אוסף גדול של מכתבים, תעודות ומסמכים מארכיון רבי אברהם צבי שור ראב"ד "בית דין חסידים" ונשיא "ועד עדת האשכנזים" בירושלים (בנו של בעל ה"מנחת שי"). שנות התר"פ עד שנות הת"ש בקירוב. עברית, ומעט יידיש ואנגלית.
האוסף כולל שטרות בית דין ופסקי-דין, הרשאות, הסכמים והתחייבויות, מכתבים והמלצות, תעודות נישואין ותעודות רווקות, קולות קוראים, ועוד. רבים מהם עוסקים בענייני גיטין וקידושין והתרה מכבלי עיגון, וכן בענייני השגת אשרות עלייה, שד"רות, המלצות, ונושאים נוספים הקשורים בענייני ציבור ועסקנות הכלל.
חלק חשוב מהאוסף כולל מכתבים מטעם "בית דין חסידים" בירושלים ו"ועד עדת האשכנזים" בעיר (על ניירות מכתבים רשמיים), עם חתימות הראב"ד רבי אברהם צבי שור וחברי בית דינו: רבי אריה מרדכי רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב ואב"ד קארוב, רב ומו"צ בירושלים, ולימים רבה הראשון של בני ברק), רבי יהודה ליבוש לאנדמאן (מלפנים אב"ד בראילא), רבי שמואל וויינגארט (מלפנים אב"ד פלאן), רבי מאיר דאוויד, רבי מרדכי הכהן (מזכיר וסופר הבי"ד), רבי שלמה סג"ל קליין, הדיין רבי שמעון עברשטארק והדיין רבי אלעזר קעלר.
באוסף גם:
• שני מכתבים ארוכים שנשלחו אל רבי אברהם צבי שור מאת רבי אלטער שאול פעפער רב בית המדרש דק"ק "אנשי אונגארן" בניו יורק (ומלפנים רב בסערט ובביטשקוב): אחד המכתבים עוסק בענייני שד"רות וכספים למוסדות ירושלים, והשני בענייני סידור גט.
• מכתב המלצה עבור האדמו"ר רבי יעקב הלברשטאם מטשאקאווא הנוסע לארה"ב לגייס כספים לטובת ישיבתו "דברי חיים צאנז-טשאקאווא" בירושלים.
• מכתב רבי אשר סנדומירסקי, מנהל ישיבת "אור זורח" ביפו, בעניין השגת אשרות עלייה עבור שני בחורים מישיבת "אור ישראל" בלוניניץ.
• מכתב המלצה בחתימת רבי חיים אלעזר אלתר (נכד ה"שפת אמת").
• קול קורא מאת רבי אברהם צבי שור ושני אחייניו רבי מאיר שפירא אב"ד לובלין ורבי משה חיים לאו אב"ד פרשוב, מנהלי "הסתדרות העולמית מחזיקי הדת בארץ ישראל" – פנייה לסיוע כספי עבור נזקקים בני היישוב היהודי בירושלים (ירושלים, אב תרצ"א).
• מכתב רבי אברהם צבי שור אל הנציב העליון סר ארתור ווקופ, ובו בקשה להכרה רשמית בעצמאות בית הדין החסידי בענייני גירושין.
• מכתבים מטעם ממשלת המנדט והקונסוליה האמריקאית, בענייני הגירה, ובנושאים רשמיים שונים.
הגאון רבי אברהם צבי שור (תרכ"ט-תש"ה), בנו של רבי שמואל יצחק שור אב"ד מונסטריץ' בעל "מנחת שי" ומרבני גליציה המפורסמים, וחתנו של האדמו"ר רבי פנחס ברנדויין מסטרטין. לאחר פטירת אביו בתרס"ב, כיהן רבי אברהם צבי ברבנות מונסטריץ', עד לשנת תרס"ח בה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. כיהן כראב"ד לקהילת החסידים בירושלים, כנשיא "ועד עדת האשכנזים" וכנשיא ומייסד חברת "מחזיקי הדת". חיבר את ספרו "שביבי א"ש", שני חלקים, על אורח חיים, חושן משפט ואבן העזר (ירושלים תרצ"ה-תש"ד), ואת ספרו "מנחת שי" על יורה דעה (ירושלים תרע"א). היה מחסידי טשורטקוב. על ספריו קיבל הסכמות נלהבות מהאדמו"ר רבי ישראל מטשורטקוב ובנו רבי דובער, ומבעל "אהבת ישראל" מוויז'ניץ. היה דודו של רבי מאיר שפירא מלובלין (מרגלא, אמו של רבי מאיר שפירא, הייתה אחותו של המחבר רבי אברהם צבי).
כ-70 פריטי נייר (מתוכם למעלה מ-40 חתומים). גודל ומצב משתנים.
