כתב-יד, דרכי משה הארוך על יורה דעה, מאת רבי משה איסרליש – הרמ"א. [לובלין], שס"ט [1608].
כתב-יד שלם. כרך עבה במיוחד. כתיבה אשכנזית, בינונית ורהוטה, בידי מעתיקים מתחלפים, כשלושים שנה לאחר פטירת המחבר – הרמ"א (שנפטר בשנת של"ב). האחרון חתם בסוף: "...נשלם בעזה"י היום יום ה' פרשת גר ותושב שס"ט לפ"ק – נאם הסופר יעקב בלא"א יוסף ז"ל הנק'[רא] יאקב מק' לובלין". בראש העמוד הראשון: "בטוב גדא אתחיל לכתוב, עזרי מעם ה' הוא יעזרנו לעשות חיל".
לצד הקולופון הועתק שיר הסיום של החיבור, מאת הרמ"א, "מלכי ואלהי ישעי אליך אתפלל...".
הכרך שלפנינו שייך לקבוצת כתבי-יד של החיבור, שהועתקו סמוך לאחר פטירת הרמ"א על ידי חכמי אותו הדור, בהם תלמידי הרמ"א ותלמידי תלמידיו, ושימשו את לומדי בתי המדרש בקראקא ובלובלין באותם ימים. בכתבי-יד אלה השתמר החיבור במשך שנים רבות עד להתחלת הדפסתו במפנה המאה ה-18. ראשון המעתיקים של החיבור היה רבי אליהו לואנץ ("רבי אליהו בעל שם"), כפי שמספר בהקדמתו לחיבורו "אדרת אליהו": "כי ע"י סיבה בא לידי דרכי משה... כי היה מהדורא קמא כי הצדיק המחבר חלף והלך לעולמו... ואני הייתי המעתיק הראשון..." (כאות תודה על כך קיבל אז מרבי אליעזר אחי הרמ"א כתב-יד של פירוש הרמ"א על הזוהר, כפי שכותב בהקדמתו הנ"ל). במשך שנים רבות נותר חיבור זה בכתב-יד והדפסתו החלה רק בשנת תנ"ב (אז נדפס חלק יורה דעה בזולצבאך). החיבור נדפס יחד עם הטור כבר במהדורת ברלין תס"ב-תס"ג, אלא שהמדפיסים השמיטו מהחיבור חלקים משמעותיים, ומאז נדפס בצורה זו (שכונתה "דרכי משה הקצר") ברוב מהדורות הטור הבאות.
למרות שלא נדפס עד שנים מאוחרות, החיבור השלם היה בידיהם של גדולי הפוסקים מפרשי הטור והשו"ע שאחרי הרמ"א, בשנות הש' והת', בהעתקות כגון זו שלפנינו. במיוחד מצטט אותו רבי יהושע פלק הכהן בעל הסמ"ע (ספר מאירת עינים), תלמידו של הרמ"א, שחיבורו "הגהות דרישה ופרישה" הוא למעשה חיבור הגהות ופרשנות על הדרכי משה. כמוהו גם רבי יואל סירקיש בעל הב"ח (בית חדש) המצטט בחיבורו את הדרכי משה ודן בדבריו, וכך גם רבי שבתי כהן בעל הש"ך (שפתי כהן).
מלבד הכותבים המתחלפים בכרך שלפנינו, שלא זוהו (מלבד האחרון החותם את שמו, כנזכר לעיל), מופיעות בשולי העמודים הגהות (רובן קצוצות). חלק מהגהות אלה הן הוספות או השלמות ותיקוני נוסח בחיבור דרכי משה, והן מופיעות בחלקן בכתבי-יד מקבילים של הדרכי משה.
במקביל, נראה שכמה מן ההגהות שלפנינו הן הגהות מקוריות של אחד התלמידים. הדבר צריך בדיקה יסודית. בדף 236ב מופיעה הגהה שדומה בלשונה לדברי ה"בית חדש" (ב"ח, יורה דעה קסח-קסט, טו). בדומה לכך ההגהה בדף 416א שדומה בתוכנה לדברי הב"ח (סימן שלה, ז). באחת ההגהות (דף 235א) מוזכר רבי שלמה לוריא – המהרש"ל: "ומ"ו [=ומורי ורבי] מהרש"ל ז"ל כת'[ב]... בתשובותיו סי' נ"ב..." (ההפניה היא לשו"ת מהרש"ל שנדפס בלובלין של"ד-של"ה).
כתב-היד שלפנינו לא עמד בפני מדפיסי מהדורת "שירת דבורה" של "מכון ירושלים", וישנם שינויים בין הנוסח שלפנינו לנדפס שם. חלק מההגהות שלפנינו לא נדפסו.
[450] דף (מספור מאוחר בעפרון). 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים במספר דפים. סימני עש. במספר דפים נחתכו השוליים התחתונים. כריכה חדשה.
