כתב-יד, קובץ בקבלה מעשית – ספר שורשי השמות וספר תעלומות החכמה. [מכנאס, המאה ה-18].
כתיבה מערבית נאה. בחלקו הראשון של כתב-היד מופיע החיבור "ספר השמות" (ראה אודותיו להלן), ובסופו קולופון הכותב: "תם ונשלם ע"י אני הצעיר עבד נרצע לקונות יוסף טולידאנו סי"ט". לאחר מכן המשיך הכותב להעתיק את "ספר תעלומות חכמה" – אף הוא חיבור בקבלה מעשית (שנדפס בוונציה תכ"ז).
הכותב, רבי יוסף ב"ר משה טולידאנו, מחכמי מכנאס שבמרוקו. נפטר בשנת תקמ"ח (1788). ראה אודותיו: מלכי רבנן, דף נו/2. דרושים וליקוטים ממנו, מופיעים בכת"י מכון בן-צבי מס' 1745, החותם שם בשנים תקל"ז ותק"מ (ראה: י' אביב"י, כתבי-היד של יהודי המגרב במכון בן צבי, מס' 160, עמ' 71-72).
בסוף כתב-היד נכרכו מספר דפים בכתיבות מאוחרות, אף הם בקבלה מעשית.

ספר השמות, הידוע גם בשמו "שורשי השמות", הוא חיבור מקיף של שמות קודש, עם פירוט אופן הפעולות שלהם והשימוש שלהם בהשבעות וקמיעות. החיבור בנוי כלקסיקון אנציקלופדי, המסודר לפי אותיות הא"ב, והוא כולל בתוכו אלפי שמות קודש וצירופי שמות, ועניינים רבים בקבלה מעשית. את בסיס החיבור כתב המקובל רבי משה זכות – הרמ"ז, והוא כולל סודות שקיבל מרבותיו המקובלים. חיבורו של הרמ"ז היה מצומצם בהיקפו, ואולם לאחר מכן הוא הורחב באופן משמעותי על ידי המקובל רבי אליהו שפירא (רא"ש), בעל "ברכת אליהו" על הש"ס (ונדסבק תפ"ח), היה ממקובלי פולין ושימש כאב"ד באוליינוב וקולטשין. בעקבות עלילה נמלט לאמשטרדם ואחר כך נדד לאיטליה, שם פגש את החיד"א (החיד"א כותב עליו בשם הגדולים: "...והרב ז"ל היה בקי בקבלה מעשית ואמר לי שעבר הש"ס ז' פעמים והיה חסיד ופרוש"). בסוף ימיו נדד רא"ש לתוניס ושם נפטר בסביבות שנת תק"כ. כך הגיע ספר השמות לידי חכמי ומקובלי צפון אפריקה, והם העתיקו אותו והוסיפו נופך משלהם. לפנינו העתקה מערבית מוקדמת של החיבור.

י, יג-יט, כב-כג, כה-כט, לא-נח דף (דפים חסרים בספר השמות ובספר תעלומות חכמה) + [16] דף בכתיבות מאוחרות שאינם שייכים לגוף כתב-היד. 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מהדפים עם פגיעה קלה בטקסט. בלאי וקרעים. במספר דפים קרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט. כריכה ישנה, פגומה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.083.