שני מסמכים מהקהילה החב"דית בעיירה דיסנא (דז'יסנה, Dzisna, מחוז ויטבסק - בלרוס), עם מאות חתימות של חשובי הקהילה:
1. כתב מינוי לשוב"ים (שוחטים ובודקים), עם 65 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנא. דיסנא, ניסן תרכ"ו [1866].
כתב מינוי לשני שוב"ים: רבי משה חפץ (בנו של רב העיר רבי מרדכי חפץ), שהתמנה על מקום השו"ב רבי דוד ליפשיץ ז"ל, ואת קרובו רבי שלמה זלמן חפץ, שהתמנה על מקום אביו השו"ב רבי משה חפץ ז"ל. בכתב המינוי מפורטות ההכנסות להן יהיו זכאים, ונכתב כי הם מתחייבים להפריש חלק מהכנסותיהם לאלמנות השו"בים הקודמים.
[2] דף (3 עמ' כתובים). 35.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול.
2. כתב מינוי לשו"ב, עם 145 חתימות של חשובי וראשי קהילת דיסנה. דיסנה, ניסן תרע"א [1911].
כתב מינוי לשו"ב, לרבי מנחם מנדל ליב סמירין, חתנו של השו"ב רבי שלמה זלמן איטיגין. בכתב המינוי נכתב שמינויו לשו"ב הוא בנוסף לשני השו"בים האחרים.
[4] דף (4 עמ' כתובים). 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. סימני קיפול.
העיירה דיסנא שוכנת על גדות נהר דווינה משני צידי הנהר. מצדו האחד של הנהר היא שייכת לפלך ווילנא, ומצדו השני היא שייכת לפלך וויטבסק. בשליש האחרון של המאה ה-19 התגוררו בדיסנא בסביבות עשרים אלף נפש, שרובם הגדול היו יהודים. "יהודי העיר היו כולם חסידי חב"ד, והתפלגו לחסידי ליאדי, ליבאביץ, קופוסט וסטארוסעליא... בכל בתי הכנסת שבעיר היו מתפללים רק בנוסח חב"ד עפ"י האר"י ז"ל, ולא היה אף מנין אחד של מתפללים בנוסח אשכנז. וכשבא להשתקע בעיר יהודי שנקרא 'מתנגד', כלומר שלא מהחסידים, ורצה להתפלל בצבור בבית הכנסת, היה מוכרח להתפלל בנוסח חב"ד" (זכרונות, יצחק שריון, ירושלים תש"ג, עמ' 15-14).
דיסנא היתה עיירה חב"דית עוד מימי האדמו"ר הזקן בשנות התק"נ, וכמה מתלמידיו התגוררו בדיסנא, כדוגמת האחים רבי אלעזר ורבי צבי הירש יפה, ועוד. יתכן וחלק מהחתומים על כתב המינוי משנת תרכ"ו הם מזקני תלמידיו של האדמו"ר הזקן. בין החתומים מופיעה חתימת "אלעזר בהמנוח מ' יהושע פייול יפה ז"ל". קשה לקבוע אם לפנינו חתימתו של רבי אלעזר מדיסנא, תלמידו של אדה"ז, שהאריך ימים, או שמא זה אחד מצאצאיו שנקרא על שמו. אחד החתומים (ראשון משמאל) הוא "אברהם ב"מ ה' צבי קלופט", שכפי הנראה היה אחד מתלמידיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ונזכר באגרותיו: "הישיש מוהר"ר אברהם נ"י קלופט... דק' דיסנא" (אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ברוקלין תשע"ג, עמ' קנט).