מכתב (23 שורות) בכתב-יד קדשו ושתי חתימות ידו של המקובל הקדוש רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם שבו ואחלמה". שאוויל (Šiauliai, ליטא), אייר תרנ"ג [1893].
נשלח אל ידידו וקרוב-משפחתו "צדיק יסוד עולם" רבי שרגא מאיר לייזרוביץ מהעיר קלם, אודות בנו הנער שמואל שלום לייזרוביץ, שגלה למקום תורה ללמוד בעיר שאוויל: "...באתי לכבודו, כי היות שבנו הנחמד כמר שמואל שלום נ"י לומד כעת בפה שאוויל, ויש לו תהלית"ש [תהלה לאל יתברך שמו] התקרבות רב מש"ב ר' אליעזר לייזעראוויטץ ומש"ב ר' לייבציק בעניני צרכיו המוכרחים, ושכר לעצמו רב אחד מופלג מהיושבי בשבת תחכמוני בקלאויז לאנדקרעמיר, וקצב לו שכרו חמשה עשר רו"כ בעד הקיץ הזה, ותהלית"ש כי הוא לומד בהתמדה ומתנהג עצמו בטוב וצדק ונושא חן בעיני יראי ה' כי הוא בן יניק וחכים. גם אני אהבתיו מלו"נ [מלב ונפש] כי הוא רגיל לבוא אצלי ג"כ (היום הוא עת בר מצוה שלו למז"ט [למזל טוב] יגדלהו השי"ת לשם ולברכת עולם)...".
בהמשך המכתב הוא מבקש ממנו כי ישלח לבנו כסף לשכר לימוד: "והנה ביקש ממני לכתוב לכבודו שיראה נא לשלוח לו את סך החמשה עשר רו"כ לשכר לימוד, והגם שכבד עלי הדבר לכתוב בזה לכ"ת, כי יודע אני שאם המצא לו השי"ת איזה מקום מוצא לכסף, בודאי שהיה מקדים בזה לשלוח לזוגתו ולביתו העלובים, וא"כ למה לי לבקשו על זה ולצערו ח"ו, אך הפצרת בנו נ"י ומגודל האהבה שאהבתיו, לא יכולתי להשיב פניו ריקם, ובאתי להזכיר לכבודו בזה, אולי יתן ה' שיהא באפשרי להיות לו לסעד בסך השכר לימוד הנז', יראה נא בכל האפשרי לשלוח לו. כי בטח יהיה שבעה"י יעשה פרי לטובה בלימודו. ועל אמו שהיא זוגתו של כבודו ת"י, יודע כ"ת היטיב שאין בכחה לשלוח לו הסך הנז' כלל. ולזאת עיני בנו תלויות בזה רק אל אביו וכולנו אל אבינו שבשמים, שיחוס על עמו ויאמר די לתלאותינו, וימצא לכ"א ואחד די פרנסתו, ועל כבודו בכלל כ"י [כל ישראל], להמציא לו עזרתו מקודש וירום קרנו מעלה מעלה, כנפשו הטהורה וכנפש ידידו עוז ש"ב [שאר בשרו] שלמה עליַאשָאוו".
בשולי המכתב, הוא כותב: "כשייטיב לו השי"ת לשלוח את סך הנז', יכול לשלוח על האדרעס שלי, שלמה עליַאשָאוו, שאוויל – שלום לו סלה".
הגאון הקדוש רבי שלמה אלישיב (תר"א-תרפ"ו), גדול המקובלים בליטא – "המקובל האלוקי, מרי דרזין, חד בדרא, גאון עולם בחכמת האמת, קדוש ה' מכובד, מרנא ורבנא ר' שלמה עֶליַאשָאוו" (לשון תלמידו רבי אריה לוין בשער החוברת שכתב על תולדותיו), נולד בעיר זאגער שבצפון ליטא, ונשא את אשתו בת רבי דוד פיין מהעיר שאוויל, בה הוא עבר לגור. למד כ"פרוש" בבתי המדרשות שבטעלז, קלם ועיירות הסביבה. שם גם התקרב לזקני המקובלים תלמידי-תלמידיו של רבנו הגר"א ומתלמידי רבי יצחק אייזיק חבר, אשר ראו בו כלי מוכשר לקבל את רזי החכמה האלוקית חכמת האמת.
