מכירה פומבית 91 חלק א' היסטוריה, תרבות ואמנות יהודית וישראלית
- (-) Remove ישראל, filter ישראל,
- ישראל (73) Apply ישראל filter
- of (64) Apply of filter
- palestin (64) Apply palestin filter
- palestine, (64) Apply palestine, filter
- הבריטים, (33) Apply הבריטים, filter
- המעצר (33) Apply המעצר filter
- העות (33) Apply העות filter
- העותמאנית (33) Apply העותמאנית filter
- והמנדטורית, (33) Apply והמנדטורית, filter
- העפלה, (33) Apply העפלה, filter
- והמנדטורית (33) Apply והמנדטורית filter
- ארץ (33) Apply ארץ filter
- מאנית (33) Apply מאנית filter
- מדינת (33) Apply מדינת filter
- מחנות (33) Apply מחנות filter
- הבריטים (33) Apply הבריטים filter
- העפלה (33) Apply העפלה filter
- העות'מאנית (33) Apply העות'מאנית filter
- and (33) Apply and filter
- british (33) Apply british filter
- camp (33) Apply camp filter
- camps, (33) Apply camps, filter
- detent (33) Apply detent filter
- illeg (33) Apply illeg filter
- immigr (33) Apply immigr filter
- immigration, (33) Apply immigration, filter
- israel (33) Apply israel filter
- mandatori (33) Apply mandatori filter
- ottoman (33) Apply ottoman filter
- state (33) Apply state filter
- the (33) Apply the filter
- גלויות (31) Apply גלויות filter
- שנה (31) Apply שנה filter
- מזכרות (31) Apply מזכרות filter
- מארץ (31) Apply מארץ filter
- טובה (31) Apply טובה filter
- גלויות, (31) Apply גלויות, filter
- איגרות (31) Apply איגרות filter
- "שנה (31) Apply "שנה filter
- טובה" (31) Apply טובה" filter
- "shanah (31) Apply "shanah filter
- card (31) Apply card filter
- postcard (31) Apply postcard filter
- postcards, (31) Apply postcards, filter
- shanah (31) Apply shanah filter
- souvenir (31) Apply souvenir filter
- tovah (31) Apply tovah filter
- tovah" (31) Apply tovah" filter
- bibl (9) Apply bibl filter
קופסת עץ מתומנת; על צלעותיה משובצות לוחיות אבן המעוטרות בדוגמת תיל דוקרני. על מכסה הקופסה הקבוע על צירים משובצת לוחית מתומנת ועליה תבליט של ספינת מפרש והכתובות "קפריסין" ו"תש"ח".
קוטר: 16 ס"מ. גובה: 6 ס"מ. מצב טוב. שברים ופגמים קלים בלוחיות האבן ובקופסת העץ. אחת הלוחיות שבורה ומחציתה חסרה. חלק מריפוד הקופסה הפנימי חסר. הקופסה קבועה על בסיס עץ.
מקור: אוסף משפחת רימון.
בראש הגיליון הכיתוב "הוקמה מדינת ישראל" באותיות כחולות, ותחתיו תמונת דוד בן-גוריון מקריא את הכרזת העצמאות ודיוקנאות חיים ויצמן וחברי הממשלה הזמנית. תחת התמונות נוסח מקוצר של ההכרזה. בשוליים תמונות של בולי ישראל השונים – מ"בול ציון" הראשון ועד לבולים שהונפקו בליל הקמת המדינה.
100X70 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. כתמים וקמטים קלים. קרעים ונקבים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (מקצתם מחוזקים בנייר דבק לא חומצי).
מקור: אוסף משפחת רימון.
![כרזה שנדפסה מטעם ברית הציונים הרביזיוניסטים עם הקמת מדינת ישראל. דפוס אפרים סטרוד, תל-אביב, [מאי 1948?].
