קונטרס 16 עמודים, הכולל מכתב ארוך (כעמוד וחצי) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים", וקונטרס בכתב-יד, 14 עמודים, עם העתקת הערות הגרא"ז על הספר "חזון יחזקאל". ירושלים, סיון תרפ"ו [1926].
שני העמודים הראשונים בכתב-ידו ובחתימתו של רבי איסר זלמן, ושאר 14 העמודים העתקת דבריו, בכתב-יד סופר. נשלח לסלוצק אל בעל ה"חזון יחזקאל", ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק (ממלא מקומו של רבי איסר זלמן ברבנות העיר סלוצק). רבי איסר זלמן כותב: "...ספרו הנכבד והנעלה עם מכתביו קבלתי במועדו ויסלח שהתאחרתי להשיבו... ומכיון שכבר התחלתי לערוך בזה איזה דברים על ספרו הנכבד ועל חד"ת [חידושי תורה] שלו, לא חפצתי לבוא ריקם ומיום ליום נדחה גמר תשובתי, עתה אשר ב"ה הוטב לי וגמרתי מכתבי בחד"ת, אשר גם נתתיו להעתיקו בכתב נקי...".
בהמשך המכתב עונה הגרא"ז מלצר על שאלת הגר"י אברמסקי, שהתייעץ עמו על שליחת בנו ללמוד באחת הישיבות בארץ ישראל, ובהמשך המכתב הוא חוזר לדבר על חשיבות הספר "חזון יחזקאל": "אודיעו ע"ד [על דבר] ספרו הנעלה, כי עיינתי בו בהרבה מקומות ומצאתיו ספר נעלה מאד, וראיתי את רוב עמלו וחכמתו הרבה שמונח בין תלמיו, ואוכל להגיד מקצת שבחו בפניו, כי מצאתי חידושים נעלים וישרים, ופשטים מועילים ונחוצים מאד לבאר כל חמירא בתוספתא, ואמת כי עיינתי גם במקומות רחוקים מהתחלת הספר... יהי ד' עמו שיקויים בו 'חכמות בחוץ תרונה' ויצא שמו למרחקים, כפי כחותיו הנעלים, ותירום רישי' אכולי כרכא בעיר הגדולה הזאת שישכון בתוכה לכבוד ולתפארת, ויעזרו ד' לגמור חיבורו על כל התוספתא. ידידו אוהבו הדוש"ת [הדורש שלום תורתו] איסר זלמן מלצר".
הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. נולד בעיר מיר ובילדותו הגיע לישיבת וולוז'ין בה קיבל תורה מרבותיו הנצי"ב והגר"ח מבריסק [שחיבב מאד את ה"עילוי" הצעיר שהיה מכונה בישיבה בשם "זוניא", והיה אומר עליו: "כשזוניא'לה פותח את פיו נפתחים אצלי צינורות המוח" – כתלמיד המחכים את רבותיו]. לאחר נישואיו כיהן כראש הישיבה הראשון בישיבת "כנסת ישראל" בסלבודקה, יחד עם גיסו הגרמ"מ עפשטיין. בהמשך עבר לסלוצק עם י"ד בחורים מעולים מתלמידיו, והקים בה ישיבה גדולה. לאחר תקופה מונה גם לאב"ד העיר סלוצק על מקומו של הגאון הרידב"ז. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי").
מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק. באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי], נאמן-ביתו וסופרו של רבי חיים עוזר. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.
[2], יד עמ'. 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול וקרעים. בעמוד האחרון מחיקת אותיות בסימני הקיפול. דפים מנותקים וללא כריכה.
