אוסף גדול של ספרים וקונטרסים, בחסידות ובהלכה, שנערכו והובאו לדפוס על ידי רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש; מרביתם קודם הסתלקות חמיו רבי יוסף יצחק שניאורסון אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, בתקופה בה עמד בראש מערכת "אוצר החסידים" (נוסדה בשנת תש"ג לשם עריכת והדפסת כתבי אדמו"רי חב"ד). שנגחאי, מינכן וברוקלין, תש"ו-תש"ט [1946-1949].
תשעה כרכים – חלקם כרוכים עם ספרים, קונטרסים וחוברות נוספים (סה"כ 22 ספרים, קונטרסים וחוברות).
● ספר אמרי בינה, על מצות אחדות השם, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. חלק ראשון על קריאת שמע וחלק שני על ציצית ותפילין. שנגחאי, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ו [1946]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום כ' אב תש"ו).
- כרוך יחד עם ספר "קונטרס פירוש המלות הנקרא מהדורא בתרא", פירוש והרחבה על סידור אדמו"ר הזקן בעל התניא, מאת בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שנגחאי, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ו [1946]. בסוף הספר נדפסה השלמה לאחד הדרושים שנמצא בכתי"ק אדמו"ר האמצעי. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום כ' אב תש"ו).
● ספר נר מצוה ותורה אור, חלק ראשון – שער האמונה, וחלק שני – שער היחוד, מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. גרמניה, (בקרבת מינכן), "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ט [1949]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"ט כסלו תש"ח).
● ספר דרך חיים ותוכחת מוסר השכל, שני חלקים – "שער התשובה" ו"שער התפלה", מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. שנגחאי, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ז [1947]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י"א ניסן תש"ז). קרעים ופגמים בדף השער ובדפים נוספים.
● ספר "שערי אורה והוא שער החנוכה ושער הפורים", מאת רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. מינכן, גרמניה, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ח [1948]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י' כסלו תש"ח).
● ספר צמח צדק, פסקי דינים, חידושים ופסקי הלכה על סדר דברי הטור, השלחן ערוך ונושאי כליהם, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ט [1949]. חלקים א-ב (בכרך אחד), עם הוספות ומילואים. במהדורה זו תוקן בסוף הספר הנוסח שזויף על ידי המדפיסים בווילנא, והושבו המילים המקוריות של ה"צמח צדק" על דברי הגר"א: "ואינה תשובה" (ראה בהרחבה, שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קכא-קכב). בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום כ' אב תש"ח).
● ספר בד קודש – כתב בקשה אשר שלח... מוהר"ר דובער... אדמו"ר האמצעי" [אל שר הפלך וויטבסק ה'גנעראל גוברענאטאר' חאוואנסקי]; בצרוף מבוא מאת אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, והוספות. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ז [1946]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום י' כסלו תש"ז).
כרוך עם:
● ספר "פוקח עורים" מאת רבי דוב בער אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, עם מכתב ורשימה מאת אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, וביאור ותרגום ללשון הקודש מאת רבי שמואל דובער מבוריסוב (הרשד"ם). ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים" (קה"ת), תשט"ו [1955].
