שלושה תצלומים (שונים) של בחורים ואברכים העוסקים בתורה באחת מהישיבות החסידיות בירושלים. [תשכ"ב בקירוב].
בקדמת התמונה נראה רבם של הלומדים הגאון רבי ברוך שמעון שניאורסון, לימים ראש ישיבת "כוכב מיעקב – טשיבין", חתנו של הגאון מטשיבין הגרד"ב ווידנפלד. בין הלומדים נראית דמותו של הרה״צ רבי אברהם דוב טווערסקי שליט״א [כיום, אב״ד רחמסטריבקא במונסי ארה"ב]. על דלת בית המדרש תלויה מודעה על "כתיבת ספר תורה" לזכרו של הגאון רבי ישראל זאב מינצברג [שנפטר בשנת תשכ"ב].

תצלומים מקוריים. בצדם האחורי של כל התצלומים חותמות של הסטודיו והארכיון של הצלם קלמן (קרל) וייס מ"פוטו וייס" (חותמות מחוקות של הסטודיו, וכן חותמות ארכיון הצלם – מסגרת מעוטרת, עם רישום בכתב-יד: "תולדות העם, הישוב היהודי בארץ ישראל").

3 תצלומים. 12X18.5 ס"מ. מצב משתנה טוב עד בינוני. כתמים, קמטים ובלאי.

שבעה תצלומים, מרביתם מהופעות שונות של הזמר הרב שלמה קרליבך בישראל. [שנות התש"כ-תש"ל, בקירוב].
באוסף תצלומים מהופעות שונות בפני בני נוער בבתי ספר, ובשירה בחופה. באחד התצלומים נראה הרב קרליבך יושב באסיפה לצד שני אנשים נוספים.

שלמה קרליבך (תרפ"ה-חשוון תשנ"ה 1925-1994), זמר, נגן ומלחין יהודי חסידי אמריקאי, מורה רוחני ומספר סיפורים. הרב קרליבך, הידוע בכינויו "הרבי המרקד", הוא מבשר ומייסד ז'אנר מוזיקלי הקרוי על שמו, ונחשב לאחד מגדולי הזמרים החסידיים של המאה ה-20. למד בצעירותו בישיבות ארה"ב, התקרב לאדמו"רי בית חב"ד, ובאהבת ישראל רבה יצא לקרב את העם בשיריו בשיחותיו ובזמרתו. הלחין מאות שירים והוציא עשרות תקליטים ואלבומים.
קרליבך, זמר מלהיב וסוחף, שהצליח למלא אולמות במעריצים, נחשב למנהיג כריזמטי של הנוער היהודי בארה"ב ובישראל. כמו רבים מאמני תקופתו, ניגן בגיטרה וגידל שיער ארוך. נוהגו לנשק ולחבק כל אדם היה לחלק בלתי נפרד מאישיותו. התייחד באורח חיים המבוסס על אהבה וקרבה, כנות ופשטות, ירידה לעומק הלבבות ולימוד זכות ואהבת כל יהודי באשר הוא. על כך ביסס את שירתו, את תורתו ואת אורחות חייו. קרליבך הותיר אחריו מורשת רוחנית ומוזיקלית עשירה, ושירתו מתנגנת בבתי כנסת רבים. הוא יצר עשרות אלבומים, כמעט מחציתם בהופעה. לאחר פטירתו נערכו רבים מן השיעורים שמסר וקובצו על ידי תלמידיו בספרים ובחוברות העוסקים בפרשנותו המיוחדת לחגי ישראל ולמסורת היהודית.
בחייו זכה שלמה קרליבך לכבוד מועט ואף נחשב שנוי במחלוקת: הציבור החרדי לא הכיר בו כאישיות רבנית, למרות ששיריו חלחלו עמוק בציבור זה. אישיותו המוחצנת גרמה לאנשים דתיים לחוש שלא בנוח – השיער הארוך, הלבוש הצבעוני, הניגון בגיטרה, המגע הפיזי, לא נעמו לאוזניים דתיות מסורתיות. עם זאת, דווקא תכונות אלו משכו והלהיבו רחוקים וכן חלקים מן הדור הצעיר וגרמו להם להעריץ את קרליבך, לדבוק בתורתו ולנהור אל המופעים שלו. עם מעריציו וממשיכי דרכו נמנים אנשים רבים מכל שכבות הציבור היהודי והישראלי, ואף רבים שאינם יהודים, ומנציחים את זכרו בדרכים רבות.

תצלומים מקוריים של הצלם קלמן (קרל) וייס מ"פוטו וייס" בירושלים. בצדם האחורי של התצלומים, חותמות ורישומים של ארכיון הצלם (חותמת של מסגרת מעוטרת ובתוכה רישום בכתב-יד: "תולדות העם, הישוב היהודי בארץ ישראל").

7 תצלומים. גודל משתנה, 12x18.5 עד 18.5x24 ס"מ. מצב טוב עד טוב-בינוני. בחלקם כתמים, פגמים קלים וקמטים. רישומים בכתב-יד בצדם האחורי.