בראש הכרזה המשפט &](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/40.jpg "\"רצינו – זו כבר לא אגדה\" – כרזה רוויזיוניסטית לכבוד הקמת מדינת ישראל")
בראש הכרזה המשפט "רצינו – זו כבר לא אגדה" עם דיוקן הרצל בתחילתו (על יד המילה "רצינו") ודיוקן ז'בוטינסקי בסופו (על יד המילים "כבר לא אגדה").
טקסט ארוך המתאר את חזון ארץ ישראל השלמה – "עם תקומתה של מדינת ישראל... מכריזה תנועת ז'בוטינסקי: מלחמתנו לא תפסק כל עוד לא תגאל בשלמותה אדמת ישראל כפי שהובטחה בברית בין הבתרים – אדמה שרוותה לרוב דם גיבורינו...".
63X95 ס"מ בקירוב. מצב טוב. קמטים קלים וסימני קיפול. כתמים וקרעים קלים בשוליים.
![ארבעה מתווים לסמל מדינת ישראל, מעשה ידי דוד גלבוע. אינם חתומים. [ישראל, 1948].
בכל מתווה משולבים מנורה ושבעה כוכבי זהב, מוק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/41_1.jpg "ארבעה מתווים לסמל המדינה – דוד גלבוע – 1948")
![ארבעה מתווים לסמל מדינת ישראל, מעשה ידי דוד גלבוע. אינם חתומים. [ישראל, 1948].
בכל מתווה משולבים מנורה ושבעה כוכבי זהב, מוק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/41_2.jpg "ארבעה מתווים לסמל המדינה – דוד גלבוע – 1948")
![ארבעה מתווים לסמל מדינת ישראל, מעשה ידי דוד גלבוע. אינם חתומים. [ישראל, 1948].
בכל מתווה משולבים מנורה ושבעה כוכבי זהב, מוק](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/41_3.jpg "ארבעה מתווים לסמל המדינה – דוד גלבוע – 1948")
בכל מתווה משולבים מנורה ושבעה כוכבי זהב, מוקפים בסמלי שבטי ישראל (בשלושה מתווים), או בלוחות הברית ועשרת הדברות (במתווה הרביעי).
המתווים הוכנו, ככל הנראה, עבור "ועדת הסמל והדגל" של מועצת המדינה הזמנית, אשר קמה ביולי 1948 כדי לבחור סמל ודגל למדינה החדשה. הוועדה פרסמה הזמנה לשלוח הצעות שונות, והנחתה שעל הסמל לכלול מנורה, שבעה כוכבים ואת הצבעים לבן ותכלת. מבין ההצעות נבחרה לבסוף הצעתם של האחים שמיר, שלאחר מספר שינויים קבלה את צורתה הסופית הייתה לסמל המדינה.
ארבעה מתווים, 18X18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. פיסת נייר מודבקת בפינה של אחד מהם (ללא נזק לאיור).
מצורף רישום של נערות מחוללות ומכות בתוף, עם הכיתוב "ישראל" והערך הנקוב 200 (מתווה לבול דואר?).
מקור: אוסף ד"ר חיים גרוסמן ז"ל.
באוסף:
• "דו"ח על פעולות בצר עד ה-15.5.48, חיפה" – דו"ח צה"לי (שכפול של הדפסה במכונת כתיבה עם מספר תיקונים וחתימות), המתעד את פעולות הביצור וההגנה על חיפה במלחמת העצמאות. כולל תרשימים מפורטים של צורות הביצור, פירוט של מאות עבודות ביצור (על פי השכונות השונות), דו"ח כספי ועוד. נתונים בתיקייה מקורית.
• 4 תעודות לחיילי מלחמת העצמאות – תעודת גיוס לצה"ל ("פנקס המגויס"); תעודת מגויס זמנית לחטיבת גולני (גדוד 13); תעודת גיוס זמנית לעולה; תעודת שירות של מטה ההגנה בתל-אביב.
