מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- (-) Remove holocaust filter holocaust
- (-) Remove the filter the
- אנטישמיות (17) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (17) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (17) Apply הפליטה filter
- ושארית (17) Apply ושארית filter
- שואה (17) Apply שואה filter
- and (17) Apply and filter
- antisemit (17) Apply antisemit filter
- antisemitism, (17) Apply antisemitism, filter
- hapletah (17) Apply hapletah filter
- sheerit (17) Apply sheerit filter
הדפס סאטירי ואנטישמי המציג פירמידה מדורגת ועליה ניצבות שבע דמויות – קיסר, אציל, כומר, יהודי, חייל, קבצן ואיכר. מתחת לכל דמות רשום היגד המסמל את מעמדה הכלכלי. היהודי, המוצג ככעור ומעוות, ניצב על המדרגה הגבוהה ביותר ומתחתיו מופיע ההיגד: "אני נאלץ לחיות מהרווחים".
34X25.5 ס"מ. מצב בינוני. ההדפס מוצמד ללוח קרטון. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדף. קמטים וסימני קיפול. כתמים.
The Jewish Peril, Protocols of the Learned Elders of Zion. הוצאת Eyre & Spottiswoode, לונדון, 1920. אנגלית. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה בשפה האנגלית של "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך מזויף המעיד, כביכול, על מזימה יהודית לשליטה בעולם.
המהדורה הופיעה בלונדון באביב 1920, במימון ובהזמנה פרטיים וללא שמו של המתרגם. זמן קצר אחר כך נרכשו הזכויות בידי הארגון הלאומני The Britons, מספר מהדורות נוספות נדפסו אותה השנה ובעקבותן נפוץ החיבור באינספור מהדורות ותרגומים. זהותו של מתרגם המהדורה הראשונה התבררה רק בשנת 1978, הודות למכתב מאת מבקר האמנות האנטישמי Robert Hobart Cust, שבו נזכר שמו – ג'ורג' שנקס (Shanks).
ג'ורג' שנקס (1896-1957), היה בן למשפחת סוחרים בריטית שהתגוררה במוסקבה, אבדה את כל רכושה במהפכת 1917 ושבה לאנגליה בחוסר כל. בתקופה זו תרגם שנקס את "הפרוטוקולים" (התרגום נעשה באמצעות העותק היחיד שעלה בידיו לאתר, שהיה שמור במוזיאון הבריטי), הזמין את הדפסתם ומימן אותה בעצמו. למהדורה הוסיף שנקס הקדמה שבה תיאר את המהפכה הרוסית כשלב ראשון במימוש המזימה היהודית, ולתחילת הכותרת את המילים "האיום היהודי".
[1], VIי, 95 עמ'. 21 ס"מ בקירוב. עטיפה חסרה. מצב טוב. כתמים קלים בדפים הראשונים והאחרונים.
מהדורה אמריקנית ראשונה של "הפרוטוקולים של זקני ציון" – מסמך מזויף המעיד, כביכול, על מזימה יהודית לשליטה בעולם.
המהדורה הופיעה בשנת 1920, ללא שם המתרגם, בכריכה חלקה שעליה פתקית עם הכיתוב "הפרוטוקולים" ("The Protocols"). עם הופעתה נחלה המהדורה כשלון מסחרי וכמעט שלא נמכרה. "הפרוטוקולים" התפרסמו בארה"ב כמה שנים מאוחר יותר, כאשר נדפסו בעיתונו של הנרי פורד, שתפוצתו הגיעה למאות אלפים. מרבית החוקרים מייחסים את התרגום וההוצאה לבוריס ברסול (Boris Brasol) – קצין בצבא הלבן וחבר בארגון האנטישמי הרוסי "המאות השחורות", שהתיישב בארה"ב לאחר המהפכה הקומוניסטית.
בפתח המהדורה תמונה של שער מהדורה רוסית של "הפרוטוקולים", ואחריו מאמר אנטישמי חריף החושף, כביכול, את הקשר שבין הפרוטוקולים ובין המהפכה הקומוניסטית.
[3] דף, 149 עמ', 23 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. תו ספר. מספר בעט בשולי שני עמודים. כריכת בד מקורית עם תווית מודפסת, בלויה מעט. קשקוש קטן על התווית ומדבקה על גבי השדרה.
The International Jew, The World's Foremost Problem ]היהודי הבינלאומי, הבעיה העיקרית של העולם]. הוצאת The Dearborn Publishing Co., דירבורן, מישיגן, 1920-1922. ארבעה כרכים. אנגלית.
