ספר שו"ת בית אריה, על שו"ע אורח חיים, וחידושי הלכות במסכתות הש"ס, מאת רבי אריה ליבוש הלוי הורוויץ. זולקווא, [תקצ"ד] 1834. מהדורה יחידה.
בראש דף השער חתימה: "הצעיר שמואל גינצלער" [כנראה הגאון רבי שמואל שמעלקא גינצלר (תקצ"ה-תרע"א, אוצר הרבנים 19640), רבה של ווישיווה במשך 45 שנה. מחבר "משיב נפש" (סיגט תרע"ב). הוציא לאור לראשונה מתוך כתבי יד את הספר "תרומת הכרי" לבעל "קונטרס הספיקות", שהיה סבו של חותנו רבי יצחק אריה כהנא ב"ר שמואל זאנוויל חתן ה"קונטרס הספיקות"].
בדף השער חותמותיו של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעש, בעל "כנסת יחזקאל": "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל"; "יחזקאל פאנעט בלא"אמ"ור הגוה"ק זצוק"ללה"ה חופק"ק דעעש והגליל יצ"ו". חותמת נוספת של חתנו, רבי "דוד יודא פריינד, אבדק"ק סאסרעגען".
האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי וצדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש. איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).
הגאון רבי דוד יהודה פריינד (נפטר תשמ"ה), חתן האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט. כיהן כר"מ בדעעש, אחר כך "רב צעיר" לצד אביו בסאסרעגען, ולאחר מכן רבה של קהילת היראים בבוקרשט. שרד את השואה, ונשא את אחותו של רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מ"תולדות אהרן", עלה לארץ וכיהן כרב בנתניה ולאחר מכן בירושלים. מחבר "אלופי יהודה".
[2], קיב, [1] דף. 36.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט, בדפים צד-ק סימני עש גדולים. קרע קטן באחד מן הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר ראש יוסף, חידושים וביאורים על מסכת חולין, מאת רבי יוסף תאומים, בעל "פרי מגדים". פרנקפורט דאודר, [תקנ"ד 1794]. מהדורה ראשונה.
בדף השער ובמקומות נוספים חותמות רבות של האדמו"ר רבי "נפתלי טייטלבוים אב"ד דקה"י ניר-באטאר". חותמות רבות ורישומים של "חברה בחורים - דקהל יראים נירבאטור/ניערבאטאר".
רבי נפתלי טייטלבוים אב"ד נירבאטור (תרכ"ז-תרח"ץ), מגדולי רבני הונגריה ומראשי הלשכה האורטודוקסית (בבודפשט). בנו של האדמו"ר רבי ישראל יעקב יוקל טייטלבוים אב"ד וואלווא, ובן-בתו של בעל ה"ייטב לב". חתן רבי משה יוסף טייטלבוים אב"ד אוהעל. משנת תרנ"ח כיהן ארבעים שנה כאב"ד נירבאטור, וניהל בה את רבנותו בתקיפות, באהבה וביושר. עמד בקשרי-ידידות עם בן-דודו רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר, ולמרות שהיה קשיש ממנו כיבדו כתלמיד לרב והיה שומע לעצתו כאחד מן החסידים. מוזכר לשבח במכתבי האדמו"ר ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש שפעל עמו יחד לחיזוק עניני היהדות, ולמלחמה נגד תנועת הציונות והמפלגות הדתיות "אגודת-ישראל" ו"המזרחי".
בדף עא/2 הגהה למדנית בכתב יד, חתומה: "מרדכי ווע[צל?]ער".
[1], קנ דף. ספירת דפים משובשת בדפים צד-קיט. 33 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים וקמטים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון. חותמות ורישומים רבים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר שביל המדרש רבה, מפתחות למאמרים ממדרש רבה. פיעטרקוב, [תרע"ב] 1912. כרוך עם: ילקוט הזהר, מאמרי מוסר. פיעטרקוב, [תרע"ב] 1912. שני הספרים מאת רבי ישעיה מנחם מנדל אייזנשמיד.
עם חותמות רבי חנניה יום טוב ליפא מאיר טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב.
האדמו"ר מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא טיטלבוים-מאיר (תרס"ו-תשכ"ו, אנצי' לחסידות, א, עמ' תרמא), בזיווגו הראשון היה חתן דודו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר וניהל את הישיבה של חותנו בקראלי. אח"כ כיהן כאב"ד סעמיהאלי וכראב"ד סאטמר. לאחר השואה הקים את חסידות סאסוב בארה"ב ואת קרית "ישמח משה" בארץ ישראל.
פד דף. [2], צב דף. 22.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה מקורית עם שדרת עור. פגמים בכריכה.

ספר ישועות יעקב, חלק שלישי על שו"ע אורח חיים, מאת רבי יעקב משולם אורנשטיין אב"ד לבוב. זולקווא, [תקפ"ח] 1828. מהדורה ראשונה.
בדף רעז חותמת של רבי משה אריה פריינד גאב"ד העדה החרדית.
הגאון הקדוש הצדיק רבי משה אריה פריינד גאב"ד ירושלים [תרס"ד-תשנ"ו 1904-1996]. נולד בהונגריה לרב ישראל פריינד, רב העיר הוניאד ובנו של רבי אברהם יהושע פריינד. איבד בשואה את רעייתו ושמונת בניו. לאחר מכן שימש זמן קצר כרב העיר סטמר. עלה לארץ ישראל ומונה כראש ישיבת "ייטב לב" של חסידות סטמר בירושלים. לאחר פטירת רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, בתשל"ט התמנה לשמש ראב"ד העדה החרדית כנציג סאטמר. בסיוון ה'תשמ"ט התמנה לגאב"ד העדה החרדית בעקבות פטירתו של ה"מנחת יצחק", הרב יצחק יעקב וייס. חידושיו ודרשותיו נדפסו בסדרת ספרי "עטרת יהושע".
חותמת בדף השער: "נפתלי הירץ כהן מענדראהוויטץ".
[1], רעז-שמד דף. 36.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקמטים בדף השער ובדפים נוספים. קרעים במספר דפים (כולל בדף השער), משוקמים בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר שבות יעקב, שאלות ותשובות, חלק ראשון, מאת רבי יעקב ריישר. האלי, [תס"ט-ת"ע 1709-1710].
בשער – חותמת של ספריית "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון".
חתימות ורישומי בעלות בדף השער: "הק' יעקב....?"; "שייך לה"ה אדמ"ו המאוה"ג המפורסם כש"ת כ"ה אהרן..."; ועוד רישום בעלות מחוק.
בדף [2] הקדשה (קצוצה) בכתב יד מתקופת ההדפסה, מהעיר האלי, ל"דורון דרשה" ל"הבח' החתן הר"ר יעקב", בחתימת "הק' נתן [פ---]".
שתי הגהות בכתב יד (בדף ב/1 ובדף ג/2), הראשונה חתומה "דובער שפייערס" – הגאון רבי דוב בער שפייערס, דיין, ראש-ישיבה ודרשן בלונדון. מחבר הספרים "גנזי כנסת ישראל" על הגדה של פסח (לונדון, תרל"ז) ו"דברי דבש" (לונדון, תרס"א). גבאי ספריית "בית המדרש דק"ק אשכנזים בלונדון".
[2], פא; יג דף. 29.5 ס"מ. חלק מהדפים מעט כהים. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים, עם חיסרון קטן בשולי מסגרת השער. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.