• גלויה בכתב-ידו של חייל במחנה שבויים ירדני, ינואר 1949, וגלויה שנשלחה אליו. שתיהן חתומות בחותמת הצלב האדום. אנגלית.
• "אל תושבי ירושלים" – כרזה המודיעה על סיום המצור על ירושלים ותחילת ההפוגה מטעם ראש העיר דניאל אוסטר.
• "כרוז לתושבי צפת" – הודעה על ניצחון כוחות ההגנה מטעם "מושל צפת" (מאיר מיבר).
• 19 תצלומים: אמבולנס משוריין, מטבח מאולתר בזמן המצור על ירושלים, תצלום פנורמי של שכונת מוסררה (לשימוש צה"לי פנימי, עם הוראות לחייל), סדרת תצלומים של שיירה בדרך לירושלים, ועוד. בגב של תצלום אחד חותמת הצלם אלפרד ברנהיים.
• הסכמי הפסקת האש של מדינת ישראל במלחמת העצמאות – ארבעה פרסומים מקוריים של מדינת ישראל (גיליונות 1-4 של סדרת "כתבי אמנה").
• וכן, עיתונים ועלונים (קול ירושלים, טורים, יומן המערכה, במחנה, המעש ואחרים); חוזרים פנימיים של הממשלה הזמנית; חמש מפות צבעוניות של חזיתות המלחמה בהוצאת יוסף שפירא; פנקס כיס לחבר "משמר העם"; שתי חוברות לחיילים בגנות האצ"ל והלח"י; כרטיס נפט לשכונת רחובות הבוכארים; ועוד.
כ-85 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.
מקור: אוסף משפחת רימון.
1. שאילתה שהגיש חבר הכנסת אברהם חיים שָאג לדוד בן-גוריון, אודות חיילי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו בכיס פלוג'ה וטרם הובאו לקבורה (העתק; 1.5.1949).
2. מכתב התשובה של דוד בן-גוריון, מודפס על נייר מכתבים רשמי וחתום בחתימת-ידו: "הרב הראשי לצה"ל מטפל בבעיה של העגונות ומכין החומר למען יוכל בית דין רבני להתיר נשי החללים מכבלי העיגון... מטעמי בריאות אי-אפשר עדיין להעביר את גויות החיילים שנפלו בפלוג'ה. לפי פקודת הרופאים תתקיים ההעברה רק בעוד חדשים אחדים, ולא תושהה אף יום מיותר אחד" (5.6.1949).
3-4. שני העתקי-מכתבים ששלח האב השכול נחמיה ישראלית לחברה קדישא בירושלים: תלונה על מצב הקברים של נופלי הקסטל בקריית ענבים (ובהם בנו), ובקשה לרשימה של סדר קבורת הנופלים בקבר אחים (1948-1949).
5. העתק מכתב התגובה של חברה קדישא: "אין לנו כל ידיעות על הקבורות בקרית ענבים" (24.2.1948).
6. העתק מכתב מאת האב השכול שלמה וילנר לאברהם חיים שאג, ובו עדות מפורטת על חיפוש קברו של בנו: "בקרתי יחד עם אשתי בקריית ענבים וחקרנו... נסענו גם למעלה החמישה... נסענו לאבו גוש והתראינו עם מפקד הפלמ"ח וגם הוא לא ידע... אני מציין באופן מיוחד בצער רב כי עד היום משרד הבטחון לא מצא לנחוץ להודיעני על נפילת בני היקר" (3.5.1950).
7. העתק מכתב מאת עובד חברה קדישא, ובו תיאור עימות בין אנשי צבא לאנשי דת בהלוויית נופלים: "עם התחלת הלויה רצינו לסדר תפילה וקדיש, אך הם לא נתנו לנו... גם עצם הקבורה היתה לא בסדר. היה קבר גדול אחד ושם אמרו להטמין את כלם... ראינו בזה לא רק זלזול בדיני ומנהגי הקבורה אלא גם יחס בלתי אנושי לגופות אחים שמסרו את נפשם בעד המולדת" (3.5.1950).
