סדר תקוני שבת, לרבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר יאקב (יעקב) בן יהודה ליב שמש מברלין. המבורג, תפ"ג [1723].
דיו וצבע על קלף.
כתב-יד בפורמט קטן, כתוב בכתב אשכנזי מרובע ובכתב בינוני (רש"י). הטקסטים שבכתב מרובע מנוקדים במלואם. בכמה מהדפים נוסף תרגום ליידיש בכתב אשכנזי בינוני (אותיות צו"ר / Vaybertaytsh). כל העמודים תחומים במסגרות זהב, עם שוליים רחבים. איורי פרחים קטנים משולבים בכל דפי כתב-היד ומפרידים בין חלקיו השונים, ומופיעים גם בקולופונים כשורות מלאות.
הטקסט והקולופון
תוכן כתב-היד מפורט בעמוד השער: "סדר תקוני שבת מאיש האלהי' קדוש יאמר לו בוצינא קדישא נהורא עמי שריה כמוהרר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל ונוסף ע"ד [על דגלו] סדר מש [מוצאי שבת] וברכת הלבנה"; ואמנם, הוא כולל את הטקסטים הבאים: סדר קבלת שבת, קידוש לשבת, הנהגות הסעודה וסדר סעודה ראשונה, זמירות ליל שבת, פרקי לימוד ליום השבת, זמירות ליום השבת, מנחה לשבת, זמירות למוצאי שבת, סדר הבדלה, וסדר הנהגות ברכת הלבנה.
הסופר חתם את שמו פעמיים, בפעם הראשונה בקולופון מפורט בדף [61]ב: "ע"י הכותב יאקב בן כמוהרר יהודא ליב שמש מברלין לע"ע סופר ס'ת'ם' בק"ק המבורג בשנת תפ"ג לפ"ק"; ובפעם השנייה בקולופון קצר יותר, בעמוד האחרון (דף [63]ב): "ואת מעשי ידי להתפאר יאקב סופר ס'ת'ם' מבערלין בשנת ת'פ'ג' ל'פ'ק'".
האיורים והעיטורים
בפתח כתב-היד עמוד שער מאויר כולו בגוני שחור-לבן, בראשו צמד מלאכים תוקעים בחצוצרות זהובות וסביב להם חמש סצנות תנ"כיות, מלוות בפסוקים הרלוונטיים (לפי כיוון השעון): מעמד הר סיני (מתן תורה), עליית אליהו לשמים במרכבתו, יצחק זורע בשדה, יוסף בבית אדוניו המצרי, ושמואל מושח את דוד למלך. איורים אלו מבוססים על תחריט זהה אשר נדפס לראשונה כשער מהדורת התנ"ך שהדפיס יוסף עטיאש באמשטרדם בשנים תי"ט-ת"ך (1659-1660).
כמו כן, כולל כתב-היד חמישה איורים נוספים, שנושאיהם כדלקמן:
דף [10]א: איור מיניאטורי, שלמה המלך יושב על כסאו (מלווה את שיר השירים).
דף [21]א: איור סעודה (מלווה את הקידוש לערב שבת).
דף [35]א: איור סעודה (מלווה את הקידוש לשבת).
דף [47]א: איור סעודה (מלווה את ברכות הסעודה השלישית).
דף [58]א: איור טקס הבדלה (מלווה את ברכות ההבדלה).
תיבת-פתיחה גדולות, מאוירות או מעוטרות בזהב, מופיעות בדפים [3]א, [5]א, [7]א, [21]ב, [35]ב, [48]א, [55]ב, [59]ב, [62]א, [62]ב.
הסופר-האמן יעקב בן יהודה ליב שמש מברלין נחשב לפורה ביותר מבין סופרי "אסכולת המבורג-אלטונה" שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-18, ואשר עמה נמנו גם הסופרים-האמנים יוסף בן דוד לייפניק ואורי פייביש בן יצחק אייזיק סגל. בין השנים 1717 ו-1741 בקירוב הוא יצר יותר מ-35 כתבי-יד עבריים, מסוגים שונים, בהם קבצי תפילה ומנהגים לטקס ברית מילה, הגדות של פסח, תיקוני שבת, פרק-שירה, תהלים, ועוד.
חמישה כתבי-יד שלו השמורים באוסף ספריית רוזנטליאנה באמשטרדם נחקרו ותוארו בהרחבה בידי אמיל שרייבר (ראו להלן); יצירתו נחקרה בהרחבה גם בידי ד"ר איריס פישהוף (להלן).
ידועים עוד כשבעה כתבי-יד נוספים של "תקוני שבת" מעשה ידיו, בהם: כתב-יד משנת תפ"ח באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (Barnett, no. 627.), כתב-יד משנת ת"ץ באוסף ספריית רוזנטליאנה (Ms. Rosenthaliana 661), שני כתבי-יד באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (B81.0935; Ms. 180/097 and 180/010), כתב-יד משנת תע"ט באוסף ספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג (Ms. Levy 60), ושני כתבי-יד נוספים באוספים פרטיים.
[64] דף. 14.3X8.7 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. כתמים בדף הקלף הראשון (לפני עמוד השער). כמה דפים רופפים. כריכת עור אדום, מקורית, עם הטבעות-זהב, נתונה בנרתיק-קרטון מקורי. פגמים בשדרה (קילופים בעור). קרעים קלים וקמטים בשולי נרתיק הקרטון. רישום בעלות משנת 1782 בדף הבטנה השני: "קניתי מן פאָלאַק בעד י"ד ר"ט [רייכסטאלר] ח"ג חמשה עשר בשבט תקמ"ב לפ"ק...". משני צדיו של דף [1] (דף הקלף שלפני עמוד השער) מופיעים רישומי-בעלות ארוכים ביידיש, מהמאה ה-19.
ספרות:
כתב-היד שלפנינו מתועד בספרה של איריס פישהוף, Jüdische Buchmalerei in Hamburg und Altona (Hamburg: Christians, 1999), מס' 310 ברשימת יצירותיו של יעקב סופר, עמ' 296 וכן עמ' 301, 309, 329, 342, 346-347.
למידע נוסף, ראו:
1. Iris Fishof, Yakob Sofer mi-Berlin: A Portrait of a Jewish Scribe, Israel Museum Journal 6 (1987), 83-94.
2. Emile G.L. Schrijver, 'Be-ôtiyyôt Amsterdam' Eighteenth-century Hebrew manuscript production in Central Europe: the case of Jacob ben Judah Leib Shamas, Quærendo 20,1 (1990), 24-62.