סדרת מאמרים העוסקים ב"בעיה היהודית" ובהשתלטות היהודית על העולם, שהתפרסמו תחילה בעיתון The Dearborn Independent שהיה בבעלותו של תעשיין הרכב הנרי פורד. בשנת 1920 החל העיתון לאבד את מנוייו ולהפסיד כסף. כדי להגביר את המכירות הגו פורד ומזכירו תוכנית עסקית – פרסום סדרה ארוכה של מאמרים הסוקרים את השתלטותם הזדונית של היהודים על העולם ואת חשיבותם המכרעת והמזיקה בכל תחום מתחומי החיים: הפוליטיקה, הכלכלה, המסחר, התעשייה, התרבות וכיוצא באלה. הסדרה תורגמה לשפות רבות וזכתה להצלחה רבה בגרמניה, שם נפלו טענותיה על אוזניים קשובות. פורד אף מוזכר בשמו ב"מיין קאמפף" כתעשיין היחיד שאיננו שליחם של היהודים בארצות הברית. בשנת 1927 הוגשה נגד פורד תביעת דיבה, ובעטיה סגר פורד את העיתון.
לפנינו ארבעת כרכי הסדרה:
• כרך I: The International Jew, The World’s Foremost Problem. 235 עמ'.
• כרך II: Jewish Activities in the United States. 255 עמ'
• כרך III: Jewish Influences in American Life. 256 עמ'.
• כרך IV: Aspects of Jewish Power in the United States. 246 עמ'.
עטיפות מקוריות, מודפסות. 19 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וקמטים קלים. פגמים קלים בעטיפות. שדרות כרכים I ו-III מחוזקות בנייר דבק חומצי. כותרים בכתב-יד על שדרות כרכים I ו-II. בדף הבטנה של הכרך הראשון רשימה בכתב יד של מדינאים ואישים מפורסמים יהודים לצד שנות חייהם.
ארבעת הכרכים נתונים בקופסת קרטון תואמת.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Gertrud Hoff מרמת גן, ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "שרה" נוסף לשם הלידה.
בהמשך חותמות-דיו רשמיות של הקונסוליה הגרמנית ביפו (Deutsches Konsulat in Jaffa) וחתימת-ידו של הקונסול הגרמני ביפו.
הקונסוליה הגרמנית ביפו פעלה בין השנים 1870 ל-1917, ובין 1926 ל-1939. היא פעלה בכפיפות מנהלית לקונסוליה הכללית בירושלים, אך בתחומים מסוימים שמרה על סמכויות עצמאיות. בין השנים 1932-1939 כיהן חבר המפלגה הנאצית טים וורסט (Timotheus Wurst, 1874-1961) כקונסול גרמניה ביפו, ובמקביל שימש גם כמנהל בנק הטמפלרים בעיר (Bank der Tempelgesellschaft).
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. עטיפה מעט בלויה.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Marianne Friedländer מהעיר וופרטל, ולצדם מוטבעת האות J – סימנם של דרכוני היהודים בגרמניה הנאצית.
בהמשך מופיעות חותמות המתעדות את בריחתה, או נסיון בריחתה, של מריאנה מאירופה: אשרת הגירה לארה"ב (הונפקה בקונסוליה האמריקנית בשטוטגרט, 1938), אישור מסניף "דרזדנר בנק" בוופרטל (1939), חותמת יציאה מנמל המבורג (פברואר 1939), וחותמות נוספות.
עלון הנחיות לנוסעים גרמנים מוצמד לעטיפה האחורית.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. קרע מחוזק בנייר דבק לא חומצי לאורך השדרה. מדבקה על גבי העטיפה הקדמית.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Rosa Schneider מווינה, ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "שרה" נוסף לשם הלידה (בעמ' 7 חותמת מעניינת, הנלווית להוספת השם האמצעי).
בעמודים הבאים חותמות המתעדות את השימוש היחיד שנעשה בדרכון – נסיעה מווינה לניו-יורק בחודש פברואר 1940: אשרת הגירה אמריקנית (הונפקה בקונסוליה בווינה); אשרת מעבר איטלקית חד פעמית (הונפקה בקונסוליה בווינה; באשרה מצויינת מטרת המעבר – נסיעה לניו-יורק באונייה Conte di Savoia); אשרת יציאה מגרמניה (וינה); וחותמות מעבר גבול איטלקיות וגרמניות, אף הן מחודש פברואר 1940.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב טוב.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתו ופרטיו האישיים של בעל הדרכון, David Löwe מהעיר סטניסלב, ולצדם מוטבעת האות J – סימנם של דרכוני היהודים בגרמניה הנאצית.
