שני דפים מודפסים, מרבי יצחק מאיר קורמן [מגדולי חסידות ברסלב]. ירושלים, תרצ"ח ותשי"ז.
• "תעודת הרבנים שליט"א בדבר מצות הכנסת כלה" – דף מודפס עם מכתבי רבנים הקוראים לעזור בהוצאות נישואי בתו של רבי יצחק מאיר. מכתבי הרבנים: מהרי"ץ דושינסקי, רבי שמשון אהרן פולנסקי הרב מטעפליק, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי אברהם צבי שור, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג ורבי אברהם כוכב-לב שטערנהארץ [נכד מוהרנ"ת]. ירושלים, [תרצ"ח בקירוב. תאריכי מכתבי הרבנים הם מהשנים תרצ"ד, תרצ"ז-תרצ"ח].
• קונטרס מודפס (4 עמ' גדולים), מאת רבי "יצחק מאיר ברסלבר" [קורמן], המסביר וקורא לחסידי ברסלב לקיים את "הקיבוץ" בראש השנה תשי"ח בעיר הקודש ירושלים: "...להודיע כי יום הזכרון ראש השנה הבע"ל עוד לא היה מעולם, והוא ראש השנה חדש לגמרי... כל אחד ואחד הן מחסידי ברסלב הנקראים על שמו של רבינו הק' 'רבי נחמן ברסלבר'ס חסידים'... אשר זכו לטעום טעם ההשתטחות על ציון רבינו הק' בעיר אומאן בערב ראש השנה – ולהתפלל יחד כל אנ"ש בבית מדרשו עם כלליות הקיבוץ... - לשון רבינו ז"ל בספריו הק' שכל עסקו וענינו הוא רק ראש השנה... 'הראש השנה שלי עולה על הכל, שאני יודע מה הראש השנה, כל העולם כילו[!] תלוי בראש השנה שלי'... - להיות ביחד עם כלליות הקיבוץ הק' בעיה"ק ירושלים קיין גרעסערס איז ניט פאר האנדין [=אין דבר נעלה מכך]...". ירושלים, אלול תשי"ז [1957].
שני פריטי נייר. גודל ומצב משתנים.

שני מסמכים מהקהילה החב"דית בעיירה דיסנא (דז'יסנה, Dzisna, מחוז ויטבסק - בלרוס), עם מאות חתימות של חשובי הקהילה:
1. כתב מינוי לשוב"ים (שוחטים ובודקים), עם 65 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנא. דיסנא, ניסן תרכ"ו [1866].
כתב מינוי לשני שוב"ים: רבי משה חפץ (בנו של רב העיר רבי מרדכי חפץ), שהתמנה על מקום השו"ב רבי דוד ליפשיץ ז"ל, ואת קרובו רבי שלמה זלמן חפץ, שהתמנה על מקום אביו השו"ב רבי משה חפץ ז"ל. בכתב המינוי מפורטות ההכנסות להן יהיו זכאים, ונכתב כי הם מתחייבים להפריש חלק מהכנסותיהם לאלמנות השו"בים הקודמים.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. כתב מינוי לשו"ב, עם 145 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנה. דיסנה, ניסן תרע"א [1911].
כתב מינוי לשו"ב, לרבי מנחם מנדל ליב סמירין, חתנו של השו"ב רבי שלמה זלמן איטיגין. בכתב המינוי נכתב שמינויו לשו"ב הוא בנוסף לשני השו"בים האחרים.
[4] דף (4 עמ' כתובים). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול.
העיירה דיסנא שוכנת על גדות נהר דווינה משני צידי הנהר. מצדו האחד של הנהר היא שייכת לפלך ווילנא, ומצדו השני היא שייכת לפלך וויטבסק. בשליש האחרון של המאה ה-19 התגוררו בדיסנא בסביבות עשרים אלף נפש, שרובם הגדול היו יהודים. "יהודי העיר היו כולם חסידי חב"ד, והתפלגו לחסידי ליאדי, ליבאביץ, קופוסט וסטארוסעליא... בכל בתי הכנסת שבעיר היו מתפללים רק בנוסח חב"ד עפ"י האר"י ז"ל, ולא היה אף מנין אחד של מתפללים בנוסח אשכנז. וכשבא להשתקע בעיר יהודי שנקרא 'מתנגד', כלומר שלא מהחסידים, ורצה להתפלל בצבור בבית הכנסת, היה מוכרח להתפלל בנוסח חב"ד" (זכרונות, יצחק שריון, ירושלים תש"ג, עמ' 15-14).
דיסנא היתה עיירה חב"דית עוד מימי האדמו"ר הזקן בשנות התק"נ, וכמה מתלמידיו התגוררו בדיסנא, כדוגמת האחים רבי אלעזר ורבי צבי הירש יפה, ועוד. יתכן וחלק מהחתומים על כתב המינוי משנת תרכ"ו הם מזקני תלמידיו של האדמו"ר הזקן. בין החתומים מופיעה חתימת "אלעזר בהמנוח מ' יהושע פייול יפה ז"ל". קשה לקבוע אם לפנינו חתימתו של רבי אלעזר מדיסנא, תלמידו של אדה"ז, שהאריך ימים, או שמא זה אחד מצאצאיו שנקרא על שמו. אחד החתומים (ראשון משמאל) הוא "אברהם ב"מ ה' צבי קלופט", שכפי הנראה היה אחד מתלמידיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ונזכר באגרותיו: "הישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט... דק' דיסנא" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ברוקלין תשע"ג, עמ' קנט).

