ארבעה ספרים בשלושה כרכים, שנדפסו בקושטא ובשאלוניק, עם חתימות ורישומי בעלותי:

● ספר פירושים וחידושים על הרמב"ם לרבינו מנוח בן יעקב מנארבונה. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], תע"ח 1718. כרוך עם: ספר יאיר נתיב, קונטרס סדר נתינת הגט, מאת רבי אברהם הלוי. קושטא, דפוס יונה בן יעקב [אשכנזי], תע"ח [1718]. רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להקטן פייבל ב"ה ליב שליט"א, נתן לי אבי במתנה ביום ב' ך"ו (כ"ו) ניסן תקל"ט לפ"ק".

● ספר שערי צדק, תשובות הגאונים. שאלוניקי, דפוס מרדכי נחמן ודוד ישראליג’ה, [תקנ"ב 1792]. מהדורה ראשונה. חתימה בדף השער: "מרדכי צבי בן אברהם יהודה זצ"ל שריינר".

● ספר חדושי הרב רבינו נסים, על מסכת גיטין. קושטא, דפוס רפאל טריויש, יאשיהו מזרחי ויוסף אלקאלאעי, [תע"א 1711]. דפים כה-כח מופיעים פעמיים. דפים מא-נב חסרים, במקומם נכרכו בשנית דפים נג-סד. רישום בראש דף השער בכתיבה איטלקית: "קניתיו מבנו של כמוהר"ר יצחק ברכיה קנטון זצוק"ל בעד ב' ליט'" [הגאון רבי יצחק ברכיה קנטון (נפטר בשנות התק"כ בקירוב), מגדולי רבני איטליה באמצע המאה ה-17, משנת תצ"ט רב מו"צ ור"מ בעיר טורינו. ידידו הגדול של רבי יצחק למפרונטי בעל "פחד יצחק". רבי אביעד שר שלום באזילה בספרו "אמונת חכמים" מביא בשמו דברים ששמע מפיו: "...אכתוב כאן מה שלמדתי מפי החכם השלם כמהר"ר יצחק ברכיה קנטון..."].

4 ספרים ב-3 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות ישנות, חלקן מקוריות.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ספר פרח מטה אהרן, חלק ראשון וחלק שני, שאלות ותשובות, מאת רבי אהרן פרחיה הכהן. אמשטרדם, [תס"ג 1703]. מהדורה ראשונה.
בדף השער רישומי בעלות: "...אברהם הלוי המכ[ו]נה בראמבערגער תקצ"ד לפ"ק"; "הק' דוב ארי' בן [א"א זאב נ"י?] ריטטער חופק"ק פרענצלויא יע"א" – הגאון רבי דוב אריה ריטר אב"ד רוטרדם (תרט"ו-תרצ"ו), מגדולי התורה הנודעים בהולנד, עמד בקשרי שו"ת והנהגה ציבורית עם גדולי ישראל מכל הארצות. בבקיאותו הגאונית גילה את הזיוף שב"ירושלמי קדשים" והיה הראשון שיצא במאמרים ומכתבים על כך [ידוע הסיפור כי המהרש"ם השיב לו כי הוא "מטיל מום בקדשים" והרב ריטר ענה כי הוא "מביא חולין לעזרה"...].

רבי דוב אריה כיהן כרב בפרענצלויא, הסמוכה לברלין, בשנים תרל"ט-תרמ"ה. לאחר מכן עבר לכהן ברבנות רוטרדם, בה כיהן כארבעים שנה.

בדף המגן הקדמי, הקדשה עצמית מעניינת בחתימת "הק' יונה בן כ"ה ליב פאהרזאנגער יצ"ו" מאמשטרדם שנת תר"ב, שקיבל את הספר מידידו הבחור "משה גאלדשמיד".

