ספר ארץ צבי, דרושים בנושאים שונים, מאת רבי צבי הירש במהרי"ל מגיד מישרים בק"ק ואיידסלוב. פראג, דפוס Joseph Emanuel Diesbach, תקמ"ו 1786. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי הדרשנים בדורו.

[4], מח; טז דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, בשולי דף שער ומספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים, עם פגיעה קלה בטקסט ובמסגרת השער. חותמת. כריכה חדשה.

ספר שו"ת הרי"מ, שאלות ותשובות בארבעת חלקי שולחן ערוך, וחידושים על כמה מסכתות, מאת האדמו"ר רבי יצחק מאיר אלתר מגור, בעל "חידושי הרי"מ". יוזפוף, דפוס שלמה וברוך זעצער ויחזקאל רענר, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה.

ספר זה הנו החיבור הראשון שנדפס מתורתו של ה"חידושי הרי"ם".
על הדפסת ספר זה מסופר סיפור מעניין: בשנת תרכ"ז הכתה מגפה קשה בערי ובעיירות פולין, שהפילה חללים רבים. האדמו"ר רבי חנוך העניך מאלכסנדר שלח בשנה ההיא את אחד החסידים, רבי שלמה בוכווייץ מווארשא, בשליחות אל ה"שפת אמת" מגור, לבקש ממנו שיתחיל להדפיס את חיבורי זקנו ה"חידושי הרי"ם", ולדבריו: "בודאי יהיה סגולה שיפסק המחלה, כשיתפרסמו דברים של גאון וצדיק אשר למד לאמיתה של תורה בקדושה וטהרה, ועל דברי תורה כאלו נאמר: גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה". כששמע ה"שפת אמת" את דברי האדמו"ר מאלכסנדר, החל לערוך ולהכין לדפוס את כתבי השו"ת של זקנו, "וכאשר אך הופיע לאור הדפוס נפסקה המחלה" (ראה "מאיר עיני הגולה", סעיף תרסד).
בדף השער, חתימה של רבי "מענדיל גאטליב". מעבר לשער, רישומים בלועזית.

[1], קנז דף. 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר קטן באחד הדפים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגנבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גנבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות – מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבע שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע – היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו – בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג – דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
רישום בעלות בכתב יד, בראש השער: "שייך להחתן החסיד המפו[אר] מו"ה יצחק דוב נ"י מאקאווסקי – סלאווקאוו".

[2], 62 עמ’. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. קרע חסר בפינת דף השער, ללא פגיעה בטקסט המודפס. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכרך הראשון, חתימה וחותמת של "יעקב פרענקעל, לאדז"; חתימת "שמואל פרענקעל". בכרך השני, חותמות "בית החסידים דגור, לאדז".
בכרך השלישי, חתימה וחותמות "יוסף סג"ל מערמעלשטיין". חתימה וחותמת רבי "יצחק אהלבוים אבד"ק דפ"ק ה. סאליבי יצ"ו" – הגאון רבי יצחק אלבוים (אהלבוים) אב"ד טעשין (נפטר חשון תשמ"ז). מצאצאי הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק והרה"ק רבי שמעון מירוסלב. כיהן ברבנות בס'-מיקלוש, פעלשאסעלי, ואלטנדורף. לאחר השואה כיהן ברבנות טעשין בהונגריה. לאחר מכן היגר לקנדה וכיהן ברבנות בטורונטו. מחבר הספרים "עזר ליצחק" ו"שאילת יצחק".

חמישה כרכים. בראשית: [3], 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25.5-26.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך החמישי. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בחלק מהכרכים. קרעים קטנים בשולי הדפים. בכרך החמישי, קרע חסר קטן בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אחידות).

ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.
לפנינו שני וריאנטים שונים של מהדורה זו. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויות חריפות נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים – בפרשת בראשית (דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...". בהדפסה השנייה עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).
המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

וריאנט ראשון: [1], פד, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
וריאנט שני: [1], פד, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט של דף השער, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. סימני עש. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.