מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- (-) Remove antisemit filter antisemit
- אנטישמיות (17) Apply אנטישמיות filter
- אנטישמיות, (17) Apply אנטישמיות, filter
- הפליטה (17) Apply הפליטה filter
- ושארית (17) Apply ושארית filter
- שואה (17) Apply שואה filter
- and (17) Apply and filter
- antisemitism, (17) Apply antisemitism, filter
- hapletah (17) Apply hapletah filter
- holocaust (17) Apply holocaust filter
- sheerit (17) Apply sheerit filter
- the (17) Apply the filter
"געטא-צייטונג", עיתון רשמי שהופץ בגטו לודז' מטעם יושב ראש היודנראט, מרדכי חיים רומקובסקי. גיליונות 1-12 (כרוכים יחד). מרץ-מאי 1941. יידיש.
גיליונות 1-12 של עיתון גטו לודז' – "געטא צייטונג". בפתח הגיליון הראשון: "מהיום ואילך יופיע בגטו עיתון בשפת היידיש... העיתון יבהיר את כל השאלות הנוגעות לתזונה ועבודה... לא יאפשר לחורשי רע ולמספרי רכילויות להפיץ ספורי בדים... יעמיד אל עמוד הקלון את הגנבים ואת אלה המנצלים את משרתם לרעה...".
בגיליונות הודעות שונות הקשורות לחיי הגטו – טיפול במגיפות, סדרי עבודה, חלוקת מזון, וכן כתבות הסוקרות את פעילותו של רומקובסקי (רובן כתובות בידי רומקובסקי עצמו). במרבית הגיליונות "עמודי קלון" – רשימות של יהודים שנשפטו בידי רומקובסקי ונידונו לעונשים שונים.
נדיר. אינו מופיע בספרייה הלאומית. רשומה אחת ב-OCLC.
מרדכי חיים רומקובסקי (1877-1944) היה יושב ראש היודנראט של גטו לודז' במשך כל שנות קיומו. רומקובסקי נחשב לאחת הדמויות השנויות במחלוקת בתולדות השואה, וכמנהל הגטו הנהיג פולחן אישיות קיצוני: עריכת מצעדים, תליית תמונותיו בבתי הספר, הנפקת שטרות ובולים עם דיוקנו ופעולות נוספות, עד שהיו כאלה שהגדירו את שלטונו כ"מדינה בתוך מדינה, מיניאטורה פאשיסטית מושחתת". בין תפקידיו היה רומקובסקי אמון על רשימות המגורשים למחנות ההשמדה. בשנת 1944 נשלח עם אחרוני תושבי הגטו למחנה ההשמדה אושוויץ, שם נרצח ככל הידוע עוד באותו היום.
מרבית הגיליונות בני 4 עמ', 34 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. חותמות דיו. כרוכים יחד בכריכה עם הטבעה מוזהבת, בלויה מעט. רישום בשולי הכריכה הקדמית.
בתצלום נראות שתי אסירות, האחת יוצקת מים על ידי השנייה. בגב פתקית מידע מודפסת – תיאור מפורט של המחנה כפי שנגלה לכוחות הבריטיים (אנגלית).
20.5X15.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. נקבי סיכות בפינות. קמטים קלים. קרע בשולי פתקית המידע.
Majdanek, מאת זינובי טולקאצ'ב (Zinowij Tolkaczew). הוצאת Czytelnik, ורשה, 1945. פולנית, רוסית, אנגלית וצרפתית.
פורטפוליו במהדורה מצומצמת וממוספרת (בת 600 עותקים), ובו 28 הדפסי-רפרודוקציה של ציורים מעשה ידי האמן היהודי זינובי טולקאצ'ב – צייר רשמי של הצבא האדום שהתלווה לכוחות המשחררים של מחנה מיידנק.
זינובי טולקאצ'ב (1903-1977), יליד שצ'דרין (בלארוס), תלמידם של אלכסנדר אוסמרקין ופיוטר קונצ'לובסקי, פרופסור במכון לאומנויות היפות בקייב. היה בין המצטרפים הראשונים לקומסומול (תנועת הנוער הקומוניסטי) בקייב וחבר במפלגה הקומוניסטית. בשנת 1941, בהיותו כבן 40, גויס לצבא האדום כצייר, והתלווה אל הכוחות המשחררים של מחנות ההשמדה מיידנק ואושוויץ. העבודות שיצר – מהעדויות הייחודיות לשואה והמחנות – הוצגו בכל רחבי אירופה וראו אור בשלושה אלבומים, שעותקים מהם נשלחו למנהיגי בעלות הברית, שרים ומפקדי צבא.