בדרכון שתי אשרות שהייה בפולין (הונפקו בסטניסלב, 1939). שני דפים עם הנחיות לבעל הדרכון מוצמדים לעטיפה הקדמית.
30 עמ'. הדף האחרון והעטיפה האחורית חסרים. 16.5 ס"מ. מצב טוב. קרע בשולי הדף הראשון. מעט כתמים.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתה ופרטיה האישיים של בעלת הדרכון, Irene Stern מהעיר נירנברג, בת 15, ולצדם מוטבעת האות J – סימנם של דרכוני היהודים בגרמניה הנאצית.
לא נעשה שימוש בדרכון.
במאגר השמות של מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה מופיע שם זה, עם פרטים תואמים, ברשימת קורבנות מהעיר נירנברג. על פי הרישום מצאה אירנה את מותה במחנה ההשמדה אושוויץ.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב טוב.
בדפים הראשונים מופיעים תמונתו ופרטיו האישיים של בעל הדרכון, Berthold Ehrenberg מהעיר Schönsee (בוואריה), ולצדם שני סימני היכר מיוחדים ליהודים: האות J מוטבעת בדף הראשון והשם "ישראל" נוסף לשם הלידה.
בדפים הבאים חותמות המתעדות את בריחתו של ברטולד מאירופה: אשרת מעבר דרך צ'ילה ואשרת כניסה לבוליביה (הונפקו בקונסוליות בגרמניה, מאי 1939), חותמת יציאה מעיר הנמל קוקסהאפן (Cuxhaven, יוני 1939), חותמות כניסה לצ'ילה ובוליביה (יולי 1939) ואישור שהיה לצמיתות בבוליביה (1940).
כל דפי הדרכון מוחתמים בחותמת ביטול למעט דפים 16-18, בהם אשרת השהייה בבוליביה.
32 עמ', 16.5 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. עטיפה מעט בלויה. קרע לאורך השדרה. לעטיפה האחורית משודך מסמך שהונפק ביום קבלת הדרכון (כנראה, אישור על הגשת בקשה להנפקתו).
1. דרכון עבור Ida Helene Gelmann מהעיר קרלסרוהה, 1933. עם חותמות המתעדות נסיעה לארץ ישראל בחודש מרץ 1939 (בול צבעוני של חברת הספנות Adriatica בצדה הפנימי של הכריכה הקדמית).
2. דרכון עבור Moses Eisner מהעיר וינה, 1939. עם חותמות המתעדות נסיעה לנמל דובר באנגליה בחודש מאי 1939.
3. דרכון עבור Sara Schiff מהעיר ברלין, 1935. עם חותמות המתעדות נסיעה לארה"ב בשנת 1940.
4. דרכון עבור Isabella Schönberg מהעיר פראג, 1939. עם חותמות המתעדות נסיעה לנמל חיפה בחודש דצמבר 1939. דרכון זה מסומן בשני סימני היכר ליהודים: האות J מוטבעת על דף השער והשם "שרה" נוסף לשם הלידה.
הדרכונים הגרמנים עבור זרים (Fremdenpass) הונפקו לראשונה בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עבור פליטים שנמלטו מהכיבוש הסובייטי אל המערב. עם עליית הנאצים לשלטון, צומצם השימוש בדרכונים אלה לנסיעות פנים כמעט בלבד, ומעטים הצליחו לצאת באמצעותם מגבולות גרמניה.
ארבעה דרכונים: 28 עמ', 15 ס"מ בקירוב. מצב משתנה.
שני טפסים לרישום אנשי רפואה בשטחים שכבשה גרמניה הנאצית. בכל אחד מהם תמונת פרספורט ופרטיו האישיים של הממלא – חנה שטרן (Chana Stern) מהעיר בוסק, ו-וולף בלאו (Wolf Blaü) מהעיר נדבורנה. בראש הטפסים מוטבעת חותמת אדומה בצורת מגן דוד, לסימון אנשי רפואה יהודים, ובהמשך מקום לרישום מוצאם של ארבעת הסבים (בטפסים שלפנינו – כולם יהודים).
4 עמ' בכל טופס, 31 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נקבי תיוק. קמטים וקרעים קלים בשוליים. קרע חסר בשולי אחד הדפים (ללא נזק לכיתוב).
