שתי מהדורות של ספר שבחי הבעש"ט, מדפוסי רוסיה-פולין, אחת בעברית ואחת ביידיש:
● ספר שבחי הבעש"ט. [רוסיה-פולין, ללא שם מדפיס, ראשית שנות הת"ר 1840 בקירוב].
[38] דף. חסרים [3] דפים באמצע (בקונטרס ג). 20.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. בלאי וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכה חדשה.

● ספר שבחי הבעש"ט, ביידיש. [לבוב (למברג), ללא שם מדפיס, ראשית שנות הת"ר 1840 בקירוב].
בדף השער: "ספר שבחי, הספר שבחי נדפס באותיות יפות ובנייר לבן ובדיו שחור ובעיון גדול". גוף הטקסט כולו נדפס ביידיש.
[31] דף. במקור: [24] דף. דף אחד מופיע פעמיים ו-[6] דפים נוספים (קונטרסים ז-ט) מופיעים פעם נוספת, אך עם שינויים טיפוגרפיים מהדפים המקוריים. דפים אלו ככל הנראה נלקחו ממהדורה דומה שנדפסה באותן השנים. קונטרסים ז-ט המקוריים נכרכו לאחר הקונטרס הראשון (עם שיקומים רבים בשוליהם, ככל הנראה הושלמו מעותק אחר). 23.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים. קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. חיתוך דפים לא אחיד, עם פגיעות בטקסט במקומות רבים. שיקומים במילוי נייר בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה.

ספר שבחי הבעש"ט – סגולה לרפואה
במספר מקורות מובאת סגולתו של ספר שבחי הבעש"ט לישועה ולרפואה. מובא בשם הרב הצדיק רבי ישכר דוב בעריש הכהן מוואלברוז, בעל "עבודת יששכר", שאמר כי נתגלה לו משמים שספר שבחי הבעש"ט הוא החלק השני של ספר תהלים, ושיש בו סגולה לישועה. עוד אמר: "עצתי אמונה לכל הדורות כשיחלה חלילה אדם מישראל הרי אם יוכל הוא עצמו לקרוא את סיפורי הצדיקים – מה טוב, ואם לאו – יקריאו לפניו פרק בבקר ופרק בערב..." (אהל ישכר, עמ' נט-ס). מסורת דומה מובאת בשם האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש, שהקריאה בספר שבחי הבעש"ט מועילה להורדת חום.

ספר נר ישראל, מאת הגה"ק רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב", עם חידושים וליקוטים מ"היהודי הקדוש" מפשיסחא ומה"בעל שם טוב", ו"ליקוטים" מרבי פנחס מקוריץ. "ווילנא" [לבוב (למברג)?, תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל" מהמגיד מקוז'ניץ.
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.

חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים הקדומה, בשילוב כתבי האר"י ויסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".

בדף [2] נדפסו מספר חידושי-תורה של "היהודי הקדוש" מפשיסחא על פרק "המפקיד": "אמר המביא לביהד"פ, הן הובא לפני בפקודת הרב... החסיד המפורסם מ"ו נחמיה נ"י, מעט מזעיר מחידושי גפ"ת מאביו הגאון הקדוש החריף בנגלה ובנסתר מ"ו יעקב יצחק זצ"ל הנקרא 'יהודי' מפשיסחוב....". המו"ל מסביר את הסיבה להדפסת הדברים, כתשובה לפולמוס רבנים בפולין נגד החסידים: "...וגם אמרתי להראות את רבני זמננו מחברי ספרים, אשר ידמו בנפשם כי להם לבדם מו"מ של הלכה ובזאת מתנשאים על חסידי וצדיקי הזמן. ע"כ הצגתי להם עלה לדוגמא מהחסיד הצדיק הנ"ל... ומי בין רבני זמנינו זה יפלפל בהלכה כאיש יהודי הלזה זללה"ה וזי"ע".
בסוף הספר נדפסה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים.
בדף השער, חותמות רבי "נטע שלמה גרין, בעה"ק ירושלים"; חתימות רבי "ישראל יוסף הכהן".

[2], כד דף. 24 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף האחרון. סימני עש, עם פגיעות מעטות בטקסט. חותמות. חותמת מחוקה עם פגיעה (משוקמת) במרכז דף השער. כריכה חדשה.

ספר אור פני משה, דרוש, מוסר וחסידות על פרשיות התורה וחמש מגילות, מאת הרה"ק רבי משה סופר סת"ם מפשוורסק. שתי מהדורות:
● ספר אור פני משה. לבוב, דפוס פנחס משה באלאבאן, [תרי"א] 1851.
חותמות בדף השער: "אלטר ברי"י וועקסליר בעיה"ק צפת" [חסיד, ממונה על כולל ז'יטומיר בעיה"ק צפת]; "אהרן בן מרדכי מזוועל". חתימה בדף הבטנה: "יצחק טוב' הכהן ני"ו".
מו, סא-צב, קיג-קל; לח; נ, ריא-ריג דף. 25 ס"מ. מצב משתנה, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, חלק מהדפים בסופו של הספר במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות, עם סימני פטריה. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים (קרעים גדולים בדפים האחרונים), עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חותמות רבות. כריכת עור ישנה ובלויה, עם פגמים.