8. העתק מכתב מאת אברהם חיים שאג אל קבוצת קרית ענבים ובו מפורטות העדויות שבידיו לקבורה בלתי נאותה בבית העלמין של הקיבוץ (3.5.1950).
9-10. מכתב מחאה מאת אברהם חיים שאג אל יושב ראש ועדת הכנסת, בעקבות הקראה של מכתב שחיבר ועד הורים כנגדו (27.7.1950; שני עותקים חתומים בחתימת-ידו).
המכתבים וההעתקים כולם מודפסים.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב עד טוב-בינוני. נקבי תיוק. מעט קמטים. כתמים, קרעים וקרעים חסרים בשוליים (קטנים).
מצורף: שטר התחייבות (מודפס ולא ממולא) לטובת "'מפעל החמישה' להנצחת קדושי קרית ענבים" של הקק"ל.
1-2. "מנשרים צווים והודעות של שלטון צבא-הגנה לישראל באזור עזה", גיליונות מס' 1 ו-2 (כפי הנראה לא נדפסו גיליונות נוספים). עברית וערבית.
3-4. כרטיס דלק ורשיון תנועה לרכב על שם הפוליטיקאי הפלסטיני ד"ר חיידר עבד א-שאפי (מודפסים וממולאים בכתב-יד, עם חותמות דיו רשמיות).
5-8. ארבעה מסמכים פנימיים של הממשל הצבאי (מודפסים, עם כמה רישומים בכתב-יד): • "האדמיניסטרציה האזרחית בעזה" (תיאור מבנה הממשל החדש בעזה, נדפס כשבועיים לאחר תום המלחמה, 19.11.1956). • "רשימת מוכתריים" (רשימת ראשי הכפרים והערים שמינה הממשל בעזה – בית חאנון, בית לאהיא, מחנה הפליטים רימאל). • רשימת תיקי "מפקדת צה"ל לאזור עזה". • ראשי פרקים לדו"ח על עבודת הממשל הצבאי בעזה.
ביום 29 באוקטובר 1956 פלשו בריטניה, צרפת וישראל לרצועת עזה ומדבר סיני וכבשו אותם בשמונה ימי לחימה – מלחמת סיני. מיד עם תום הקרבות החלה ישראל לבסס את שליטתה בשטחי הרצועה (בה ראה בן-גוריון חלק מארץ ישראל), אולם בחודש מרץ 1957 נאלצה לסגת בעקבות התנגדות חריפה מצד הקהילה הבינלאומית.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. נקבי תיוק, קרעים וקרעים חסרים בחלקם.
מצורף: Egyptian Postal Order – המחאת דואר מצרית ע"ס 1 פאונד מצרי (לא ממולאת), עם החותמת "فلسطين" (פלסטין).
"רמת הגולן – The Golan Heights", מאת זאב פול הרטל (הר טל). למעלה מ-300 דפים בכתב-יד, עם תשע מפות, תשעה תצלומים ועשרות איורים. [ישראל, 1967-1968].
כתב יד לחיבור מחקרי אודות רמת הגולן, שהוכן בידי זאב פול הרטל, תלמיד לגיאוגרפיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית, שלחם במלחמת ששת הימים בקרבות רמת הגולן. הרטל ערך סיורים ברחבי הרמה זמן קצר לאחר המלחמה, ותיעד את מצבם של עשרות אתרים ויישובים, את זכרונותיהם של התושבים שנותרו, ואת זכרונותיו שלו מהמלחמה, והוסיף עשרות איורים ורישומים של האתרים והדמויות. לצדן, צייר הרטל תשע מפות צבעוניות, והדביק תשעה תצלומים (חלקם עם סימונים וכיתוב).
