאמן בק' קראיינקי [Krajenka]"; "יקותאל קופמן בר אליעזר ז"ל" – חתימתו מופיעה שוב בשולי דף [31א]. רישום בעלות בדף הראשון מספר באר משה: "שייך להאשה הצנועה מ' לאה[?] תי'". מספר הגהות.

ספר שערי ציון, תפילות ותיקונים על פי הקבלה, מאת רבי נתן נטע הנובר. אמשטרדם, דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי, תל"א-תל"ב [1671]. מהדורה שנייה, עם הוספות רבות, שנדפסה בחיי המחבר.

מהדורה שנייה ונדירה של ספר "שערי ציון", קובץ תפילות, פיוטים, תיקונים והנהגות בדרך הקבלה, שזכה לפופולריות רבה, ונדפס במאות הבאות בעשרות מהדורות. ספר "שערי ציון" נדפס לראשונה בפראג תכ"ב. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת תכ"ו, נדפס בפראג לקט תפילות מקוצר מתוך הספר, תחת השם "אוהב ה' שערי ציון... ליקוטי פרפראות..." (חיבור זה מצומצם וערוך באופן שונה לגמרי). במהדורה שלפנינו, שהיא למעשה מהדורתו השנייה של הספר, נוספו תפילות והוספות רבות שלא נדפסו במהדורה הראשונה.

המחבר,
המקובל הקדוש רבי נתן נטע הנובר (נפטר תמ"ג), בעל "שערי ציון" ו"שפה ברורה". גאון ומקובל. יליד זסלב ורב בזסלב, ליוורנו, יאס ומקומות נוספים. מפליטי גזירות ת"ח ות"ט, בהן נהרג אביו רבי משה על קידוש השם. היה עד לחורבן הקהילות בשנים ת"ח ות"ט ותיעד את קורות הימים בספרו "יוֵן מצולה" (ראה פריט 133), בו תיעד את המאורעות הקשים שפקדו את היהודים בגזירות ת"ח ות"ט. בנדודיו הגיע לאיטליה, ובה פגש את גדולי הדור הראשון של המקובלים, עורכי תורת האר"י בארץ ישראל ובאיטליה. תחילה היה בליוורנו, בה פגש את רבי חיים הכהן מארם צובא, תלמיד רבי חיים ויטאל, שהגיע לאיטליה בכדי להדפיס את ספרו מקור חיים. ממנו למד דברים בקבלת האר"י, כפי שמספר רבי נתן נטע בהקדמה לספרו "שערי ציון": "והתעה ה' אותי מארץ מולדתי... עד בואי אל ארץ איטליא"ה אל עיר מלאה חכמים וסופרים שמה ליגורנ"א [=ליוורנו]... בהיותי שמה כמו שנה תמימה שנת תי"ד לפ"ק... אז העיר ה' את רוח קדשו ועבר עלינו איש קדוש הרב הכולל מהר"ר חיים כהן ז"ל ה"ה תלמיד מובהק של הרב האלקי מהר"ר חיים ויטל זלה"ה, וקבלתי ממנו זאת החכמה מפוארה פה אל פה ומסר לי כמה וכמה עניינים טובים חידושים שקבל מרבו אשר לא עלה זכרונם בספר עץ החיים...".

