ספר ברכת אברהם, דרושים וחידושים על פרשיות התורה ועל מסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש. וורשא, דפוס יצחק ראטהער, תר"ל 1870. מהדורה יחידה. עם הסכמת ה"דברי חיים", ועם אגרת "החוזה" מלובלין.
המחבר, הגאון והמקובל רבי אברהם אלחנן אב"ד פלאנטש, תלמיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב.
חותמות של רבי "אלימלך דוד גארזיץ, לאדז נאוואמיעסקא 81", ורישומי חתימות של רבי "אהרן יוסטמאן".

[3], מח, [1]; לח, [3] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש קלים. חתימות וחותמות. כריכה ישנה, עם שדרת עור חדשה ודפי-בטנה חדשים.

ספר עטרת תפארת ישראל, "מגלה נסתרות מבאר תעלומות", סודות ורמזי תורת הקבלה על פרשיות התורה, מאת רבי ישראל חריף מסאטנוב – תלמיד הבעש"ט. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרל"א 1871. מהדורה שנייה.

ספר סגולה. גדולי החסידות כתבו על קדושתו של הספר ועל כך שעצם החזקתו בבית היא סגולה לשמירה על בני הבית, להצלחה בכל העניינים, ולהגנה מכל פגע רע (ראה להלן).
במהדורה שלפנינו נדפסו הסכמות מהמהדורה הראשונה של אדמו"רי רוז'ין, והסכמותיהם של הגאונים רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון ורבי ישעיה שור, ועליהן נוספו הסכמות רבות מגדולי החסידות, בהם האדמו"רים לשושלת טשרנוביל, ועוד. הגאונים הנ"ל מאריכים בהסכמותיהם בסיפורים אודות גדולת המחבר בנגלה ובנסתר, ועל גודל קירובו אל רבו הבעש"ט. רבי יוסף שאול מספר בהסכמתו: "כי הגאון בעל שאגת אריה עבר דרך ק"ק סאטינאב, וצלחה עליו רוח גבורה והכה את הארי' בימי השלג" [כלומר, שניצח אותו בפלפולו]. על קדושת הספר שלפנינו אמר האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה שהוא "קודש קדשים, והוא כעין כתבי קודש... המקובל האלקי ר' שמשון מאוסטרפאליע זצ"ל, ועין בעין כספר הקדוש בעל מגלה עמוקות [מ]מוהר"ר נתן שפירא זי"ע" (מתוך הסכמת רבי ישראל מרדכי אב"ד חאטין).
המסכימים מפליגים בשפע ברכות על כל הרוכשים את הספר. להלן חלק מברכותיהם:
"וכאשר הספר הק' הזה מלא הוא בשמות הקדושים ושמות המלאכים המסוגלים לרפואה, ושמירת ארבעה אבות נזיקין, ולשפעת ברכה והצלחה, לכן אמר בפיו הקדוש [האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה] בצחות לשונו: שכתבי יד קדוש המחבר האלו, מסוגל הוא לשמירה מעולה ולשפעת שלום וברכה"; "לקנות זה הספר... למען יהיה בתוך ביתם לשמירה ולשפע ברכה והצלחה" (האדמו"ר רבי מנחם נחום משטפינשט); "הריני אומר: כל איש ואיש אשר יקנה הספר הקדוש הזה... יהיה לבו בטוח נכון, אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש זי"ע... להניח ברכה אל תוך ביתם ולשמרם עם נשיהם ובניהם ובני ביתם בבריאה שלמה, ולהצליחם כשנים הטובות לברכה" (האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "ידידיי אתם ראו ויאמנו לפניכם דברי אחי וראש, הרב המפורסם קדוש עליון, צדיק יסוד עולם, הרב ר' אהרן, מגיד מישרים... בע"ק טשערנאב"ל יע"א, כי ערב את נפשו לאמור: אשר כל איש ואיש אשר יקנה הספר הלז... יהיה לבו נכון ובטוח אשר תגן עליו זכות המחבר הקדוש צדיק יסוד עולם זי"ע... להניח ברכה בתוך ביתם לשמרם ולהצליחם כאשר עם חפץ לבבם" (האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בעל "מגן אברהם", אחי האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל); "וזכות המחבר יעמוד להקונים... להריק עליהם ברכה בבני חיי ומזונא רויחא וכל טוב סלה" (האדמו"ר ה"צמח צדיק" מוויז'ניץ); "יהיה המחברת הזאת למשמרת גוף ונפש" (האדמו"ר רבי אברהם ממיקולייב, חתן הרה"ק רבי מאיר מפרימשלן).
בדף השער, חתימה של רבי "אברהם ליסטענבערג".