החיבור מחולק למספר פרקים: הגיאוגרפיה של הרמה, הר החרמון, האוכלוסיה, ההיסטוריה, ופרק נרחב המוקדש לתיאור אתרים – ערים נטושות, חורבות, כפרים, מוצבים סורים וצה"ליים (חלקם מתוארים בכמה עמודים וחלקם בשורות ספורות). פרק מיוחד בכתב היד, "המערכה לשחרור רמת הגולן", מתאר את זכרונות המלחמה של הרטל (בין היתר מופיעים בפרק זה תיאורים של מספר קרבות חשובים, עם שתי מפות ואיור).
322 עמ' (שיבושים במספור העמודים; יותר מ-322), 20 ס"מ. דפים מתויקים בקלסר. מצב טוב. פגמים קלים. קרעים באזור נקבי התיוק (חלק מהדפים מנותקים). כתב היד נתון בתיקיית בד מהודרת, עם שדרת עור והטבעה מוזהבת.
למידע נוסף אודות כתב היד ותרגום חלקי (לאנגלית) ראו חומר מצורף.
גיליונות 1-38 של "קריאה: עלון לתרבות מחאה – הגות; שירה; פרוזה; אמנות". 25 ביולי 2020 – 1 ביולי 2021. עברית ומעט ערבית ואנגלית.
39 גיליונות של עלון המחאה "קריאה", שיצא במסגרת "מחאת בלפור" נגד בנימין נתניהו (הגיליון האחרון, מס' 38, נדפס פעמיים בשתי גרסאות שונות). העלונים כוללים, בין השאר, קטעי שירה, פרוזה, והגות, ציורים ואיורים – מאת כותבים ואמנים ישראלים ולא-ישראלים – הקשורים בנושאי המחאה: המאבק לדמוקרטיה בצל הגבלות הקורונה, המלחמה בשחיתות, בתרבות השלטונית המנוונת ובאלימות משטרתית, היחס לפליטים, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ונושאים נוספים.
מתוך דף הפייסבוק של מערכת העלון:
"'קריאה' הוא עלון לתרבות מחאה, שמודפס ומחולק בכל מוצ"ש במוקדי מחאה שונים ברחבי הארץ. המחלקים הם מתנדבות ומתנדבים שמקבלים או מדפיסים גיליונות בביתם. הפורמט מותאם למדפסת ביתית, דף אחד בשחור-לבן.
״קריאה״ נוסד ע"י קבוצת א.נשים ממגוון תחומים שפועלים בהתנדבות מלאה ומבקשים לתת במה של תוכן ותרבות מחאה, מתוך אמונה בחשיבותה בכלל, ובימים אלו בפרט.
המחאה הזאת היא אינטואיטיבית, ספונטנית ומאוד רגשית. אובדן האמון במדינה ובמוסדותיה הניע אותנו לחפש את האופן שבו כל אחת מאיתנו יכולה לפעול. התחושה הייתה שחסרה במה להביע בה את מה שעל ליבנו, ועל כן יצרנו אחת בצורת גיליון ברוח המחאה".
באוסף שלפנינו כלולים כל הגיליונות שחולקו בהפגנות במהלך שנה של מחאה; הגיליון האחרון (מס' 38, 1 ביולי 2021) נדפס במקור באנגלית ובערבית, ופעם נוספת בתרגום לעברית, והוא סוגר במילים: "ההפגנות נגמרו, אבל לכם.ן יש עוד מאבקים ויש עוד יצירה".
39 עלונים, 30X10.5 ס"מ (גיליון מס' 36: 21X29.5 ס"מ). מצב טוב.
![De arte cabalistica [על אמנות הקבלה], מאת יוהנס רויכלין. דפוס Thomas Anshelm, הגנאו (Hagenau), 1517 (פרטי הדפוס בקולופון). לט](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/186.jpg "\"על אמנות הקבלה\" מאת יוהנס רויכלין – הגנאו, 1517 – מהדורה ראשונה")
De arte cabalistica [על אמנות הקבלה], מאת יוהנס רויכלין. דפוס Thomas Anshelm, הגנאו (Hagenau), 1517 (פרטי הדפוס בקולופון). לטינית, ומעט עברית ויוונית. מהדורה ראשונה.
