דף בכתב-יד, שטר "מעשה בית דין" על "חזקת חצרות" בירושלים, שנכתב עבור רבי שניאור זלמן שניאורסון ושותפיו, בחתימות חכמי ירושלים הספרדים – רבי משה ן' נחמיאס, רבי משה ן' ויניסטי ורבי חיים יצחק פיזאנטי. ירושלים, תרכ"ד [1864].
כתיבה ספרדית בינונית, על דף בפורמט גדול. בשולי הדף חתומים (בחתימות מסולסלות): רבי משה ן' נחמיאס (כיהן כראב"ד הספרדים בירושלים בשנת תרי"ד וכראש ישיבת "כנסת יחזקאל"), וחברי בית דינו – רבי משה בנבנישתי ורבי חיים יצחק פיזאנטי.
מצידו השני של הדף, מסמך נוסף בכתיבה אשכנזית, "זכרון עדות" בקשר לחזקת חצרות אלו, בחתימות: רבי יוחנן הירש שלאנק [תלמיד ה"חתם סופר"] רבי "אהרן בן גדלי'" ורבי יהודא ברגמאן. ירושלים, אדר ב' תרל"ב [1872].
החצרות וסביבתן מתוארות בפירוט רב בתחילת הדברים, ובהמשך נכתב כי "על חזקת חצר עליון ותחתון ואוצר הנז"ל [=הנזכר לעיל]" נתעורר ויכוח בין מספר אנשים: "רבי שניאור זלמן שניאור זאהן אשכנזי עם מע' רבי יאודה בערגמאן הי"ו ושותפו רבי בן ציון ליאון אשכנזי הי"ו... וכל א' ואחד הוציא שטר חזקה על חצרות נז'...". לבסוף הוחלט בין הצדדים כי יהפכו לשותפים שווים בחצרות: "...ונתרצו מרצונם הטוב להשתוות ולהשתתף יחד...".
רבי שניאור זלמן ב"ר נחום יוסף שניאורסון (תקפ"ח בערך-תרמ"ב), דור שלישי לאדמו"ר הזקן – בנה בכורה של הרבנית שרה רבקה בתו בכורתו של רבי משה בן אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע. נולד בליובאוויטש, ועלה לארץ ישראל בשנת תר"ד, בעליית הרבנית מנוחה רחל סלונים ושתי בנותיו של ר' משה בן אדמו"ר הזקן, ומשפחותיהן, לחברון.
רבי שזבנ"י מחברון היה חסיד מקושר לשאר בשרו אדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש, ועל פי עדות בנו אף ערך פעם נסיעה מארץ ישראל לליובאוויטש כדי להתראות עם רבו ה"צמח צדק". נמנה על ראשי עדת חב"ד בירושלים וכיהן כשד"ר וכמנהל "כולל חב"ד". חתום על אגרת מייסדי היישוב החב"די בירושלים בשנת תר"ט למשה מונטיפיורי (בה מספרים על הגירתם מחברון לירושלים בשנת תר"ז בשל "רשעת הגוים").
רגיל היה רבי שניאור זלמן לחתום את שמו "שזבנ"י חברוני", או "שזבנ"י ירושלמי" [נוטריקון שמו ושם אביו: שניאור זלמן בן נחום יוסף], ואף את ספריו קרא בשם "נמוקי שזבנ"י". חיבר גם "הגהות והערות" על האלפסי, שו"ת הגאונים "חמדה גנוזה", וספרים נוספים. נוסף על היותו תלמיד חכם ומחבר ספרים, נודע גם בחיבתו הגדולה לכתבי יד וספרים עתיקים. לימים רכש את ספרייתו הגדולה של החיד"א והוציא מתוכה לאור כמה מחיבורי הגאונים הקדמונים. לפרנסתו עסק כמגיה בבית הדפוס הידוע של ר' משה ב"ק.
[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים חסרים במרכז הדף, עם פגיעות בטקסט. סימני קיפול.
