אוסף חמישה קונטרסים ודפים בכתב-יד, העוסקים בענייני תורת הקבלה, ועניני מוסר ודרוש. [מזרח-אירופה, שנות התר"י-התר"כ בקירוב].
מכותב אחד או שני כותבים. מן התוכן נראה כי מדובר בגברא-רבא, תלמיד חכם שידיו רב לו בחכמת הקבלה, ובדקדוק המעשים לעבודת השם.
בקונטרס בן [5] עמודים, מהתאריך "א' ויגש תרכ"ו, קאלוש", הוא כותב הקדמה וחמישה פרקים בענייני קבלה, ופותח בהקדמה: "א. אם האדם יתבונן היטיב, ישכיל הדבר ויעיין הענין שהוא דורשו, יראה איך דבר נקשר יפה בשורשו...".
בדף נוסף באותה כתיבה הוא מפרש קטעים מתיקוני הזוהר.
בדף אחר, מהתאריך ניסן תרכ"ו, עם שם המקום (קרוע): "ק[אלוש]", הוא כותב רשימת הנהגות: "כל אדם צריך לתקן אותו היום שהוא עומד בו, שיהיה תמיד [נקי] מכל חטא ועון ואשמה ורשע, ויהיה דבוק באהבת ד' באמת ובתמים ויהיה לו געגועין כבן שמתחטא לפני אביו, מתי יזכה ויראה פני אלקים; ב. אל יזכור בימים שעברו כי לא טוב עשה, ויאמר בלבו איך יקרבני הבורא ואני מלוכלך במעשים [מכוערים] ומתועבים, כי זה מעצת היצר כדי שיתייאש ח"ו...".
בקונטרס בן [3] עמודים, נכתב בכותרות: "מאמר שישי – קברות התאוה", עם דברי דרוש לראש השנה, בהם שופך הכותב אש וגפרית בדברי פולמוס נגד מאן דהו שכתב מאמר פילוסופי בעניין, והוא פותח: "ועתה אתה הקורא חביב, פקח עיניך וראה, איך שפך בוז וקלון על כל הטעמים שאמרו החכמים והגאונים בענין חג ר"ה מדוע נקרא יום הזכרון...".
בדף נוסף הוא כותב בחריפות בתוך הדברים נגד "המתפרצים בעמנו ללכת ארחות עקלקלות ונתיבות און... הלא המה עזי נפש כלבי הפילוסופיא... מחזה שוא יחזיון ובדברי שקר את נפשם ינתֵבון...".
חמישה פריטים, הכוללים [13] עמודים כתובים. גודל ומצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. בדף עם ההנהגות מחודש ניסן תרכ"ו: קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט.