[1], ג, פב, [2] דף. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (כתמים רבים במספר דפים). קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט ובמסגרת השער. כריכה חדשה.

על-פי מפעל הביבליוגרפיה תוקנה מהדורה זו לפי הגהותיו של רבי יוסף שפירא, שהופיעו בהוצאה הראשונה (לבוב, תרכ"ה) בשולי העמודים. הביאורים נותרו במקומם, אך הליקוטים והשו"ת נשמטו.
ללא דף השער הראשון (דף קדם-שער נדיר, החסר בעותקים רבים). בעותק שלפנינו מופיעים בסוף הספר [2] דף של "מתנדבים בקניית הספר" (בחלק מהעותקים מופיעים [3] דפים; על פי מפעל הביבליוגרפיה בעותקים בהם מופיעים [2] דפים, נוסף דף עם התנצלות המביא לבית הדפוס. דף זה אינו מופיע בעותק שלפנינו. ראה מפעל הביבליוגרפיה, רשומה 000139540).

ספר בית אהרן, "על התורה ועל העבודה", מאת האדמו"ר רבי אהרן פרלוב מקרלין. [ברודי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ה 1875. מהדורה ראשונה. חסרים דפי השער, דף ההקדמה, והדף הראשון מ"אזהרות קודש"].
בראש הספר "אזהרות קודש" והנהגות בדרך החסידות מאת שלשלת אדמו"רי קרלין-סטולין, רבי אשר (הראשון), בנו רבי אהרן (השני), ובנו רבי אשר (השני). הנהגותיו של רבי אהרן "הגדול" מקרלין, ותחילת ההנהגות של בנו, רבי אשר (הראשון), חסרות בעותק שלפנינו.
בדף ו (עמ' 11) נדפס "זמר לשבת מהרב הקדוש האלקי וכו' הרב ר' אהרן הגדול זצוקללה"ה מקארלין" – הפיוט הנודע "יה אכסוף נועם שבת". בהקדמה לספר (החסרה בעותק שלפנינו), מובא הטעם לקריאת שמו 'בית אהרון': "ומידי דברו [רבי אהרון השני] בכ"ק [=כתבי קודש] האלו קרא שמם בפיו הקדוש בית אהרון, כאשר יצא מפי זקנו הקדוש האלקי כו' מוהר"א [רבי אהרון 'הגדול'] מקארלין לבנו אדמו"ר כו' רבינו אשר זצקוללה"ה כאשר היה כבר עשר שנין שמע אביו זצ"ל מנגן הזמר יה אכסוף כו' בשבת קודש ושאל אותו היכן כתוב הזמר הזה והשיב בבית אהרן...".
רישום בכתב-יד מעבר לעמ' האחרון: "זה הספר שייך להרה"ח מו"ה חיים הלוי שו"ב דעה"ק טבריא ת"ו". בדפי הספר חותמות שונות: ""משה זאלץ ב"ר ד"י ז"ל מעה"ק טבריא ת"ו"; "נחום מרדכי פרוס שו"ב – תל אביב", וחותמות תרומה מעזבונו.

316-3, [6] עמ'. חסרים ארבעת הדפים הראשונים (כולל שני דפי השער). 28.5 ס"מ. נייר יבש בחלקו. שוליים רחבים במיוחד. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים, עם פגיעה קלה בטקסט במספר דפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכה חדשה.