[9] עמ', 28 לוחות, [1] עמ'. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים ומעט קמטים. תיקיית בד מקורית (מעט בלויה) עם פסים בדוגמת מדי אסיר בצדה הפנימי והטבעה על גבי החזית.
![Provisional identification card for civilian internee of Mauthausen [תעודת זהות זמנית לאזרח אסיר מאוטהאוזן], הונפקה בידי הצבא](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/68.jpg "תעודת זהות זמנית לאסיר מאוטהאוזן – מחנה הריכוז מאוטהאוזן לאחר שחרורו ב")
Provisional identification card for civilian internee of Mauthausen [תעודת זהות זמנית לאזרח אסיר מאוטהאוזן], הונפקה בידי הצבא האמריקני לאחר שחרור מחנה הריכוז מאוטהאוזן. 22 במאי 1945. אנגלית וגרמנית.
תעודת זהות דו-לשונית באנגלית ובגרמנית, שהונפקה סמוך לאחר שחרור מחנה הריכוז מאוטהאוזן בידי הצבא האמריקני. התעודה, הממולאת בכתב יד, ניתנה לאסיר יהודי-הונגרי בשם בלה גלב (Béla Gelb). לפי התעודה היה גלב כלוא במחנה בין ה-3 באפריל ל-5 במאי 1945.
התעודה חתומה בכתב-יד ובחותמות מפקד המחנה האמריקני, קולונל Richard R. Seibel והוועד ההונגרי של מאוטהאוזן (Magyar Mauthausen Bizottság).
בגב התעודה כיתוב בהונגרית (מודפס במכונת כתיבה; מתוארך: 2 ביוני 1945), וחותמות של הצלב האדום.
ב-3 במאי 1945, נמלטו אחרוני אנשי האס. אס. ממחנה הריכוז מאוטהאוזן, ומספר ימים לאחר מכן שוחררו המחנה ומחנות המשנה הרבים המסונפים אליו בידי כוחות של הדיביזיה המשוריינת ה-11 האמריקנית. האמריקנים מיהרו להקים מערך לחלוקת מזון, בית חולים, ומרכז לטיפול במחלת הטיפוס, ולארגן מחדש את החיים במחנה, באופן שיאפשר את שיקומם המהיר של האסירים. חלק מרכזי במערך האמריקני היה מנגנון לזיהוי אסירי המחנה, במטרה להשיבם לארצות מוצאם. במסגרת מאמצים אלה, אשר היוו נדבך חשוב במדיניותן הרשמית של בעלות הברית בנוגע לטיפול בעקורים (displaced persons), מוינו האסירים על פי ארץ מוצאם, והונפקו להם תעודות זהות זמניות, כמו התעודה שלפנינו.
תעודת נייר, 15X21 ס"מ בקירוב. מצב טוב. התעודה מנותקת לשניים (לאורך הקו המחורר לתלישה). כתמים קלים. סימני קיפול וקמטים. כמה קרעים קלים בשוליים.
• כ-120 מכתבים, גלויות ומברקים (מרביתם בכתב-יד), שנשלחו אל רבינוביץ' ממכרים ובני משפחה (חלקם, כנראה, ניצולי שואה אף הם) – מינכן, פריז, לונדון, לודז', תל-אביב ומקומות נוספים. בין המכתבים ארבע גלויות שנה טובה לשנת תש"ט, אחת בהוצאת הקק"ל במינכן ואחת עם דיוקן הרצל בדיו זהובה.
• כ-30 מסמכים ופריטי נייר: שני אישורים מהנהלת מחנה טרזיינשטט, המעידים שרבינוביץ' עוזבת את המחנה ואינה חולה במחלות (יוני 1945); חמישה "שוברי תשובה בין-לאומיים" (צורפו למכתבים כדי לכסות את עלות מכתבי התשובה של רבינוביץ', 1945); שלוש הזמנות לחתונות של בני זוג יהודים (1948); פתקה בכתב-יד מאת נציג קונסולית ישראל במינכן – בקשה לאפשר לרבינוביץ' לעלות ארצה בטיסה בשל מחלת לב של דודה, המתגורר בארץ (1949); ומסמכים נוספים.
גודל ומצב משתנים.