משניות סדר זרעים, עם פירוש הרמב"ם, ר"ע מברטנורא, תוספות יום טוב, עם תוספות חדשים ותוספות ראשון לציון, ועוד הוספות. לבוב, [תרס"ז 1907]. כרך ראשון מתוך ששה כרכים.
בדפי השער חותמות של רבי "חיים האלבערשטאם, מתגורר פק"ק סאטמאר", "חיים האלברשטאם דומ"צ בלא"א הה"צ מו"ה שלום אליעזר שליט"א, פק"ק סאטמאר יצ"ו". בדפי השער חתימות בניו, רבי מרדכי הלברשטאם, אב"ד טיסא-ליק, ורבי יעקב יצחק הלברשטאם.
רבי חיים האלברשטאם (תרמ"ה-תש"ב 1885-1942), נולד לאביו האדמו"ר רבי שלום אליעזר מראצפרט (בן ה"דברי חיים" מצאנז). נקרא ע"ש סבו, ה"דברי חיים" מצאנז. בהגיעו לפרקו נלקח לחתן ע"י רבי אברהם שלום פנחס הלוי רוטנברג, האדמו"ר מוואלברום. רבי חיים היה מתמיד גדול ולא פסק פומיה מגירסא. הוא נודע כתלמיד חכם ובעל הוראה מובהק. סביו הגה"ק מהארנסטייפל מתאר אותו בספר "שושנת העמקים" בתארים מופלגים: "נכדי יקירי חמדת לבבי, שרוג נחמד ונעים, סנסן מלא חכמה, בבקיאות וסברא ישרה", וכיוצא בזה. גם תפילותיו היו בהתלהבות ובלהט אש קודש, בפרט הנחת התפילין היתה אצלו בהתלהבות נפלאה, וכשהסירם היה נושקם באהבה הרבה פעמים, וממש היה קשה לו להיפרד מהם. מספר רבי יהודה זאב לייבוביץ בספר "יזל מים מדלייו", שהוא זוכר שבילדותו בעיר סאטמר אביו לקח אותו בחג הסוכות לביהמ"ד של הרב חיים האלברשטם, "וראיתי איך היה מנשק בכל פעם את הדפנות של הסוכה בהתלהבות גדולה". שימש כאב"ד בעיר סאטמר. בהיותו כבן 57 נפל למשכב ממנו לא קם. הלוויתו התקיימה בעיר סאטמר ובין הסופדים היה גם המרא דאתרא, האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים. את מקומו בדיינות מילא בנו רבי אלטר מאיר דוד.
[2], טו; קכג; ז דף. 29.5 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים בשולי דף השער ובדפים נוספים. כריכה חדשה.

ספר תהלה לדוד, דרושי חסידות על התורה, חלק ראשון ושני, מאת רבי יהודה דוד רוטנברג. מונקאטש, [תרל"ב] 1871. מהדורה יחידה. שני חלקים בכרך אחד, דף שער נפרד לכל חלק.
בדף השער רישום בעלות וחתימה של האדמו"ר הגאון רבי חייים רבינוביץ: "כדי לידע שכל הערה או הגה"ה, בכתב ידי הם ממני... הק' חיים ראבינאויטש בן לאאמו"ר הרה"צ ר' שלום שליט"א, פה יאס... שנת תרנ"ט". מספר הגהות ארוכות בכתב-ידו (קצוצות בחלקן).
האדמו"ר הגאון רבי חיים רבינוביץ (ראבינאוויטש), מצאצאי רבי נחמן מהורודנקא, רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי פנחס מקוריץ. נולד בערך בשנת תר"ם (1880) לאביו האדמו"ר רבי שלום מקולומיאה. נשא את בת הגאון רבי ישראל לנדא אב"ד סאדיגורה, כיהן ברבנות ובאדמו"רות ביאסי ובסדיגורא. בשנת תרע"ג, עוד בחיי חותנו שנפטר בשנת תרפ"א, נתמנה לרבנות סאדיגורה ע"י בני המשפחה ורבני העיר.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לבוקרשט, בה כיהן כאדמו"ר.
בהמשך עלה לארץ ישראל והמשיך לסדר את כתבי ידו, בשו"ת, דרוש וחסידות. נפטר בתל-אביב בשנת תשי"א ונקבר בחלקת האדמו"רים בבית העלמין "נחלת יצחק" (על יד קברי אדמו"רי בית רוז'ין ושטפנשט). על מצבתו נכתב "צדיק מושל ביראת אלוקים, מרביץ תורה וחסידות ברבים, חכמתו וצדקתו בחוץ תרונה, וכל דרכיו אמת ואמונה" (אנציקלופדיה לחסידות, א', עמ' תקסא-תקסב).
[7], נז, [2]; עב דף. דף נז מהחלק הראשון נכרך שלא במקומו, בין שני דפי שמות המנויים. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט. קרעים בשולי הדפים. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.