● ספר אור פני משה. ברדיטשוב, דפוס מאיר עפשטיין, תרס"ד [1904].
6, [2], [7]-164 עמ'. 22 ס"מ. נייר יבש ומעט שביר. מצב כללי טוב. כתמים. חותמת. כריכה חדשה.

המחבר היה אחד מגדולי החסידות בדורם של רבי אלימלך מליז'נסק ואחיו רבי זושא מאניפולי, שהעריצוהו מאד. הספר מעוטר בהסכמות רבות של גדולי החסידות, המפליגים בגודל קדושת הספר ומחברו, ביניהם: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, רבי מנחם מנדל מרימנוב, ה"אוהב ישראל" מאפטא וה"באר מים חיים".
החוזה מלובלין כותב בהסכמתו: "...כשהייתי בילדותי הייתי סר למשמעתו ושתיתי מימיו הנאמנים, וידעתי שכל עניניו היו רק לשם שמים ולעשות נחת רוח לפניו ית"ש, והיו לו מדרגה שהרב הגאון המנוח מוהר"ר משה אלשיך ז"ל היה מתגלה אליו...". ואכן, ספר "אור פני משה" בנוי על דברי רבינו משה אלשיך והוא מרבה לצטט את דבריו ולבארם. בניו של רבי זושא מאניפולי כותבים בהסכמתם (בדפים שנוספו לחלק מעותקי הספר) עדות מאביהם הגדול, שסיפר להם כיצד כתב המחבר את הספר שלפנינו: "לאסהודי באנו מה ששמענו מפה קדוש אדונינו אבינו הצדיק נשמתו עדן בזה הלשון... וראיתי בהיותו לומד היה דמות דיוקנו עומד לפני כמלאך ה' צבאות, ובהיותו כותב ספרו הקדוש, היה להב יוצא מאותיותיו הקדושים הכתובות. כל זה שמענו מפיו הקדוש...".
הרב הקדוש רבי משה מפשוורסק (ת"פ?-תקס"ו) היה מפורסם אצל גדולי החסידות כסופר סת"ם בקדושה ובטהרה עליונה. גדולי החסידות ייחסו קדושה גדולה ביותר לתפילין ומזוזות שנכתבו על ידו, מהם שנשתמרו מדור אל דור בקדושה יתירה. מסופר על רבי אלימלך מליז'נסק שהעיד עליו "שראה את דוד המלך עומד ליד רבי משה, ומאז נתוודעו זה לזה" (אנצ' לחסידות, ג, עמ' שג). באגרת מרבי משה אל רבי מנחם מנדל מרימנוב, הוא כותב לו שמשלמים לו אדום זהב עבור תפילין, אך הוא אינו יכול למלא את דרישות הפונים אליו. מסורות ואגדות רבות השתמרו בעניין זה.

ספר הקדמה ודרך לעץ החיים (סור מרע ועשה טוב), על דרכי לימוד הקבלה, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש מזידיטשוב. [לבוב, ללא שם מדפיס, אחרי תקצ"ב 1832].
הספר נחלק לשני חלקים: חלק ראשון, "סור מרע", וחלק שני "ועשה טוב". במהדורות הבאות נקרא הספר בשם "סור מרע ועשה טוב".
המחבר, האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של החוזה מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספר "פרי קדש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה, וכן ספרו "בית ישראל" – דרושים על התורה בדרך החסידות.
בדף השער חותמות של רבי "אלעזר נתן כהנא שפירא, ירושלים".
רבי אלעזר נתן כהנא-שפירא (תק"פ בערך-תרע"ח), מראשי הציבור החסידי בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19. אבי משפחת כהנא-שפירא בירושלים – עלה לארץ ישראל בתחילת שנות הת"ר, יחד עם אביו הגאון החסיד רבי יחיאל אשר שמואל כהנא שפירא אב"ד זאלין, שנפטר בשנת תרי"ב.

[1], ט, יא-יב, ב-ה, ה-ז דף. 22.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". למברג (לבוב), דפוס Franz Galinski, [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.

המחבר, הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספריהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספריהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).
בדף ד/1 הגהה למדנית ארוכה בכתב-יד [מתקופת ההדפסה]. בדף השער, חתימה וחותמות של רבי "זלמן יוסף הערמאן" מסעליש.

[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וקרעים קטנים בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.