ישנם הבדלים בין עותקי המהדורה הראשונה, שתוקנה תוך כדי הדפסתה. לדוגמה, בעותק שלפנינו מודפס בעמ' האחרון, הכיתוב: "להתודע ולהגלות שיש ת"י [תחת ידינו] הסכמות מצדיקי דורינו המפורסמים שליט"א ע"ד הדפסת הספר הק'. וגם הסכמות ואיסורים מחכמי ורבני ספרד... והשומע לדברינו ישכן בטח ושאנן, ותבא עליו ברכת טוב". בחלק מהעותקים מופיע קטע זה בנוסח שונה ובמיקום אחר [על שלבי הדפסת הספר ותיקונים בזמן ההדפסה, שהביאו להבדלים בין טפסים שונים של הספר, ראה: הרב א' שור, על דרכי כתיבת והדפסת ספה"ק בית אהרן, בית אהרן וישראל, שנה ו גליון א (לא), עמ' קלט-קמז].

ספר אמרי קדוש, ליקוטי אמרים מאת האדמו"ר "השרף" רבי אורי מסטרליסק, שלוש מהדורות:
● ספר אמרי קדוש. וורשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, [תרנ"ה] 1895. רישום בעלות בכתיבה פרסית: "שלי צעיר יעקב רטשו".
● ספר אמרי קדוש. לבוב (למברג), דפוס Ch. Rohatyn, [תרס"ב] 1902.
● ספר אמרי קדוש. לבוב (למברג), דפוס R. Margulies (הרב ראובן מרגליות), [תרפ"ח 1928].

3 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

שתי מהדורות של הספר הקדוש "תולדות יצחק", מאמרי חסידות על פרשיות התורה והמועדים, ועל ספר תהלים, מאת האדמו"ר רבי יצחק שפירא מנסכיז, עם הסכמות גדולי החסידות (שנעתקו מהמהדורה הראשונה), האדמו"רים בעל ה"דברי חיים" מצאנז, המגיד מטריסק, רבי יהושע מאוסטרובה ורבי אלימלך מגרודז'יסק. האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב בהסכמתו על סגולת החזקת הספר בבית: "ומהראוי לכל אחב"י [=אחינו בני ישראל] עדת ישורון להביא כ"א [=כל אחד] ס'[פר] הק'[דוש] הלזה בחדרי משכיותו למען להיות למשמרת ברכה":

● ספר תולדת יצחק, חלק ראשון, על התורה, וחלק שני, על המועדים, ליקוטים ועל ספר תהלים. בילגורייא, דפוס נתן נטע קראנענבערג, [תרס"ט] 1909. מהדורה שניה. שני חלקים בכרך אחד. דף שער נפרד לחלק השני. חתימות ורישומי בעלות מהעיר מונקאטש: "משולם זישא היילפרן"[?], "משולם זישא האלפ... מונקאטש, תרע"ג"; "הק ישראל יעקב זאל-ן, מונקאטש יע"א"; חותמות "אהרן מתתי' שפילמאן" – "מונקאטש".
116; 96 עמ'. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. קרעים עם פגיעות קלות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה.

● ספר תולדת יצחק, חלק ראשון, על התורה, וחלק שני, על המועדים, ליקוטים ועל ספר תהלים. וורשא, הוצאת י. מ. אלתר, [תרפ"ט 1929]. בדף השער מופיע גם: "פיעטרקוב" (דפוס סטראוטיפי של מהדורת בילגורייא תרס"ט).
116; 96 עמ'. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בשולי הדפים. כריכה חדשה.

המחבר, האדמו"ר רבי יצחק מנסכיז (תקמ"ט-תרכ"ח), בן זקוניו של האדמו"ר רבי מרדכי מנסכיז. תלמיד מובהק של רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שאת נכדתו נשא לאשה, ואף מסר דברי תורה רבים בשמו. היה גם תלמידם של רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין. נתמנה לאדמו"ר בגיל צעיר וכיהן למעלה משישים שנה באדמו"רות. נודע בתפילותיו ובמעשי מופתים וגילויים שמימיים. נערץ בכל חוגי החסידות, כאיש קדוש ומופלא בחסידותו. "עבודתו עבודת הקודש לייחד יחודים ולהמשיך שפע רב טוב לבית ישראל – בבחינת צדיק יסוד עולם" (עפ"י מכתב רבי ברוך שפירא מבחירי חסידי פשיסחא וקוצק, אל בעל ה"שפת אמת"). מתלמידיו הנודעים, האדמו"רים רבי אלימלך מגרודז'יסק, רבי יעקב צבי מפוריסוב ועוד.