לאחר מכן נפגש רבי נתן נטע עם המקובל רבי נתן שפירא, שבא לאיטליה בשנת תט"ו כשד"ר מירושלים, ויחד עמו הלך רבי נתן נטע לעיר ונציה: "ואחר זה בא אלי איש קדוש מירושלים תוב"ב ובידו חבילות חבילות מכתבי האר"י ז"ל ה"ה החכם השלם המקובל אלקי כמהר"ר נתן שפירא והלכתי אחריו לעיר וויניציאה הגדולה לאלקים...". בוונציה נבחר רבי נתן נטע להיות אחד מחברי ה"ישיבה הגדולה", ושם ישב בבית המדרש במשך שנתיים (בשנים תט"ו-תט"ז). בשהותו בוונציה הסתופף בצילם ולמד מפיהם של גדולי החכמים והמקובלים: רבי שמואל אבוהב ורבי משה זכות – הרמ"ז, ושם גם פגש ולמד מפי המקובל רבי בנימין הלוי מצפת: "והבאני המלך חדריו... ה"ה החסיד העניו... כמהר"ר שמואל אבוהב נר"ו, ואיש כערכי אלופי ומיודעי דודי ורעי הרב הכולל המקובל הנאמן כמהר"ר משה זכותא נר"ו... ומצאתי שם זקן ונושא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו ולמדתי מכולם...". בוונציה העתיק מהם כתבי קבלה: "מוסיף על זאת שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש...". מפגישתו עם גדולי המקובלים מוסרי ועורכי תורת האר"י הגיעו לידו של רבי נתן נטע חיבורים רבים בקבלת האר"י (ראה פריט 36), ועל יסוד חיבורים אלה כתב רבי נתן נטע חיבור מקיף בשם "נטע נעמן", שבו סיכם את קבלת האר"י על פי החיבורים שהיו בידו, וכפי שממשיך בהקדמתו הנ"ל: "וחברתי ספר נחמד שמו נטע נעמן... ואנכי נפשי כתבית יהבית כל הקונטריסים של עץ החיים הנמצאים בחוצה לארץ וחידושי דינים מהזוהר ותיקונים וזוהר חדש ושאר ספרי קבלה הנמצאים בקיצור נמרץ, וחלקתי אותו לחמשה חלקים נגד חמשה פרצופים, כאשר הארכתי בהקדמת ספר נטע נעמן בספרי בגדול כלה ובקטן החל, וזה החלי לעשות חלק חמישי... קראתי שם הספר הזה שערי ציון...". מכל חמשת חלקי ספרו שרד והגיע אלינו רק החלק החמישי – ספר שערי ציון, שנדפס בחייו פעמיים (בפראג תכ"ב ובאמשטרדם תל"א; לאחר מכן נדפס בעשרות מהדורות). בשנת תכ"ב הגיע רבי נתן נטע ליאסי שברומניה, שם שימש כרב המקום וכ"אב"ד ור"מ דמדינת וואלי חייא" (כפי שמכונה בשער המהדורה השנייה של ספרו הנ"ל). לפי המסופר, הגיע רבי נתן נטע לאחר מכן לעיר אונגריש בראד שבמורביה, ושם נהרג בשנת תמ"ג מהתנפלות חיילים על הקהילה היהודית, במסגרת מרד ההונגרים נגד העות'מאנים.

רישום בעלות בדף השער, מחוק בחלקו: "חנני אלוקים בזה הספר מאיר פאלק[?]".

נד דף. 17 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי מספר דפים, וקרע עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, משוקם במילוי נייר. כריכה קלף ישנה עם שדרה חדשה, ורצועות עור לסגירה.

CB, no. 6637,7; Zedner, p. 448; Roest, p. 688.

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז 1717]. מהדורה ראשונה.

עותק שלם הכולל את כל החלקים. ארבעה שערים; בשער הראשון פיתוח נחושת עם איורי דמויות אברהם יצחק ויעקב ואיורי מועדים. שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות.

רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".

התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).

התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".

מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).

CB, no. 5808,11.

ספר מסילת ישרים, כולל כל ענייני מוסר ויראת ה', מאת רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל. [אמשטרדם], דפוס נפתלי הירץ רופא, [ת"ק 1740]. מהדורה ראשונה, שנדפסה בחיי הרמח"ל בעת שהותו באמשטרדם (קודם שעלה לארץ ישראל).

עותק נאה, בכריכת עור עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.

לפי המקובל, הספר "מסלת ישרים" הינו תמצית מזוקקת וברורה של ספריו האחרים של הרמח"ל (דרך ה', דעת תבונות, קל"ח פתחי חכמה, ועוד). דברי הספר מדודים ושקולים בפלס הלשון ועומק הדברים. רבי יחזקאל סרנא בהקדמתו למהדורת ספרו "מסילת ישרים – עם עיונים", מביא מסורת בשם הגר"א שאמר כי עד פרק י"א אין אף מילה אחת מיותרת בספר. רבי ירוחם ממיר היה אומר לתלמידיו כי "ספר מסילת ישרים בנוי על כל ספרי הרמח"ל שכתב בתורת הקבלה, אלא שהוריד הענינים וקירבן ללשוננו, עד שבלומדינו אותו אנו מדַמים שיש לנו שייכות בזה" (ספר דעת חכמה ומוסר, ח"א, עמ' רמ"ט).