מהדורה ראשונה של חיבור יסוד בקבלה הנוצרית מאת המלומד הגרמני יוהנס רויכלין. על דף השער חיתוך עץ גדול המציג את סמל האצולה של רויכלין – קסדת אבירים והכיתוב "ARACAP / NIONIS" (Ara Capnionis). אות פתיחה מעוטרת (חיתוך עץ); שני איורים בעלי משמעות מיסטית בשולי אחד העמודים.
ב"תורת הקבלה", המוקדש לאפיפיור לאו ה-10, מפתח רויכלין רעיונות שהציג לראשונה בספרו הקודם, De verbo mirifico. הספר בנוי כתלת-שיח בין המקובל היהודי שמעון בן אלעזר (דמות פיקטיבית, שבשמה מאזכרת את רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר על-פי המסורת), פילוסוף פיתגוראי ומוסלמי. ברוח הרנסנס חוזר רויכלין בספרו אל "היסודות", לשיטתו – הקבלה היהודית והתורה הפיתגוראית – שאת ראשיתם הוא מזהה במשה רבנו. את יסודות אלה הוא שוזר בתיאולוגיה הנוצרית.
הספר אינו מיסיונרי, ואינו מכוון נגד היהודים, אלא פונה אל בני דתו של רויכלין במטרה לקרבם למקורות דתם ולהעמיק את אמונתם. המושג "קבלה" בספר אינו מכוון רק למיסטי ולאיזוטרי, אלא למקורות היהודיים בכלל; השיטה המוצגת בו שואבת באופן רחב וללא הבחנה מהמסורות היהודיות החוץ-מקראיות; זאת מתוך תפישה כי אמונתם תהיה חסרה ופגומה כביכול, ללא התייחסות לתורות יהודיות אלה – התורה שבעל-פה (התלמוד והמדרשים) ותורת הסוד (הקבלה, הזוהר, כתבי ר' יהודה החסיד, ר' אברהם אבולעפיה ר' יוסף ג'קטיליה, ואחרים, צירופי אותיות וגימטריה). שכן, כמו התנ"ך עצמו, זו וגם זו ניתנו למשה בהר סיני.
יוהנס רויכלין (Johannes Reuchlin, 1455-1522), מחשובי המלומדים בזרם ההומניזם הגרמני של תקופת הרנסנס; קידם תפיסה סובלנית כלפי היהודים, עסק בהנחלת כתבי הקודש היהודיים וכתבי הפילוסופיה היווניים לבני דתו, ובהוראת העברית והיוונית. למד עברית אצל יעקב בן יחיאל לואנס ורבי עובדיה ספורנו, השתלם בקבלה באיטליה, והושפע מכתביו של Pico della Mirandola (1463-1494). רויכלין נחשב לאחד מאבות הרפורמציה, אף כי העיד על עצמו שהוא מתנגד לה, ונותר נאמן לוותיקן כל ימיו.
בפולמוס המפורסם שנתגלע בינו ובין היהודי המומר יוהנס פְּפֵפֶרְקוֹרן התנגד בחריפות לשריפת התלמוד. על כך, ועל דבקותו בלימוד המסורת היהודית ובהוראתה, נרדף על ידי מוסדות הדת. חיבורו "Augenspiegel" הוחרם בצו אפיפיורי שפורסם ב-1520.
[4], LXXIXי, [1] דף (מספור דפים מעט משובש), 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות ומעט כתמי דיו (חלקם כהים). קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער וכמה דפים נוספים, חלקם משוקמים במילוי נייר. נקבי תילוע קטנים בדף השער ובכמה דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט. חתימה בעמוד השער. כריכת קלף חדשה.
