כתב-יד, קמיעות, סגולות ורפואות. [מרוקו, תרס"ח 1908].
שער מעוטר. כתיבה מערבית. עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים". בדף [6]/ב: "פיוט של אז ישיר מושה [!]: מרום יערב לך...".
בתוך השער: "אתחיל לכתוב סגולות ורפואת... אני הצעיר שבצעירים ודל שבדלים... רפאיל [!] אבושכילא [בוסקילה]... שנת מבורכת ה' לפ"ק" [מבורכת = תרס"ח]. כתב-יד נוסף, עם שער דומה, עם פיוטים וסגולות, הוא כתב-יד גרוס 304, שם חותם כקונה: "ע"ה רפאיל בושכילא יצ"ו קניתי אותו בסך 08 אוקיא..." (אך נראה כי הוא כותב כל כתב-היד).

[23] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה, עם שדרת עור.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.043 (באתר 'כתיב' מופיע כמס' 305 באוסף גרוס).

מכתב על גבי גלויה מצולמת (עם תמונת רחוב של העיר בודניב ואנשיה), בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי". [בודניב, שנות התר"פ 1920 בקירוב].

נשלח אל רעו רבי חיים מלכא. במכתב הוא כותב לו: "מא אגיד לך ידידי כמה וכמה גדול צער הפרידה, יה"ר שבקרוב נתראה פב"ב [פנים בפנים] אכי"ר, תמיד אני זוכר אתכם לטובה ובטח שג"ך [שגם כן] אתם, מה דבלבך על חברך וכו'. הודיעיני בשתי שורות על הכל ורוב שלומכים, יה"ר שתמיד תהיו בטוב וכיון[?] שתרצה לאכול הענבים שעשתי אע"ה בתוך הבקבוק, צריך לזכור אותי, ודרוש בשלום כל החכמים ומעתה זולתי רוב החו"ש ע"ה יצחק אביחצירא סי"ט".

האדמו"ר הקדוש רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי" (תרנ"ה-תש"ל), מאדמור"י בית אביחצירא במרוקו, אחיו של ה"בבא סאלי". תחילה התגורר בעיר מולדתו ריסאני (מחוז תאפיללת'), אך בשנת תר"פ (לאחר רצח אחיהם הגדול רבי דוד אבוחצירא על ידי השליט המקומי) עבר יחד עם ה"בבא סאלי" לעיר בודניב (Boudenib, מחוז תאפיללת'), שם כתב את הגלויה שלפנינו. בבודניב הקים ה"בבא סאלי" את "ישיבת אביר יעקב" ורבי יצחק הקים את עניני הקהילה בבודניב וכיהן בה ברבנות. רבי יצחק כיהן שנים רבות ברבנות בקהילות במרוקו. בשנת תש"ו עזב את מרוקו בדרכו לעלות לארץ ישראל. לאחר בואו לארץ כיהן כרבה הראשי של רמלה ולוד, וכחבר "מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל".

גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

אוסף מחברות ודפים בכתב-יד, חידושים, דרשות וליקוטים שונים. [תוניסיה, המאה ה-20].
כתיבה מערבית. רוב הדפים והמחברות מכותב אחד. דפים אחרים מכותבים נוספים. הכותבים לא זוהו על ידינו, והחומר לא נבדק ביסודיות.
דפים רבים הם מתוך חיבור של "מערכות" (לפי סדר א"ב) באגדה. כולל גם דפים בודדים מתוך חיבורים שונים, בהם גם מספר דפים עם סגולות וקמיעות.

למעלה מ-180 דפים (כולל מספר מחברות). גודל ומצב משתנים. נתונים בקופסת מתכת ישנה מצויירת (של שוקולד "עלית").

דף גדול מודפס: "זה סדר הפראגמטיקה אשר הסכימו מע' הנבחרים... אנשי הוכ"י ממנטובה" – תקנון התנהגות לבני הקהילה. [מנטובה, תקל"ב 1772].
"סדר הפרגמאטיקה" או "סדר ההסכמה" היו תקנון התנהגות לבני הקהילה, שנקבע לתקופה בת שש שנים. תקנון זה הכיל סעיפים שונים שעסקו בפרוטרוט בדרך ההתנהגות הנאותה בתחומים שונים: אופן השימוש המותר בבגדים ואריגים יקרים, בפאות, בתכשיטים ובאבני חן; צניעות בגדי הנשים ודרך התנהגותן במרחב הציבורי בקהילה; גודל הסעודות בשמחות שונות וההשקעה הכספית המקסימלית בשמחות נישואין; איסור ה"צחוק" – השתתפות במשחקי הימורים בקלפים, בקוביות וכדומה; ותקנות רבות נוספות. (על תולדות ה"פרגמטיקה", ראה: סימונסון, תולדות היהודים בדוכסות מנטובה, כרך שני, עמ' 386-395).
בתחתית הדף חתומים (בדפוס) רבני מנטובה, ביום ט"ו חשוון תקל"ב: יעקב בכמהה"ר שמחה יהודה סאראוול, גוזר; ישראל גדליה בכמהה"ר משה קזיס, סופר הקהל.

דף, 32x46 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים עם פגיעות קלות בטקסט. סימני קיפול.