● דרושים ללמוד ברבים בימי חג הגאולה י"ב וי"ג תמוז – מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. הובא לבית הדפוס והוגה על ידי הרב אליהו... סימפסאן. ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].
● דרושי חתונה מכ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש – נאמרו על חתונת בתו תחי' [הרבנית חיה מושקא עם הרבי מליובאוויטש]. ריגא, תרפ"ט [1929].
● קונטרס ביקור שיקאגא – שיחות ומאמרי כ"ק אדמו"ר יוסף יצחק שליט"א [הריי"ץ] מליובאוויטש. ברוקלין, ניו-יורק, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ד [1944]. בראש הקונטרס הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (קיץ תש"ד).
כרוך עם:
● קונטרס (מ"ג) מאמרים מכ"ק אדמו"ר שליט"א [הריי"ץ] מליובאוויטש, על חגי תשרי. ברוקלין, ניו יורק, "ועד הדפסת מאמרי חסידות חב"ד אשר על ידי אגודת חסידי חב"ד העולמית", תש"ז [1947].
● קונטרס התפלה (קונטרס א), מאת רבי דוב בער אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, בהוספת קיצורים מאת אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אגודת חסידי חב"ד העולמית" (קה"ת), [בערך תש"ב 1941].
● קובץ כללי לדברי התורה, מספרי תנ"ך וחז"ל בהלכה ובאגדה", קונטרס ב' על עניני מתנות עניים, בעריכת רבי משה ווייזר. ניו יורק, [שנות הת"ש].
● ספר המאמרים תש"ג, מאת רבי יוסף יצחק שניאורסון אדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים (קה"ת), תשט"ז [1956]. בראש הספר הקדמת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן", למהדורה הראשונה (מיום כ"ד טבת תשי"ג).
כרוך עם:
- שיחה של כ"ק אדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש בסעודת שמחת תורה, במעונו 184 ברוקלין עוועניו (מרשימותיו של אחד השומעים). ברוקלין, ניו יורק, תר"צ [1930].
- צום פינף און פערציג יעהריגען יובילעאום פון ישיבות "תומכי תמימים" ליובאוויטש, ח"י אלול תרנ"ז – ח"י אלול תש"ב (1897-1942) – מאמרי אדמו"ר הריי"ץ ודוחות שנמסרו בבנקט החגיגי לרגל 45 שנה לייסוד הישיבה. ברוקלין, ניו יורק, מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש [תש"ב 1942]. מלווה בתמונות.
- ארבעה קול הקורא מהאדמו"ר [הריי"ץ] שליט"א מליובאוויטש. במקורו באידיש – ובתרגום עברי. ירושלים, דפוס סלמון, [שנות הת"ש].
● לקוטי תורה – תורת שמואל – שער שני, "המשך והחרים – תרל"א", מאת רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש; פקסימליה מכתב-יד ר' שמואל סופר, ראש המעתיקים בליובאוויטש במשך שנים רבות. ברוקלין, ניו יורק, "אוצר החסידים" (קה"ת), תש"ה [1945]. בראש הספר הקדמה ותיאור תולדות אדמו"ר המהר"ש מאת הרבי מליובאוויטש – "מנחם שניאורסאהן" (מיום ב' אייר תש"ה).
כרוך עם:
- "מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", חוברת שנדפסה לרגל חגיגת ייסוד מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש באמריקה ביום כ"ט סיון תש"ב. ברוקלין, ניו יורק, תש"ב [1942]. מלווה בתמונות.
- צום פינף און פערציג יעהריגען יובילעאום פון ישיבות "תומכי תמימים" ליובאוויטש, ח"י אלול תרנ"ז – ח"י אלול תש"ב (1897-1942) – מאמרי אדמו"ר הריי"ץ ודוחות שנמסרו בבנקט החגיגי לרגל 45 שנה לייסוד הישיבה. ברוקלין, ניו יורק, מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש [תש"ב 1942]. מלווה בתמונות.
- תומכי תמימים ליובאוויטש, א באריכט צו אמעריקאנער אידען [דין וחשבון ליהודי אמריקה], נדפס לרגל החגיגה השנתית החמישית של ישיבות ליובאוויטש בניו יורק, ביום כ"ז אדר תש"ה. ברוקלין, ניו יורק, "מרכז הישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש", תש"ה 1945]. מלווה בתמונות.

