גלוית דואר עם מכתב קצר בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר. [ליקווד, תשרי תשט"ז 1955].
ברכה לשנה טובה: "גמר חתימה טובה, לשנת חיים ושלו'[ם], מברך אהרן קטלר". נשלח לניו יורק אל רבי אברהם יהושע טברסקי, שהתגורר במנהטן.

הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא אייגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק. בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר גרודז'נסקי ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-ג'רזי (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב ו"מרכז החינוך העצמאי בא"י".

גלויית דואר. 7.5X14 ס"מ. מצב טוב.

אוסף מגוון של מכתבים מארה"ב וממדינות שונות. שנות התר"פ-התש"י בקירוב:

● מכתב (על גבי כרטיס ביקור), מאת רבי יוסף אליהו הנקין, מנהל "עזרת תורה" בניו יורק, אל רבי אפרים עפשטיין. ניו יורק, אדר א' תרצ"ה [1935].

● מכתב המלצה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק רייצער, אב"ד זיטל, אל רבי מאירים ברניקר. זיטל, אייר תרצ"ו 1936.

● מכתב על גבי גלויה, בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב קנטרוביץ, אב"ד אוזידא, שאצקי וטרנטין בארה"ב, אל רבי מאירים ברניקר. בלמר (ניו ג'רזי), תרצ"ט [1939].

● מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של רבי אליעזר הרכבי (תרל"ג-תרצ"ד), רב בפרוזוב. פורוזוב, [תרפ"ב] 1922.

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יעקב גלר, רב "קהל עדת ישראל". יוסטון (טקסס), ערב חנוכה תרפ"ט [1928].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יוסף דובער אשטראחאן, רב בית הכנסת "בית יצחק" בשיקגו, אל רבני ישיבת "תורת חיים". שיקגו, תרצ"ד [1933].

● מכתב (על גבי גלויה) בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל אפרים טיקטין, אל רבי מאירים ברניקר, בעניין כתיבת ערכו ותמונתו עבור אנציקלופדיה לתולדות הרבנים אותה הוא עורך [לבסוף לא יצאה]. ניו יורק, תש"ט [1949].

● שני מכתבים (על גבי גלויות), מאת רבי יצחק איזנר, אל רבי מאירים ברניקר, בעניין בנו [מיכל?] הנמצא אצלם לעתים. [אאוגסבורג, תשט"ו 1955].

● מכתב ארוך אל הרש"ז רייכמן בחתימת הרב "מאיר בלא"א אליעזר שארף חופ"ק בכרמ' נדז'.", [ארה"ב], תש"א [1941].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יהודא חשסמן, "רב דקאנג. עטרת ישראל אנשי טיקטין" בשיקגו, אל מנהל ישיבת "תורת חיים" בירושלים. שיקגו, [תש"א 1941?].

● חמישה מכתבים בכתב-ידו וחתימותיו של רבי שלמה זלמן קרעווסקי אב"ד אלענטאון, אל מוסדות "עץ חיים" בירושלים. אלנטאון (פנסילבניה), תש"ג-תש"ד [1943-1944].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל הלוי לעווין, רב בהמלטון, אל מוסדות תלמוד תורה וגמ"ח בירושלים. המלטון (קנדה), תש"ד [1944].

● מכתב ביידיש מאת "קאנגרעגיישאן בית יעקב אנשי ספרד" בחתימת המנהל מ. קריטשמאר. צ'לסי (מסצ'וסטס), [תשי"א] 1951.

● מכתב בחתימת יהושע השל פרבשטיין, בשם "הסתדרות המזרחי בפולין", אל "אגודת הרבנים האורתודוכסים דארצות הברית וקנדא", בעניין שיתוף פעולה של היהדות החרדית לשם בנין הארץ. ורשה, תרפ"ב [1922].

● מכתב מאת "המרכז הבסרבי של הסתדרות המזרחי" בקישינב, אל רבני ומנהלי "אגודת הרבנים אורתדכסים דארצות הברית וקנדה", בעניין הצטרפות לקונגרס היהודי העולמי. קישינב, תרפ"ב [1922].

● מכתב מאת אהרן רבינוף, בעל חנות כל-בו. בוסטון, [תרפ"ט 1929?].

● שני מכתבים, בחתימות רבי יעקב באדד, רב ושו"ב דעדת ישראל באוסלו. אוסלו, [תרצ"ז-תרצ"ח] 1937[-1938].

● מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי דוד גרשון לייט, "רב דמייפעלטאן פארק", אל רבני ומנהלי ישיבת עץ חיים בירושלים. ניו יורק, תרצ"ט [1939].

