אוסף מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, על ענין גזרת השחיטה בגרמניה וארצות נוספות באשכנז, שנשלחו ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי. ווילנא, ניסן-אייר תרצ"ד [1934].
האוסף כולל 4 מכתבים שלמים, ועוד 3 דפי הוספה ("נ.ב.") למכתבים באותו נושא (כולם בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע, למעט מכתב אחד בכתיבת סופר ובחתימת ידו של הגרח"ע). רוב המכתבים עוסקים בדיונים על צעדים שונים במאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בארצות אשכנז (גרמניה ועוד ארצות), שהשלטונות בסיוע ארגונים אנטישמיים הצרו את צעדיה, בין היתר בחוקים המחייבים את "הימום הבהמות" במכות-חשמל קודם השחיטה, שיש בזה חשש פסול לשחיטה והטרפת הבשר. אל המכתבים מצורפת העתקה של הרצאה בנושא הנ"ל, בכתב-ידו של אחד מסופריו של הגרח"ע.
במכתב הראשון מתאריך ב' בניסן (בכתב-ידו וחתימתו), הוא פותח בשמועה הטובה כי בנו הבכור של הרב אברמסקי יצא לחפשי מעבודת הפרך ברוסיה: "ושמחתי מאד על זה, מי יתן ונשמע שמועות טובות בקרוב מבנו הצעיר שי'" [לאחר שהרב אברמסקי שוחרר בשנת תרצ"ב מהגלות ברוסיה עם אשתו ושניים מבניהם, נותרו שני בניהם הגדולים בגולת רוסיה הסובייטית. החשש העיקרי היה בעיקר לשלום בנו השני, יעקב דוד אברמסקי, שנשלח שם לגלות ע"י השלטונות הסובייטים, והיה בסכנת חיים].
בהמשך המכתב דן הגרח"ע בבירור משמעות ההימום החשמלי לגבי הלכות טריפות, וכותב על מכתב שקיבל בעניין מהרה"ג רבי יעקב ויינברג [בעל ה"שרידי אש"]. הגרח"ע מזהיר את הרב אברמסקי לא למהר להשיב על השאלה: "...ובודאי בל ימהר כת"ר להשיב שם בטרם שנתיעץ יחד". רבי חיים עוזר מספר שקיבל מכתבים מהרבנים בפרנקפורט דמיין ומברלין "מהקהלות הבלתי נפרדות ומצדדים להיתר, לעומת זה הרבנים מהקהילות הנפרדות מתנגדים לע"ע, והדבר צריך עיון וישוב רב מצד ההשקפה הכללית הנוגע ליסוד השחיטה לעם ישראל...".
באחד הדפים, שצורף כנראה למכתב זה, הוסיף הגרח"ע בכתב ידו: "נ. ב. בענין העלעקטרי לא הייתי חושש מפני היתר של הטשיף [=הרב הראשי באנגליה], כי לא יתחשבו עם דעתו, רק העיקר שלא יתלה א"ע בשם מעכ"ת, ולכמותו יספיק הקצור".
במכתב מתאריך ג' בניסן (בכתיבת סופרו, ובחתימת ידו) מכחיש הגרח"ע שמועה כי נתן את הסכמתו לפרסם תרגום-אנגלי למשניות "סדר נזיקין" וגמרא פרק חלק ממסכת סנהדרין: "הנני ממהר להודיעו, כי שקר הדבר ולא היו דברים מעולם, כי לא נשאלתי ולא נתבקשתי ע"ז כלל. מצאתי לנכון למהר להכחיש את השמועה...". למכתב זה צורף דף עם הוספה בכתב-ידו של רבי חיים עוזר, בענין הימום הבהמות: "נ. ב. ע"ד ענין העלעקטרי שהעירותיו, שנכון ונחוץ להיות זהיר בדבר מאד. כוונתי ג"כ לבלי לגלות להרב הכולל ה'[ערץ], טרם נבוא בדברים יחד, ולכשמותו יספיק הקיצור".
במכתב מתאריך י"א בניסן, הוא כותב (בכתב-ידו וחתימתו): "היום הגיעני הט"ג [=הטלגרמה, מברק] מכת"ר והשבתיו, ציויתי לשלוח העתקת תשובתי חזרה ללאנדאן וגם להרב מוהר"ע מונק בברלין כבקשתו...". בהמשך המכתב הוא מעיר שלא כדאי למהר להתיר ההימום, ואף שהרב ויינברג "העלה בדעתו להתיר, ותלה לדבריו בו", בכל זאת הדבר צריך זהירות מאד "אשר לבד ברור הענין, הלא זה נוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, שתתפשט בכל מקום, בדבר שלא שערום רבותנו מדר דר בנוגע לעצם השחיטה". הגרח"ע מספר כי "באשכנז נחלקו הדיעות, כאשר הודעתי לכת"ר. גם הרבנים מהקהלות הכלליות הנוטים להתיר כתבו אלי. הקהלה בברלין שלחה הקונטרסים של הרה"ג מוהר"י ויינבערג נ"י לכמה גדולים. העירותי להרב ויינבערג לשלוח לגדולי הר"מים פה במדינתינו, כמו הגר"ש שקאפ ורב"ד לייבאוויץ ור"א וואסערמאן ור"א קאטלער שיחיו, שחושבים להתועד פה אחר חה"פ [חג הפסח]. בכל אופן אי איפשר למהר בענין כזה הנוגע ליסוד הכשרות". בחתימת מכתב זה הוא מסיים בברכות לרגל חג הפסח: "יחוגו את חג המצות בשמחה ובדיצות, וישמעו בשורות טובות מבניהם שיחיו, ובקרוב יהיו כשתילי זיתים סביב לשולחנו. ידידו רצוף אהבה הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
במכתב נוסף מתאריך ג' אייר (בכתב-ידו וחתימתו), פותח הגרח"ע בעניינים שונים: הוא כותב על הדפסת ה"חזון יחזקאל" על סדר מועד, ועל אסיפת הר"מים שהיתה "לטכס עצה ע"ד וועד הישיבות וע"ד המפעל של הס"ת" [על שם ה"חפץ חיים", המיועד להכניס כסף להצלת הישיבות]. בהמשך כותב רבי חיים עוזר על ענין גזירת השחיטה באשכנז: "ע"ד ענין ההמום ע"י עלעקטרי, קבלתי ט"ג [טלגרמה, מברק] מב' אגודות הרבנים של קהלות הכלליות והנפרדות, כי יתועדו ביום ט' אייר הבע"ל, ומבקשים לבלי להשיב לע"ע עד שיבררו לעצמם. באמת שאלה על הנוגע לכלל ישראל בכל תפוצות הגולה, קשה מאד לכל החושב על כלליות הענין". בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על התקווה לשחרור בניו של הרב אברמסקי מן הגלות ברוסיה, ומוסיף כמה שורות בדברי תורה, במענה לדבריו.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו.
לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.
8 פריטים, על ניירות מכתבים רשמיים, מתוכם 5 דפים בחתימת רבי חיים עוזר. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב.