בהקדמת המחבר נתבאר כי הספר נתחבר לתועלת קנין חכמת המוסר ויראת השם, אשר איננה נקנית בידיעה בלבד, ואין תועלת הספר בחידוש ידיעות אשר לא נודעו קודם לכן, אלא בחזרה ושינון תמידיים, והתבוננות רבה עד אשר יקבעו הדברים פנימה בנפש האדם. ואכן, ספר זה נתקבל בכל תפוצות ישראל כספר העיקרי ללימוד המוסר.

כאשר הגיע הספר לידי הגר"א מווילנא, אמר כי אור חדש ירד לעולם, ולגודל החביבות נתן בעדו רענדיל [=דינר זהב]. ר"י מאלצאן הביא בהקדמה לספר "דרך ה'" ששמע מגדולים, בשם הגר"א, שאמר כי אילו היה המחבר בחיים היה הולך ברגל לאיטליה כדי לקבל את פניו, והוא מביא עוד כי הגר"א היה רגיל לחזור עליו הרבה.

גדולי החסידות אף הם עמדו על גודל מעלת הספר וקדושת מחברו הגאון המקובל. המגיד מקוזניץ אמר כי כל המדרגות בימי נעוריו קבל מהספר מסילת ישרים. הרב הקדוש מאפטא בעל "אוהב ישראל" ורבי מנחם מענדיל מרימנוב התמידו והעמיקו בספר הקדוש מסילת ישרים, ואמרו עליו דברים נוראים ונפלאים. הרב מאפטא היה אומר כי את כיוונו הרוחני ואת חינוכו, קיבל בראש ובראשונה מהספר מסילת ישרים (ספר החסידות, עמוד קמו). רבי נחמן מברסלב היה מורה למקורבים חדשים שילמדו בספר מסילת ישרים (שיחות וסיפורים, עמ' קסז). האדמו"ר בעל "בני יששכר" כתב בהוספותיו לספר "סור מרע ועשה טוב": "...עיין בספר מסילת ישרים ותרווה צמאונך ותתן מעדנים לנפשך, מתקו דבריו מדבש ונופת צופים". המוכיח רבי יעקב יוסף מאוסטראה (רב ייב"י) כותב בהסכמתו לספר "קל"ח פתחי חכמה" להרמח"ל (קוריץ, תקמ"ה): "ספר מסילת ישרים, דרכי ה' צדיקים ילכו בם, אשר חברו הרב הגדול איש האלוקי מ"ו משה חיים לוצאטו ז"ל, וזאת התורה אשר שם משה לפני ישראל להבין דברי חכמים וחידותם, ביושר אמריו... וגם במשה דיבר ה'...". בהקדמה לספר הנ"ל מביא המו"ל ששמע מפי רב ייב"י, בשם המגיד ממזריטש, שאמר כי "אין דורו היה כדאי להבין צדקתו ופרישותו".

הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט סיפר לתלמידו הגדול רבינו ישראל מסלאנט, כי כשקיבל ברכת פרידה בעת עזבו את ישיבת וואלוז'ין, שאל את רבינו חיים מוואלוז'ין באיזה ספרי מוסר טוב לעסוק? השיב לו רבו: "כל ספרי מוסר טוב ללמוד, אך ספר מסילת ישרים הוא יהיה מנהלך".

מאז צאתו של הספר בשנת ת"ק, נדפס הספר במאות מהדורות, והינו עד היום ספר המוסר העיקרי בהיכלי התורה והחסידות בדורנו.

ספר Libro de las bendiciones, conforme el uzo del K.K. de España, [ספר הברכות, כפי מנהג קהילות ספרד], ערוכים בידי Abraham Cohen de Lara. אמשטרדם, דפוס Moseh Dias (משה דיאש), תס"ז [1707]. ספרדית.

בראש השער: "עזרי מעם ה'".

כולל ברכות ותפילות שונות לימות השנה, בהן סדר הגדה של פסח, סדר הדלקת נרות חנוכה, ועוד. בעמ' האחרון מופיע תוכן עניינים, על פי סדר התפילות.

עורך הספר, Abraham Cohen de Lara, שימש כחזן הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, בשנים 1682-1694.

רישום בדף הבטנה: "Georges Casseres".

127, [1] עמ'. 12 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש. קרעים, בהם קרע חסר באחד מהדפים, ללא פגיעה בטקסט. מספר דפים רופפים. כריכת קלף עתיקה, מנותקת בחלקה, עם כתמים ופגמים.

מהדורה נדירה במיוחד, אינה מופיעה בקטלוג הספרייה הלאומית וב-OCLC. אינו רשום באוצר ההגדות.