● מכתב מאת "אגודת נשים מחזיקי תורה", אל ישיבת תורת חיים. [שיקגו?], תשרי תרצ"ט [1938].

● מכתב ביידיש אל מוסדות "עץ חיים", מאת הנדיבה אסתר רייכיל פערילמוטער. ללא ציון מקום ותאריך.

● מאמר ארוך באנגלית, מאת רבי אברהם צבי רבינוביץ. לידס (אנגליה), ללא תאריך. המאמר קטוע, מתחיל עמ' 4 ומסתיים עמ' 18, ללא עמ' 6 ו-14.

27 פריטים. גודל ומצב משתנים.

מכתב על גבי גלוית דואר (3 שורות) בכתב-יד קדשו ובחתימתו של האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר". [מונקאטש, תרצ"ו 1936].
נשלח לנגיד רבי אליעזר בולג מבאדען. המכתב כתוב בקצרה ובראשי תיבות מרובים: "בה"י [בעזרת השם יתברך], הנני פב"ש [פורס בשלום] כבוד ידידי הנעלה שליט"א, ידידו דושו"ט [דורש שלומו וטובתו] באהבה ושוכט"ס [ושלום וכל טוב סלה] חיים אלעזר שפירא".
מעברה השני של הגלויה, מכתב מנאמן-ביתו של האדמו"ר, רבי חיים דוב גרינפלד – "הכותב בפקודת כ"ק אדמו"ר שליט"א": "...ונצטוויתי מפי כ"ק להשיב לו תשובה מאהבה שהוא מעתיר ומתפלל עבור האשה… שהבורא רפואות ישלח לה רפואה שלימה במהרה מן השמים, ואודות השידוך אשר שאל, מסכים כ"ק אדמו"ר שליט"א, יעזור השי"ת שיהי' בש"ט [בשעה טובה] ומוצלחת, ויושע בכל משאלות לבו לטובה ולברכה…".

הגאון הקדוש רבי חיים אלעזר שפירא (תרל"ב-תרצ"ז), מגאוני התורה, ההלכה והחסידות בדורו, ומגדולי המקובלים. בן רבי צבי הירש אב"ד מונקאטש בעל "דרכי תשובה", ונכדו של רבי שלמה שפירא אב"ד מונקאטש בעל "שם שלמה". משושילתא קדישא של רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר". עמד במערכות קדושת ישראל, ודבריו בהלכה ובקבלה נשמעו בכל תפוצות ישראל. מספריו: שו"ת מנחת אלעזר, שער יששכר, נמוקי אורח חיים, דברי תורה ט' חלקים, ועוד. 

גלויה, 10.5x15 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של האדמו"ר רבי יצחק הורוויץ ממעליץ. ברוקלין, תש"א [1940].
נשלח לרבי אברהם עבער בן רבי חיים יעקב מדאלינא, עם ברכה חמה לו ולזוגתו לכבוד "חתונת הזהב" שלהם: "יהא רעווא שתזכו יחד לשמחת חתונת הברקת ולשמוח בישועת ישראל בבנין בית המקדש לעת גאולתינו...".

הרה"צ רבי יצחק הורוויץ (תרס"ב בערך-תמוז תשל"ח; אנצי' לחסידות, ב, עמ' שלה), בנו של האדמו"ר רבי נפתלי הורוויץ ממעליץ (תר"ה-תשרי תרע"ו), ואחיו של האדמו"ר רבי אברהם אביש מקראלי-ספינקא. כיהן כרב באוז'יראן וקיפוטשוב בוואהלין. לאחר מלחמת העולם הראשונה היגר לארה"ב וכיהן ברבנות בניו יורק ובקליבלנד. לאחר מכן חזר לניו יורק, בה כיהן כאדמו"ר ממעליץ. התפרסם בניגוניו המיוחדים שנקלטו בכל חוגי הציבור הרחב. מספריו: "כבוד שבת" (ניו יורק, תש"ב) ו"ברכת יצחק" (ניו יורק, תשט"ז).

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. סימני קיפול.

מכתב האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם – המברך: "שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה"
מכתב בחתימת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "ז"ך למב"י" [י"ב אייר] תשל"ג [1973].
כתיבת ידי-סופר, על נייר מכתבים רשמי. חתום בחתימת יד קדשו של האדמו"ר.
מכתב תודה אל הנגיד הרה"ח ר' מאיר פעלדמאן, על "מעות שבוע" שנידב. האדמו"ר מברכו: "ואני תפלה לא'[ל] חי שיפתח לכם את אוצרו הטוב בשפעת ברכות והצלחות ברוח ובגשם כמשאלות לבכם לטובה, וכנפש ידידו דו"ש באהבה רבה – הק' שלמהלברשטאם".

האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב. רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.