מכתב על גבי גלויית דואר (30 שורות) בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר הקדוש רבי "שלום מאסקאוויטש משאץ". לונדון, שבט [תשי"ב] 1952.
נשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, בשנה הראשונה לעלייתו מאנגליה לארץ ישראל [באמצע שנת תשי"א]. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "כ' הה"ג המפורסם בכל קצוי ארץ וכו' וכו' ה"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א. אחדשה"ט מה שלומו ושלום מחברתו הרבנית תי' ע"י בעלה, מאושרים אתם, ד' ירחם על אחינו שבגולה שבא"י. בזוה"ק דירושלים הוא צואר העולם, לכן אנו מתפללין ושבור וכו', מעל צווארינו קוממיות לארצנו" [כפי הנראה, דבריו של האדמו"ר נכתבו ברמז על הגלות הקשה של היהדות החרדית בארץ ישראל, הנתונה למרמס על ידי השלטון הציוני].
המשך המכתב עוסק בדברי תורה, בתמיהה על פסק הרמב"ם בהלכות גירושין מדברי התוספתא בגיטין, כשהאדמו"ר מתייחס לעצמו בענווה מופלגת: "על ד"ת באתי לכת"ה תוספתא חמורה, ומי כמוהו מורה בתוספתא...", ובהמשך דבריו: "...ומה יתפאר זבוב קצוץ כנפים לכהות מאור השמש... ומה יעשה הרמב"ם בהתוספתא, הי"ל לכתוב ש... לא זכיתי להבין זה, נא מכת"ה להביננו ולהעמידנו על האמת".
האדמו"ר מסיים את המכתב בדברי ברכה וידידות: "הדו"ש החותם בכל חותמי ברכות, ויזכה לישב עה"ת באיו"ש [על התורה באריכות ימים ושנים] עם ז'[וגתו] הרבנית בלי מפריע. ברגשי כבוד... שלום מאסקאוויטש משאץ".
לקראת סיום המכתב, מבקש האדמו"ר למסור גם לידידו החסיד הישיש רבי חנינא הדר בארץ ישראל, תוך שהוא רומז במליצה יפה גם לבדוק את מצב פרנסתו של רבי חנינא: "והנה יפ"ש [יפרוש שלום] להישיש החסיד ה"ר חנינא נ"י – די לו בקב חרובין?".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי".
משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו.
בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית).
האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
גלויית דואר. 14X9 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי, קמט קטן בפינת הגלויה.
