ספר שלשלת הקבלה, כרונולוגיה יהודית היסטורית, מבריאת אדם הראשון, ועד לדורות האחרונים בזמן המחבר, מאת רבי גדליה ן' יחיא. ונציה, דפוס זואן די גארה, שמ"ז [1587]. מהדורה ראשונה, אשר הדפסתה החלה עוד בחיי המחבר.
חתימות ורישומים בדף השער (חלקם מחוקים); בדפים ב-ג רישומי בעלות בכתיבה איטלקית: "שלי יצחק ואלאבריגה".
מחיקות צנזורה במקומות מעניינים. במספר דפים נמחקו שורות שלמות.
קכא דף (חסר דף אחרון, עם סופם של המפתחות). 19 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי דף השער ודפים נוספים, עם פגיעות מעטות בטקסט. תו-ספר. סימני עש. כריכת עור ישנה ונאה, עם בלאי, פגמים וסימני עש.
בבטנת הכריכה הקדמית מודבקת תווית החנות של האנטיקוואריאט J. Kaufmann, מפרנקפורט דמיין.
מקור: אוסף פרופ' יצחק ש' פנקובר.
ספר שלשלת הקבלה
, כולל בין היתר אגדות וסיפורי-עם מתקופות שונות בהיסטוריה. יש מפקפקים על רבים מסיפוריו. בעל "סדר הדורות" הביא ממנו דברים רבים בספרו, אולם בהקדמתו מבקרו בחריפות: "ועל בעל שלשלת הקבלה שפכתי סוללת, להסיר סולת מן הפסולת, כי רובו ממש ככולו מלא טעות, ראה ושמע מה שכתב הג"מ יוסף קנדיא בס' מצרף לחכמה דף ז' ע"א ז"ל: ר' גדלי' בן יחייא בעל שלשלת הקבלה כתוב כו', אין מביאין ראיי' מן השוטים כו', שקלקל חבורו בכזבים עד שהאמת בתוכו אינה ניכרת עכ"ל, ועשיתי להועיל לך לתקן המעוות כאשר תראה בחבורי זה".
החיד"א בספרו "שם הגדולים" מתעלם מספר "שלשלת הקבלה" ומספרי ההיסטוריוגרפיה "שפתי ישנים" ו"צמח דוד", ואף לא נתן להם ערך מיוחד ב"מערכת ספרים", אולם בערך ספר הנייר (מערכת ספרים, אות נ), הוא מבקר את הספרים הנ"ל: "...אבל טעו בשקול הדעת, וכן תמצא כמה פעמים לכותבים כאלה דטעו בדמיונם שרוצים להבין דבר מתוך דבר, ועוד שסומכים על כל מאי דשמעי ואשר מצאו כתוב, כמו ס' שלשלת הקבלה וספר שפתי ישנים אשר טעו כמה וכמה פעמים, ומי יאבד הזמן לברר טעותם...".
גם במקומות אחרים בספרו "שם הגדולים", מעיר החיד"א על חוסר הדיוק בספר שלשלת הקבלה, ראו: מערכת גדולים, אות מ', מהר"ם מרוטנבורג; מערכת ספרים אות ב, בשר על גבי גחלים; אות כ, כל בו; אות ת, תוספות – שם כותב החיד"א: "הן אמת דראיתי בצמח דוד שכתב משם שלשלת הקבלה דפליג על זה וכתב דרש"י בזמן הרמב"ם... וכעת ס' שלשלת הקבלה איננו פה עמנו אך כבר כתבתי לעיל במערכת המ"ם בח"א, שמקובלני דאין לסמוך על דבריו", ע"כ דברי החיד"א.
