פנקס קבורה של חברה קדישא בסמרקנד, ובו כ-1500 רישומי קבורה של פליטים ממזרח אירופה בתקופת השואה. סמרקנד (אוזבקיסטן), תש"ב-תש"ו (1942-1946). עברית ויידיש.
מקור מידע חשוב, וכפי הנראה יחיד, לגורלם של אלפים מיהודי קהילות אירופה בתקופת השואה – גברים, נשים וילדים שגלו לעיר סמרקנד באוזבקיסטן.
הפנקס ערוך בצורת טבלאות שבהן מקום לרישום מפורט: שם הנפטר, שם האב ושם המשפחה, עיר הלידה, הגיל, תאריכי הפטירה והקבורה, מספר החלקה ומיקום הקבר. מן הרישום המדוקדק, כמו גם מהתוספות והתיקונים המאוחרים, עולה שאנשי הארגון ביקשו לשמר כל מידע שעלה בידם להשיג אודות הנפטרים. מרבית הרישומים בפנקס כוללים תיאור של מיקום הקבר (החלקה והשורה, לעתים עם ציון מצבות סמוכות), ובמעטים מהם מצוין שהונחה מצבה. הרישום המפורט של מקומות הקבורה מאפשר את זיהויים של מאות קברים חסרי מצבה.
מעיון בפנקס עולה כי רבים מהנפטרים נקברו בלא שנודע מוצאם, גילם, ולעיתים גם שמם (נפטרים אלה מכונים בפנקס "ילד", "ילדה", "אישה" וכדומה). במקרים רבים, נוסף לשם הנפטר הכיתוב "מ"מ", "מת מצווה", המציין אדם שנפטר בלא קרובי משפחה. בחלק מהרשומות צוינו נסיבות מותם או סימנים מזהים של הנקברים האלמונים: "אשה מ"מ מביה"ח רעספובליקאנסקי... הובאה לשם ע"י אנשים שמצאוה ברחוב. לא נודע שמה ומקומה", "איש מ"מ מהכנסת אורחים", "יוסף מ"מ, הי' לו יבלת קטון על כתף ידו השמאלית".
בין שמות הנפטרים מופיעים: • הירש מיילעך טייטלבוים מריישא (נקבר בי"ח ניסן תש"ב) – רבי צבי אלימלך טייטלבוים מריישא, בן רבי חיים יוסף מדינוב, ממשפחת אדמו"רי בלאז'וב. ראו אודותיו: ספר רישא, עמ' 117; אנצ' לחכמי גליציה, ו, עמ' 744. • ר' יעקב ב"ר יצחק ווידענפעלד מביעלסקא, פולין (נקבר בתמוז תש"ב) – רבי יעקב וויידנפלד, בנו השני של רבי יצחק וויידנפלד אב"ד הרימלוב (אחיו של הרב מטשיבין); בספר אלה אזכרה (חלק ז, עמ' 72) נכתב אודותיו "תלמיד חכם מופלג וירא שמים גדול – שהוגלה לרוסיה ונפטר שם". • חנה בת מאיר שמחה חן מנעוויל (נקברה בי"ט אלול תש"ה). כנראה מדובר בחנה שטיינגרט, בתו של רבי מאיר שמחה חן מנעוויל (נפטר תרצ"ג), מגדולי חסידי חב"ד בזמן הרש"ב. ראו אודותיה: אבני חן, תולדות משפחת חן לדורותי, עמ' 196. • הילד ישראל בן ר' אברהם קאמייא מווילנא, שנפטר בגיל 9 באדר א' תש"ג, ואביו ר' אברהם ב"ר יהושע קאמאי מווילנא, שנפטר בגיל 39 בסיון תש"ה. • משה בן אברהם עהרליך (נקבר בכסלו תש"ג) – אביו של המלחין והזמר רבי יום-טוב עהרליך, שרבים משיריו עוסקים בסמרקנד (ר' יום-טוב ואביו הוגלו לסמרקנד מפולין לאחר כיבושה בידי הרוסים).
בין הערים הרבות שמהן הגיעו הנפטרים נמנות ורשה, קרקוב, לובלין, צאנז, קייב, קישינב, רוסטוב, חרקוב, חרסון, סטניסלב, אודסה, מוסקבה, קובנה, וילנא, לידא, מינסק, וערים רבות נוספות בגליציה, פולין, ועוד.
במלחמת העולם השנייה, עם התקדמות הצבא הגרמני אל שטחי ברית המועצות, נמלטו לסמרקנד אלפי פליטים, שהביאו לצמיחה פתאומית של הקהילה היהודית בעיר. סמרקנד, שמאליו סבלה ממחסור בתקופת המלחמה, לא יכלה לכלכל את המוני הפליטים, והשלטונות נאלצו להנהיג מדיניות של קיצוב קפדני. בשנת 1942 סבלו התושבים מרעב כבד, מחסור ומגפת טיפוס, שהביאו למותם של המונים בתוך זמן קצר. בעיר כבר היתה פעילה חברה קדישא מקומית, אך לאור המצב החמור התעורר צורך בהקמת חברה קדישא נוספת, לטיפול בקבורת המוני המתים מקרב הפליטים. בספר "יהדות הדממה" (ירושלים-תשמ"ד), מספר רבי יהודה לייב לוין, מפעילי חב"ד הבולטים בסמרקנד, כיצד ייסד את החברה קדישא לפליטים בעיר: "רכזתי סביבי קבוצה של 13-15 איש, וחלקתי אותם לקבוצות שונות עם תפקידים שונים. קבוצה אחת, למשל, בת שני אנשים, היתה מבקרת מדי יום ביומו בבתי החולים שבעיר... שואלים ומתעניינים באם יש אצלם איש יהודי שנפטר. כאשר הי' מקרה כזה, הי האנשים נכנסים מיד לפעולה, בראש וראשונה היו מוציאים את הנפטר מכותלי בית החולים, למען לא יוזרק כאבן דומם יחד עם גופותיהם של ערלים ונכרים...".
בסוף הפנקס מפתח חלקי, על-פי חלקות הקבורה.
כ-155 דפים כתובים (מרביתם משני הצדדים). דפי רבים נותרו ריקים. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים ופגמים. קרעים קלים בשולי כמה דפים. קרע ארוך באחד הדפים. כמה דפים עם רצועות נייר מודבקות לאורך השוליים. כרוך בכריכה חדשה, נאה, עם שני דפי מחברת, אחד בהתחלה ואחד בסוף (חותמות ורישום בעפרון על דפי המחברת). שתי פתקאות מודפסות מודבקות בתחילת הפנקס (ללא פגיעה ברישומי הנפטרים).