רבי שלמה נודע מגיל צעיר בגדלותו בחכמת הקבלה, ורוב כתבי הגר"א בקבלה (שנדפסו בשנות התר"מ בקירוב) נערכו על ידו לדפוס. הגהותיו על ספר "עץ חיים" נדפסו במהדורת ווארשא תרנ"א בשם הגהות הרב שב"ח [שלמה בן חייקיל]. סדרת ספריו בקבלה הנקראת "לשם שבו ואחלמה" נדפסה בשנים תרס"ט-תש"ח, והם מספרי היסוד של לימוד חכמת הקבלה. ספריו וכתביו נכתבו ברוב קדושה, יראה ובטהרה [ולפי המסופר, היה משתמש גם ב"השבעת הקולמוס"]. עמד בקשרי ידידות עם בעל ה"חפץ חיים" שביקר כמה פעמים בביתו בשאוויל ובהומל [ה"חפץ חיים" אף התארח אצלו בשבת בעיר שאוויל, ובאותה שבת סעדו בנות המשפחה בחדר אחר. ראו מכתב רבי צבי פרבר, מאסף ישורון כרך ה, עמ' תרסג אות ו]. ידועים דברי בעל החפץ חיים שזירז את תלמידו הצדיק רבי אליהו דושניצר ללכת לקבל את פני בעל הלשם, באמרו כי בעולם הזה עוד אפשר לזכות לראותו, אולם בעולם העליון יהיה מקומו בהיכלות העליונים גבוה מעל גבוה, ונהיה רחוקים ממנו.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה גלה בעל ה"לשם" מעירו שאוויל שבליטא אל העיר הומל (Gomel, Homel, אוקראינה), יחד עם בתו וחתנו רבי אברהם לווינזון-אלישיב שכיהן כרב ומו"צ בעיר הומל (תרל"ח-תש"ג; אז שינה בתעודת העליה את שם משפחתו לשם משפחת חותנו), ובנם היחיד הנער יוסף שלום (תר"ע-תשע"ב; שנודע לימים כגדול הפוסקים בדורנו, מרן הגרי"ש אלישיב), ובשנת תרפ"ד הם עלו יחד לירושלים. עם בואו לירושלים חרדו לקראתו גדולי המקובלים הספרדים והאשכנזים, ובפרט הרב השד"ה (רבי שאול דוויק, ראש ישיבת "רחובות הנהר") שעמד עמו כל השנים בקשר מכתבים; תלמידי ה"בן איש חי" ששמעו מרבם את גדולת הרב שב"ח; והרב הראשי הראי"ה קוק (שהיה תלמידו בחכמת הקבלה, עוד מהתקופה בה התגורר ה"לשם" בעיר שאוויל).
מקבל המכתב: רבי שרגא מאיר לייזרוביץ (ת"ר-תרפ"ט), יליד קעלם. צדיק ומקובל ממקורבי רבי ליב'לי חסיד מקלם. ידיד נעורים ומקורבם של גדולי מקובלי ליטא (רבינו ה"לשם", מהרא"ל ליפקין מקרטינגא, מהרא"ש מהריל, רבי יצחק מאלצאן ועוד) ושל גדולי תלמידי רבי ישראל מסלאנט. בתחילת שנות התר"ן בערך הגיע לאנגליה וכיהן בה שנים רבות ברבנות "חברת ש"ס". בזקנותו עלה לירושלים.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים כהים. בלאי וקמטים. קרעים קלים בשוליים.