[3], רמט; [3], קסח דף. 32.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו. מצב משתנה, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. שלושת הדפים הראשונים מעט קצרים יותר, וכנראה הושלמו מעותק אחר. בדפים אלו קרעים חסרים, עם פגיעות במסגרת השער ופגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור עתיקה, עם שרידי אבזמים. פגמים בכריכה.

ששה ספרים מדפוסי ליוורנו בשנות הת"ק והת"ר, בחלקם הקדשות המחברים, חתימות ורישומי בעלות:
● ספר יבין שמועה, ביאור על הלכות שחיטה ובדיקה וטריפות, עם ספר מאמר חמץ על הלכות חמץ ומצה ופירוש על ההגדה, ופירוש על פרק איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל, מאת הרשב"ץ; עם מספר חיבורים נוספים. ליוורנו, דפוס אברהם מילדולה, [תק"ד] 1744. רישומים בדף השער, מהעיר אזמיר: "מקנת כסף מאת עט"ר מ"ח [=מורי חמי] כמוה"ר חיים יצחק אלגראנאטי ס"ט... הצעיר יאודה דאנון" [רבי יהודה דאנון, מחכמי ודייני אזמיר, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל ונפטר בטבריה]; "מישי'[בת] בית הלל יב"ץ" [ישיבת בית הלל באזמיר, בה למד בין היתר רבי חיים פאלאג'י]; בראש דף השער רישום בעלות: "מישי'[בת] עט"ר [=עטרת ראשי] מוה"ר החבי"פ [=רבי חיים פאלאג'י] הי"ו"".
● ספר ברית יעקב, דרושים וחידושים שונים, מאת רבי יעקב פינחסי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תק"ס 1800]. רישומים בכתב-יד בדף השער ובדפי המגן, בכתיבה מזרחית ובכתיבה אשכנזית. בדף א רישומי בעלות שונים בכתיבה ספרדית, בהם רישום בחתימת "...אני הצעיר אליהו לביא י"ץ" [מחכמי לוב, תק"פ-תרמ"א; בעל "גאולת ה'"].
בעמוד מול השער רישומים בכתב-יד וחתימת רבי משה יהודה עהרנרייך, הכותב שהספר שייך לאביו הגאון אב"ד שאמלויא – הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן ארנרייך הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט, ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלוי. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהנהיג אלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה, וה"דרכי תשובה" הגדירו כ"שאגת אריה השני". מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.
● ספר סם חיים, קובץ חיבורים, בעריכת רבי אברהם הלוי. ליוורנו, דפוס אליעזר סעדון, [תקס"א 1801]. רישום בעלות בדף המגן: "זה הספר שייך להרב החריף הגביר... מו"ה נפתלי הירץ בארינשטיין" [מהעיר לבוב?]; וחתימה מאוחרת (בעיפרון): "משה בערנשטיין".
● ספר מרא"ה האופנים, חידושים על הש"ס, מאת רבי יעקב פייתוסי. ליוורנו, דפוס יעקב ארובאס וחביריו, [תק"ע 1810]. חתימה בדף השער: "יחיאל מיכל זק"ש, Dr. Michael Sachs" (הרב החוקר ד"ר יחיאל מיכאל זקש, רב בפראג וברלין, נפטר תרכ"ד).
● ספר ויקרא אברהם, חידושים על סדר השו"ע, מאת רבי אברהם חיים אדאדי. ליוורנו, [תרכ"ה 1865]. חתימת "ע"ה שלום בר חיים נחום יצ"ו". בדף המגן, הקדשה מהמחבר אל רבי חיים נחום בכתב-יד וחתימת המחבר: "...מאתי המחבר הצעיר אחא"י" – הגאון רבי אברהם חיים ב"ר מסעוד חי אדאדי – רב אחא"י (תק"ס-תרל"ד), מגדולי חכמי יהדות לוב. נכדו של רבי נתן אדאדי ושל רבי מסעוד חי רקח בעל "מעשה רקח". הוריו נפטרו בצעירותו והוא גדל בבית סבו רבי נתן אדאדי. בהיותו בן י"ח עלה עם סבו לצפת. למד אצל חכמי צפת ואף יצא כשד"ר לחוץ לארץ מטעם עדת הספרדים בצפת. בשנת תקצ"ז, בעת שהותו בשליחות בליוורנו, שמע על חורבן העיר צפת ברעש האדמה שפקד אותה, החליט שלא לשוב אליה וחזר לעיר הולדתו טריפולי. בטריפולי שימש כרב ודיין למעלה מל"ב שנים, והיה מגדולי חכמיה. בשנת תר"ט נדפס בליוורנו ספרו 'השומר אמת' ובשנת תרכ"ה נדפס הספר 'ויקרא אברהם' שלפנינו. מלבד ספרים אלה הותיר אחריו חיבורים נוספים בכתב-יד.
● ספר לב שומע, כללי התלמוד ועניינים שונים על פי סדר האלף-בית, מאת רבי חיים הכהן אב"ד טריפולי. ליוורנו, דפוס ישראל קושטא וחברו, [תרמ"ה 1885]. בדף המגן, הקדשה בכתב-ידו של המחבר, לרבי נפתלי הכהן אדלר, רבה של בריטניה.