מכתב מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ריגא, י"ב מרחשון תרצ"ג [1932].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר הריי"ץ, חתום בחתימת יד קדשו "יוסף יצחק", ובתוספת מילים בכתב-ידו.
נשלח אל "ידידי הרה"ג הנודע לשם תהלה ותפארת... מוה"ר מנחם מענדיל" (כנראה הנגיד ר' מנחם מנדל רוטשטיין, חבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים בוורשה, שעסק בהצלת הריי"ץ בעת מאסרו ברוסיה בשנת תרפ"ז, ולאחר מכן הרבה לעסוק ולהשתתף בפעילות הריי"ץ בעסקנות ובענייני הכלל. נספה בשואה).
על שאלתו כיצד לנהוג בעניין מסוים - "איך להכריע באחד משני האופנים", משיבו הריי"ץ: "יתייעץ בזה עם ... מוה"ר אלי' שי' ווייץ [ממייסדי וממנהלי ישיבת תומכי תמימים בווילנא]... ובאותו האופן שיבחרו יתן השם יתברך שיהיה' להצלחה". הריי"ץ מברכו בסיום: "השם יתברך יהי' בעזרו בגשמיות וברוחניות".
בסיום מכתבו הוסיף הריי"ץ בכתב יד קדשו: "בגו"ר [בגשמיות וברוחניות]".
המכתב שלפנינו לא נדפס ב"אגרות קודש" של האדמו"ר הריי"ץ.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים ובלאי קל.

אוסף מכתבים ודפי כתבי-יד, מחשובי חסידי חב"ד בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש, בין השנים תרפ"ד-תש"ז
1. מכתב מעניין מאת המשפיע רבי אלתר שמחוביץ, נשלח אל חמיו המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים. אוטבוצק, פולין, סיון תרפ"ד [1924]. במכתב מספר רבי אלתר על הדוחק והקשיים בחייו בענייני בריאות ופרנסה, ועל המצב הכלכלי הדחוק אצל יהודי פולין בימים ההם. במכתבו הוא מספר על הרדיפות וההצקות שסובל רבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש מידי היבסקציה: "בבית חיינו כ"ק אדמו"ר שליט"א אין מנוחה... יחיד הדור אשר עומד במסירת נפש וגוף כאחד בעד רצונו ית'... כמה מהמסירת נפש שמסר כ"ק שליט"א ע"ז בלתי אפשר לשער גם אפס קצהו...".
"המשפיע" רבי חיים אלתר ניסן שמעון שמחוביץ (תר"נ-תרצ"ט), מחשובי התלמידים של האדמו"רים הרש"ב והריי"ץ מליובאוויטש. "משפיע" בישיבת "תומכי תמימים" בוורשא, ובישיבת "תורת אמת" בירושלים. עובד ה' מופלא, שהעמיד תלמידים הרבה.
2. "פסק בוררות" על טענות כספיות שהיו לרבי חיים נאה על ישיבת "תורת אמת", חתום בידי הבוררים הרבנים רבי ברוך מרדכי עטינגר, רבי יצחק אביגדור ענדא שו"ב ורבי יצחק אביגדור אורנשטיין. ירושלים, שבט תרצ"ו [1936].
3. שני מכתבים שנשלחו אל המשפיע רבי שלמה זלמן הבלין מירושלים, בעניין התנהלות ישיבת "תורת אמת" [כנראה מאת הנהלת ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]. ליובאוויטש, שבט תרע"ב [1912] - אלול תרפ"ו [1926].
4. שלשה דפים (מהם חמשה עמודים כתובים), בהם העתקה מכתבי ה"גניזה החרסונית".
5. מכתב [או טיוטת מכתב] שנכתב על ידי חסיד לרבו האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. המכתב לא חתום. ברוקלין, ניו יורק, תש"ז [1947].
[10] דפים (14 עמ' כתובים). מצב כללי טוב. גודל משתנה.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשי"ט [1959].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
המכתב נשלח אל תלמידי חדרי תורה אור בעין כרם ירושלים. במכתבו מברך הרבי לרגל השנה החדשה "בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, שנת הצלחה בלימוד תורתנו הקדושה בשקידה וקיום מצותי' מתוך בריאות הנכונה", ומסיים בברכה "לתלמוד תורה ביראת שמים".
ארגון "חדרי תורה אור" נוסד בשנת תשי"ב על-ידי הרב יונה איידלקופ והרב משה ירוסלבסקי, ופעל עד לפטירתו של הרב ירוסלבסקי בשנת תשנ"ד. במסגרת הארגון מסרו חסידי חב"ד שיעורי תורה וחסידות לתלמידים מבתים חילוניים, בשעות אחר-הצהריים והערב.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ בקירוב. מצב טוב. נייר דק. סימני קיפול וקמטים. כתם קל במרכז.