22 ספרים, קונטרסים וחוברות (בתשעה כרכים). גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב. כריכות חדשות (מרביתם כרוכים עם המעטפות המקוריות). הספרים והחוברות לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

אוסף ספרי תולדות אדמו"רי חב"ד הראשונים – האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע, בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ונכדו רבי מנחם מענדל האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש:

● ספר "סיפורים נוראים", סיפורי מופת על הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר ה"צמח צדק", ועוד מאבות החסידות, מאת ר' יעקב קאדניר (בעל "מצרף העבודה"). שתי מהדורות (עם שינויים והוספות): מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ד 1894 / תרע"ב 1912.
המעלה העיקרית של הספר "סיפורים נוראים" היא מקורותיהם המוסמכים והמהימנים של הסיפורים המובאים בו. הסיפורים על אדמו"ר האמצעי מליובאוויטש הם בעיקר ממה שראה המחבר ר' יעקב מקיידאן בעיניו או ממה ששמע מבן אדמו"ר האמצעי, רבי מנחם נחום מניעז'ין. הסיפורים על אדמו"ר הזקן הם ממה ששמע מפי גדולי חסידי אדמו"ר הזקן, דוגמת רבי פנחס רייזעס משקלוב, רבי שלמה רפאלס מווילנא ורבי צבי מדיסנא, שהעידו על מה שראו בעיניהם. חלק מהסיפורים על הבעש"ט, המגיד ממזריטש ורבי זושא מאניפולי הם ממה ששמע המחבר בעצמו מאדמו"ר הזקן: "כאשר שמענו כמה פעמים מפה קדוש אדמו"ר הזקן נ"ע"; "הסכת ושמע הפלא ששמענו זה כמה פעמים מפה הק' אדמו"ר הזקן הגאון האמיתי הנקרא הרב ר' שניאור זלמן נ"ע, ושמענו זה כמה פעמים מפה קדשו מצד חביבות הדבר בעיני קדשו"; "בזה הלשון שמענו כמה פעמים מפה הק' אדמו"ר הזקן נ"ע".

● ספר "שבחי הרב, והמה קצות דרכי ושבחי... ר’ שניאור זלמן מלאדי... מהקורות אתו במאסר בפ"ב [בפטרבורג]...", מאת המו"ל והמחבר מיכאל הלוי רודקינסון (פרומקין). שתי מהדורות: מונקאטש, דפוס בלייער עט קאהן, תרנ"ה 1895 / ירושלים, האחים לוין-אפשתין ושות', [אחרי שנת תרפ"ו].

ספר "שבחי הרב" הינו הספר הראשון בו נעשה ניסיון שיטתי ללקט חומר ושמועות אודות תולדות חייו של אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. בסופו מופיעה גם סקירה קצרה על תולדות תלמידו הרה"ק רבי אהרן הלוי סגל הורוויץ מסטרשלה (ר' אהרן מסטראשעלע). בהקדמתו מספר המחבר על המניע לכתיבת החיבור: "מנעורי נתגדלתי בין החכמים והחסידים אשר הסתופפו בצל קדושת רבינו... ר"ש זלמן מלאדי זצ"ל ותלמידיו, ומדי שנה בשנה ביום י"ט כסלו אשר אנחנו עושים אותו יום משתה ושמחה ויו"ט למזכרת... אשר נפדה ממאסרו... דרשתי וחקרתי תמיד מהזקנים והחכמים... את אשר קרה להרב במאסרו... וכאשר נודע לי דבר דיבור על אופניו מכל פרטי המעשה הייתי משתוקק תמיד לחקוק הדברים בעט ברזל... אך יראתי עד עתה לגשת אל המלאכה הזאת פן אגרע ח"ו בכבוד הרב. אך מאשר ראיתי בשנה העברה נדפסה המעשה על ע"ט [עברי טייטש] – נקראה בשם מעשה ר’ זלמינא [ספרון מאת אלעזר מרגליות מסקאליט; טשערנאוויץ, 1863] – והיא מלאה שקרים ושטותים (כי כתבה יליד בוקאווינא אשר לא ידע ולא שמע מעולם את שם הרב וכאשר שמע מאיזה תינוק המעשה העלה אותה על הספר...) אמרתי... אציע לפני הקורא כל הסיפורים האמיתים אשר קרה את רבינו הק' מיום הולדו עד אשר נגנז... וקראתי שם הספר שבחי הרב, יען ועיקר המחברת היא מסיפור שבחיו...". על הגוזמאות וסיפורי הפלא שנדפסו בספר "שבחי הרב" התפרסמו ביקורות שונות.

● ספר בית רבי, תולדות שלושת אדמו"רי חב"ד הראשונים, בני ביתם, תלמידיהם וחיבוריהם, מאת רבי חיים מאיר היילמאן מליעפלי. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, [תרס"ג] 1903. הוצאה שניה [מהדורה סטריאוטיפית של הוצאת ברדיטשוב תרס"ב].
כולל ג' חלקים: א. תולדות אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע (פרק זה מכיל גם את תולדות רבי מנחם מענדל מוויטבסק); ב. תולדות בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש; ג. תולדות נכדו רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. החלקים כוללים גם סקירות קצרות על אודות בני ביתם, תלמידיהם וחיבוריהם.