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים וחותמות. כריכות ישנות (חלקן מקוריות). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר עבודת הקודש, דינים, הנהגות, סגולות ותיקונים, מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי – החיד"א, עם ספר "לדוד אמת" ו"תורת השלמים" (דף שער מיוחד לספר "לדוד אמת"). ירושלים, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תר"ד 1844]. המהדורה השניה שנדפסה בירושלים של ספר "עבודת הקודש".
הטבעת שם בעלים בחזית הכריכה: "הצעיר יהושע ש"ט אלגראנאטי ס"ט".
רישום בכתב-יד בדף השער. חתימות במספר דפים נוספים: "בכור יצחק אלגראנאטי".

[1], ק; מד; י דף. חסרים: דף השער הראשון (המאוייר בתחריט עץ), ושני דפים אחרונים (יא-יב). דף סח נכרך שלא במקומו, לאחר דף סה. 14 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני עש בשולי מספר דפים. דף אחרון מנותק, ומספר דפים רופפים. כריכת עור מקורית, מעוטרת בעיטורים מוזהבים נאים. בלאי ופגמים בכריכה.

ש' הלוי, מס' 24, 25.

כרוז מודפס, "מבשר טוב משמיע שלום!" – הודעה על הכתרת הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר ה"יש"א ברכה". ירושלים, ללא שם מדפיס, שבט תרנ"ג 1893. עברית וצרפתית.
המילים "מבשר טוב משמיע שלום!" נדפסה בראש הדף בדיו זהובה. מתחתיה מופיעה הודעה בשני טורים, בעברית ובצרפתית, על הכתרתו של רבי יעקב שאול אלישר לראשון לציון בארץ ישראל, ביום ט"ו בשבט, בבית הכנסת הגדול המיוחס לרבן יוחנן בן זכאי.. ההודעה חתומה בחותם כוללות ועד הספרדים בירושלים. 

הגאון רבי יעקב שאול אלישר (תקע"ז-תרס"ו), המכונה "יש"א ברכה", היה "הראשון לציון" רב ראשי ואב בית הדין בירושלים. אביו נפטר בילדותו, ואמו נשאה בשנית לרבי בנימין מרדכי נבון, נכדו של רבי יונה נבון מחבר השו"ת "נחפה בכסף", אשר העניק לו את הכינוי "ישא ברכה". רבי בנימין מרדכי, שהוציא לאור בירושלים את חלקו השני של הספר "נחפה בכסף", מזכיר בהקדמתו לספר את בנו חורגו ה"ישא ברכה" כמי שהגיה את הספר, והוא מכביר במעלותיו הכבירות.

[1] דף, 29 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול. קרעים קטנים בסימני הקיפול ובשולי הדף.