לקריאה נוספת: יוסף דן, "תורת הקבלה של יוהנס רויכלין ומשמעותה ההיסטורית", בתוך: מרומי לירושלים: ספר זכרון לי"ב סרמוניטה – מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרך יד, תשנ"ח. עמודים 455-485.
![Expositio b[ea]ti Gregorij pape super Cantica ca[n]ticoru[m], פירוש האפיפיור גרגוריוס הראשון על שיר השירים. דפוס Iohanne peti](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/187_1.jpg "פירוש גרגוריוס הראשון על שיר השירים – פריז, 1516")
![Expositio b[ea]ti Gregorij pape super Cantica ca[n]ticoru[m], פירוש האפיפיור גרגוריוס הראשון על שיר השירים. דפוס Iohanne peti](https://files.kedem-auctions.com/files/Sale91/187_2.jpg "פירוש גרגוריוס הראשון על שיר השירים – פריז, 1516")
סמל המדפיס בעמוד השער. אותיות פתיחה מעוטרות.
[39] דף. ללא הדף האחרון הריק. 12.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים קלים. השוליים העליונים חתוכים באלכסון. כריכה נאה (קלף ונייר). צילום של השער מודבק על גבי הכריכה הקדמית.
Catálogo de incunables y obras impresas del Siglo XVI (מדריד, 2002), מס' 241.
ארבעה חלקים מתוך מהדורה לטינית של התנ"ך שנדפסה על ידי המדפיס הפריזאיSimon de Colines. פריז, 1529-1532. פורמט כיס. שלושה כרכים.
בין השנים 1524-1526 נדפסה בבית הדפוס של Simon de Colines בפריז מהדורה של התנ"ך והספרים החיצוניים, בפורמט כיס, בשבעה או שמונה חלקים. במהלך העשור וחצי הבאים נדפסו החלקים מחדש. לפנינו ארבעה חלקים מן ההדפסות החוזרות:
• חלק א (גמר הדפסה בדצמבר 1532) – כולל את ספרי החומש ("Pentateuchus Moysi"): בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים; ואת הספרים יהושע, שופטים ורות.
[8], 439 דף.
• חלק ב (גמר הדפסה במאי 1529) – כולל את הספרים שמואל, מלכים, דברי הימים, עזרא, טוביה, יהודית, אסתר ואיוב. הטקסט נתון בתוך מסגרת אדומה.
[5], 587 דף.
• חלק ה (1531) – נביאים ("Libri Prophetarum"): ישעיהו, ירמיהו, ברוך, יחזקאל, דניאל; ותרי עשר (הושע, יואל, עמוס, עובדיה, יונה, מיכה, נחום, חבקוק, צפניה, זכריה ומלאכי). כרוך עם חלק ו (גמר הדפסה בנובמבר 1531) – שני חלקי ספר מכבים ("Machabaeorum libri duo"): מכבים א-ב.
436 דף; 100 דף.
בראש כל ספר אות פתיחה מעוטרת בחיתוך עץ.
10.5-11.5 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמים כהים גדולים בדפי השער. קמטים ובלאי קל. נקבי תילוע במרבית הדפים של חלק א' ובכמה דפים בכרכים האחרים, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות גדולות בדיו כחולה בכמה עמודים. שיקום קל בדף השער של חלק ה. סימון בדף 486 של חלק ב'. כריכות עור חדשות, תואמות, עם שרידים מחיפוי העור של הכריכות המקוריות (עם כותרות ועיטורים מוזהבים). קצות הדפים נצבעו בשחור.
ראו: Historical catalogue of the printed editions of Holy Scripture in the library of the British and Foreign Bible Society, בעריכת T. H. Darlow ו-H. F. Moule, לונדון, 1903-1911. כרך 2, הערה לאחר סעיף 6105.