שלשה ספרים: שני חלקי שו"ת זכרון יהודה, מאת רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר – שתי הדפסות שונות של חלק ראשון שנדפס בשנת תרפ"ג, וחלק שני שנדפס בשנת תרפ"ח. מהדורות ראשונות.
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).
• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, דפוס האחים משולם זלמן ומנחם הכהן קאטצבורג, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.
• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, דפוס אליעזר דייטש, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול: סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".
בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס העולמי של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).
בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה.
בחלק הראשון (המקורי), חותמת של "משה שמואל לינק, גר טאפאלטשאן". על גבי החותמת חתימה לא מזוהה, ולמעלה רשום "גרינשטיין".
בחלק הראשון (המצונזר), חותמת של "Eduard Duck[esz], Rabbiner Altena" – רבי יחזקאל איזידור דוקקעס (תרכ"ח-נרצח באושוויץ תש"ד), מרבני אלטונה (המבורג). ידיד-נעורים להמהרי"צ דושינסקי עוד מתקופת לימודם בישיבת פרשבורג. נודע בפעולותיו הרבות בתחומי ההלכה ופעולות החסד בעירו אלטונה ובערים אחרות. לצד זה היה ביוגרף וגניאולוג מחבר הספרים הנודעים לתולדות הרבנים ומשפחותיהם בערים אלטונה והמבורג: "חכמי אה"ו" (המבורג, תרס"ח) ו"או"ה למושב" (קראקא, תרס"ג).

חלק א (שני עותקים): [7], ב-קסח, [6] עמ’. חלק ב: [9], ב-רלב עמ’. עמ' רכה-רלב ("שמות הפרענומעראנטען") לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה. 30.5-32 ס"מ בקירוב. נייר יבש ומעט שביר בכרך השני (המצונזר). מצב כללי טוב. כתמים. בכרך הראשון (המקורי) סימני עש קלים. קרעים במספר דפים (עם פגיעות קלות בטקסט בכרך המצונזר), משוקמים בחלקם בנייר דבק. קונטרס דפים מנותק בכרך השני (המצונזר). חותמות. כריכות חדשות.

הגה"ק רבי יהודה גרינוואלד (תר"ח-תר"פ), בעל שו"ת "זכרון יהודה". מגדולי הרבנים וראשי הישיבות בהונגריה. גדול בתורה, שנודע מנעוריו כאיש קדוש וירא שמים. תלמיד ה"כתב סופר" וחתן אחיו רבי יוזפא סופר בן ה"חתם סופר". רבו ה"כתב סופר" אמר עליו בחתונתו שהוא "קודש קדשים". עוד מתקופת בחרותו היה רֵעַ נאמן וידיד נפש של הבחורים ר' חיים זוננפלד (לימים רבה של ירושלים) ור' משה גרינוולד (לימים) רבה של חוסט, בעל "ערוגת הבושם"), ועמד עמם בקשר הדוק כל ימי חייו. כיהן כאב"ד סאבאטיש, בוניהאד ושוראן. בשנת תרנ"ח התקבל לאב"ד סאטמר, וישב שם על כס הרבנות במשך עשרים ושתיים שנה, עד לפטירתו. התנגד למודרנה ולציונות, וחיזק את מוסדות היהדות החרדית האורתודוקסית בעיר סאטמר, בנה מקוואות ותלמודי תורה, בתי מדרש ובתי כנסת. גולת הכותרת של פעילותו בסאטמר הייתה הקמת ישיבה גדולה, בה למדו מאות בחורים, שרבים מהם שימשו בהמשך בדיינות וברבנות קהילות הונגריה ורומניה. בין תלמידיו נודעו: רבי יוסף נחמיה קורניצר אב"ד סעליש וקראקא; רבי שמעיה לעוו אב"ד קערעסטיר; רבי חיים בצלאל פאנעט אב"ד רעטיאג; רבי משה דוד עסטרייכער אבד"ק טשימפא; רבי נפתלי הירצקא העניג אב"ד שארמאש; ועוד.

בתקופת כהונתו כאב"ד סאטמר, קירב מאד את האברך הצעיר רבי יואל טייטלבוים, שלאחר חתונתו קבע בעיר את מקום מגוריו, והיה מעניק לו תמיכה כספית. פעם, לאחר שהולכי רכיל סיפרו על רבי יואל שאינו נצרך כל כך, שכן הוא מפזר הרבה לצדקה, נתרגש רבי יהודה ואמר "א"כ נצרך לו יותר", ואכן מאז העלה לו את סכום התמיכה. לאחר שנים, כשכיהן רבי יואל כאב"ד סאטמר, הזהיר מאד שלא לשנות את המנהגים ההלכתיים של השחיטה בעיר, המיוסדים על הוראותיו הקדושות של בעל ה"זכרון יהודה".