בפתח חלק א' הקדמה ארוכה, "דבר אל הקוראים", מאת המחבר ר' חיים מאיר היילמאן, מחשובי חסידי חב"ד-קאפוסט. בהקדמתו מתאר המחבר כיצד שקד על ליקוט ועיבוד החומר במשך שלוש עשרה שנים ומדגיש את ההבדל בין חיבורו, המבוסס על מחקר יסודי של מסמכים ומקורות נאמנים, לבין חיבורים אחרים שקדמו לו: "בסיפורנו זה תראה ההבדל בינו לבין הקודמים כרחוק... כי אנחנו בסיפורנו קו שמנו לנו לא לכתוב דבר מפי השמועה בלתי יסוד מוסד מספרים וסופרים נאמנים – ע"כ הרבה שמועות ששמענו מאשר לא מצאנו ע"ז מקור נאמן ע"כ השמטנום – ואף גם אם היינו מוכרחים להביא איזה דבר מפי השמועה שיש בה איזה ספקות כתבנו שהוא דבר המוטל בספק... גם זאת נשמרנו שלא ימצא שום דבר סתירה בדברינו ודקדקנו בזה הדק היטב".

7 כרכים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב-בינוני. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות.

ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד 1773]. מהדורה ראשונה.
הקדמת המחבר נדפסה על פני שני דפים, לאחר דף השער. באמצע ההקדמה (סופו של הדף הראשון וראשיתו של הדף השני) מופיעים דברי תוכחה ופולמוס כנגד תנועת החסידות החדשה והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים".

[3], כד; [1], כה-מו; מו-סז; סז-קיט, [2] דף. 30 ס"מ בקירוב. נייר מעט כהה בחלקו. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בשולי הדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט ובמסגרת השער. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בכותרות. חותמות. כריכת עור חדשה. בסוף העמוד האחרון רישום צנזור בכתב-יד, עם התאריך 1837 [שנת גזירת הספרים ברוסיה-פולין].

שלושה ספרים בעניין המלחמה של הארגונים האנטישמיים נגד השחיטה היהודית: שני ספרים מאת ד"ר יצחק דעמבא, וספר נוסף מאת רבי אלחנן ווסרמן:

● טביחת הבהמה באופנים רבים ושונים, מבוארה ומפורשה על פי יסודי חכמת הנתוח ותורת החיים, על ידי הדוקטור מעדיצין יצחק דעמבא. וילנה, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרנ"ג 1893. החיבור דן באופני השחיטה השונים, וביתרונות השחיטה ההלכתית על-פני השחיטה המקובלת אצל השוחטים הרוסים. הספר כולל למעשה את הרצאתו של ד"ר דעמבא בפני "חברת הרופאים בפטרבורג" ופרוטוקולים מלאים של הדיונים שנערכו בועדה זו. מלווה שני איורים: "מקום פגימת חוט השדרה ע"י הדקירה בערף הבהמה לפי "האופן הרוסי"", ו"פלח גלגלת השור שנהרג על ידי הדקירה". כרוך עם המעטפת המקורית.

● השחיטה והבדיקה, צורריהן ומגיניהן, מאת דוקטור יצחק דעמבא – כרך ראשון כולל תולדות רדיפת השחיטה, "צער בעלי חיים" בעם ישראל ובאומות העולם, הוכחות למקורה של השחיטה מן התורה, ולשמירת הבריאות שהיא מביאה. וורשא, דפוס אלכסנדר גינז, תרנ"ו 1896. ככל הנראה לא נדפסו כרכים נוספים. חסר שער ראשון וחסרים עמ' 227-257.

● דעת תורה, "א בעלייכטונג פון יעצטיגען אידישען מצב על פי דעת תורה", מאת רבי אלחנן בונם ווסרמן. [ניו יורק, ללא שם מדפיס, תרצ"ז 1937]. יידיש. התייחסות אמונית לגזרות על השחיטה היהודית בפולין.

שני ספריו של הד"ר יצחק דעמבא (דמבו), רופא בבית החולים האלכנסדרי בפטרבורג, נכתבו כחלק מהמאבק להגנה על השחיטה היהודית, כנגד נסיונות חוזרים ונשנים מצד השלטונות בארצות אירופה ומארגונים אנטישמיים שונים, של צוררי היהודים שפעלו למנוע ולאסור את מנהג השחיטה היהודית. מחקריו של דעמבא נעשו על פי דרישת החברה לצער בעלי חיים ברוסיה, והוכיחו באמצעים פיזיולוגיים ופתולוגיים שונים כי השחיטה היהודית ממעטת מאוד את צערן של הבהמות, וכי הבשר הנשחט על פי שחיטת ישראל בריא יותר לאכילה. מחקריו של דעמבא נתפרסמו ברוסית, אך תורגמו בהמשך גם לגרמנית ולאנגלית, ונודעה להם השפעה בנושא. למידע נוסף, ראה: ר' יעקב הלוי ליפשיץ, ספר זכרון יעקב, חלק שלישי, שאלת השחיטה בישראל, עמ' 209-213.

