אוסף גדול ומגוון של דפים בכתב-יד עם רשימות שונות ודברי תורה – דפי-מגן (פורזץ) של ספרים, דפים מתוך מחברות, וחלקי מכתבים – הכוללים: רישומי בעלות מעניינים, רשימות בדרוש ובהלכה, חסידות וקבלה, היסטוריה ומעשיות, סגולות ורפואות ועוד. [כתיבה אשכנזית רהוטה, ממדינות שונות. אירופה וארץ ישראל, שנות הת"ק והת"ר בקירוב].
בין הדפים:
• דף עם רשימות של רעיונות דרוש שנכתבו "לזכרון יום שני ג' ניסן תקע"ו בעת אפ"מ" [=אפיית מצות?].
• דף עם ראשי פרקים להספד [משנת תרנ"ו בערך] – על "הרב הגאון דקאוונא, הרב הגאון דמינסק, הרב הגאון הראב"ד דהורדנא, הרב הגאון ר' ליב בנו של ר' ישראל סלנטער" [בנו של הגרי"ס – רבי אריה לייב ליפקין אב"ד ברעזין בעל "חיי אריה", נפטר בכ"ב באדר תרנ"ו (1896) – כפי הנראה הרבנים האחרים שנספדו שם, היו: הגאון רבי יצחק אלחנן אב"ד קובנא שנפטר בכ"א אדר תרנ"ו; "הגדול ממינסק" הגאון רבי ירוחם ליב פרלמן אב"ד מינסק שנפטר בז' שבט תרנ"ו; הראב"ד דהורדנא, הוא כנראה הגאון רבי יהודה ליב ב"ר יקותיאל זלמן רבינוביץ (המכונה ר' ליב זלמנ'ס – ראה ספר זכרון לקהילת גרודנה, עמ' 90), שכיהן כראש המו"צים בעיר הוראדנא במשך 45 שנה ונפטר בשנת תרנ"ו].
• דף שני של מכתב בדברי תורה מבן לאב, החותם: "...כלו דברי, דברי בנו יחידו עבדו ותלמידו... משה יצחק ברלין". [מכתב רבי משה יצחק ברלין מדווינסק, לאביו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. רבי משה יצחק היה בן יחיד לאביו, מלבד אחיותיו – מכתב זה נדפס (בשינויים) בספר "נשמת חיים", מהדורת ירושלים תשס"ח, חלק ד, פירות החב"ר, עמ' לה-לו].
• דף עם מתכון לרפואה (ל"נשים שאינם יכולים להתעבר מחמת..., ולפעמים מחמת... חלישת האם ולחזק אותה..."), ובסוף הרשימה מופיע מקורה: "מהגאון יוסף מדובנא".
• דף עם רישום מעניין עם סיפור על אחד מגדולי החסידות שעלה לארץ ישראל ולמד חברותא בצנעא עם אחד מתלמידי הגר"א. ראה הרחבה במסגרת.
• ועוד דפים רבים.
36 פריטי נייר, הכוללים למעלה מ-60 עמודים כתובים. גודל ומצב משתנה.
האדמו"ר שעלה לארץ ישראל, ולמד תורה בצנעא מפי תלמיד הגר"א
באחד הדפים, שהיה כנראה דף מגן של ספר חסידות, נכתב סיפור "מתנגדי" מעניין ולא-ידוע לתולדות המחבר מזמן עלייתו לארץ ישראל [הספר היה כנראה מאחד מגדולי החסידות הגאונים שעלו לארץ ישראל, אולי בעל ה"לבושי שרד" אב"ד סורוקה, או בעל "סידורו של שבת" אב"ד בוטשאן, הקבורים בעיר הקודש צפת]: "מה ששמעתי מצדקות בעהמ"ח אשר בנסוע לאה"ק מצא על הספינה נוסע ג"כ א' מצעירי תלמידי הגר"א יושב בא' מזויות הספינה, והנה מפאת כי הצדיק המחבר ז"ל הי' נוטה לכת חסידים, הי' טינא מעט בלבו על תלמידי הגר"א מהמחלוקת שהי' אז בזמן הגר"א בין החסידים והאשכנזים, והנה המחבר נסע בהרחבה גדולה בסיוע כת ה' עם משרת, כי נתנו לו הספקה לנסיעה... בריוח גדול, ותלמיד הגר"א נסע מתוך דחק גדול, לכן הי' מקום המחבר בהספינה מקום גבוה ורחב, ומקום תלמיד הגאון מקום צר ולחץ. המחבר בתוך[?] עסק תורתו ועבודתו ע"י הכנה רבה נגרע על הספינה מעסק תו"ע [=תורה ועבודה], ותלמיד הגאון לא נגרע מעבודתו דבר, והי' בעיני המחבר פליאה גדולה בהשגחתו על תלמיד הגאון איך שעותיו מצומצמים לבל לכלות רגע א' זולתי תו"ע כמו בביתו, ואיך הוא אין באפשרי לו לצמצם שעותיו בספינה כמו בביתו. פעם א' הלך המחבר על הספינה מחניותו למקום חנית תלמיד הנ"ל[?] ונתפעל עוד יותר מהנהגותיו בתו"ע והתחיל לתהות על קנקנו וראה גודל בקיאותו בש"ס ותוס' וכל הפוסקים, ונכנע לפניו מאד, ובקש ממנו אשר בצנעה יתחבר אליו, כי הי' ירא מכת שלו, כאשר יתפרסם התחברותו אליו יפסיד הספקתו מכת שלו, אבל הודה לו אשר דרך רבו הגאון היא הדרך הסלולה בתו"ע, ובבואם לא"י חלק הספקתו עם תלמיד הגאון חלק כחלק עמו, רק שיתחבר אליו לראות ממנו דרכי רבו הגר"א זי"ע, ועשה הכל בצנעה גדולה".