3 ספרים. גודל ומצב משתנים.

ספר מכתב גלוי עם ספר מלחמת מצוה – "שלחמו קהל הארטהאדאקסען נגד הקמים להרוס... ואחריהם יבואו שאגת האריות הגאונים והצדיקים נגד הקונטרס אוהב משפט...". סיגט, דפוס מנחם מענדיל ווידער, [תרמ"ט] 1888.
הספר כולל את הקונטרסים שפורסמו במהלך הפולמוס: "עין משפט" לגאון רבי שלמה יהודה ליב טאבאק בעל "ערך ש"י"; "ישוב משפט" לאדמו"ר רבי משה האלברשטאם אב"ד בארדיוב, הגאון רבי ישעיה הכהן רובין אב"ד מיהאליפאלווא והגאון רבי פנחס וויינברגר אב"ד ניגרשד; "עמק המשפט" לגאון רבי יצחק אייזיק פרידמן אב"ד נירעדהאז.
רישום בכתב-יד בדף השער: "שייך לכ' חותני הרבני הנגיד החסיד המפורסם וכ' כש"ת מו"ה יעקב יהושע פריינד נרו יאיר לנצח".

[2], ב-סא, [24], פו-פט, [32], קכב-קל, [5], קלו-קנז, [2] דף (חלק מהדפים אינם ממוספרים, בהם שלושת הקונטרסים "עין משפט", "ישוב משפט" ו"עמק המשפט", אשר הופצו בנפרד קודם גמר הדפסת הספר כולו). 23 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בדף השער ובדפים נוספים, בהם קרעים חסרים בדף האחרון, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ונייר-דבק. חיתוך דפים עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט במספר דפים. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

הפילוג בקהילת סיגט
בין השנים תרמ"ג-תר"נ התלקחה בעיר סיגט שבחבל מרמרוש מחלוקת סוערת בין החרדים בקהילה שהצטרפו ל"לשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסית בהונגריה", לבין קבוצה מבני הקהילה שסירבה לקבל את מרות הלשכה, הקימה קהילה נפרדת בשם "הקהלה העצמאית הספרדית" ונרשמה בתור קהילת "סטטוס-קוו". בראשות הקהילה האורתודוקסית עמדו האדמו"רים בעל ה"ייטב לב" ובעל ה"קדושת יו"ט" מסיגט, ואילו בראשות המחנה הפורש עמדה האריסטוקרטיה המקומית, ובראשה משפחת כהנא, וכן כמה מחסידי ויז'ניץ.
ככל שחלף הזמן, הפילוג בקהילת סיגט הפך למחלוקת שפילגה קהילות רבות. מרבית רבני הונגריה נטלו בו חלק, וכן רבנים רבים מגליציה ומפולין. שני הצדדים פרסמו כתבים פולמוסיים שונים, הסכמות ופסקי דין, קונטרסים וחוברות, עלונים וכרוזים, התומכים כל אחד בטענותיו.
תולדות המחלוקת, הטיעונים והנימוקים, ההסכמות ותשובות הרבנים והאדמו"רים רוכזו בעיקרם בשני ספרים – הקהילה ה"ספרדית" הפורשת פרסמה את עמדותיה בספר "אוהב משפט" (ראה פריט קודם), וכתשובה לכך פרסמה הקהילה האורתודוקסית את עמדותיה בספר "מלחמת מצוה" שלפנינו.
בספר שלפנינו מובאים הסכמות ותשובות ומכתבי-הסכמה מאת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלז, האדמו"ר רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה" ממונקאטש, רבי שלמה ליב טאבאק בעל "ערך שי", רבי חיים צבי מנהיימר אב"ד אונגוואר, רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט בעל "בית היוצר", ואדמו"רים ורבנים נוספים.
במרוצת השנים הלכה המחלוקת ודעכה, והקהילה הספרדית שבה והצטרפה אל הקהילה הראשית בראשותו של בעל "הקדושת יו"ט" מסיגט.