כתב-יד, ספר פרי עץ חיים, כוונות התפילות והמצוות – על פי קבלת האר"י, מפי תלמידו רבינו חיים ויטאל (מהרח"ו). [אירופה, המאה ה-18 בקירוב].
כתיבת סופר נאה. כתיבה אשכנזית רהוטה זעירה. הסופר שילב ב"חלונות" בתוך הטקסט את הגהות המקובלים, בהם רבי נתן שפירא, הגהות "מליקוטי החברים", ועוד. לפנינו עריכה של "פרי עץ חיים" השונה מעריכתו של מהר"ם פופרש שנדפסה במהדורת קוריץ תקמ"ה, וכן שונה מהעריכה של רבי נתן שפירא ("מאורות נתן" ו"מחברת הקודש"). טיבה המדוייק של עריכה זו צריך בדיקה.
העותק שלפנינו היה שייך כנראה למקובל רבי אריה ליב הלוי עפשטיין, אב"ד קניגסברג ובעל "הפרדס", מרואי פני הגר"א מווילנא. בתחתית דף קג2, בסופה של הערה בכתיבת הסופר על סדר ספרי התנ"ך, נוספה חתימה: "נ"ל[?] הק' ארי' ליב הלוי עפשטיין" – ניתן לשער כי זו חתימת ידו של בעל "הפרדס", על אף כי לא ידועה לנו חתימה אחרת שלו.
בדפי המגן ובמספר דפים נוספים רישומי בעלות וחתימות: "שלי הוא נתן ארי' ליב בא"א מו"ה דוב בער סג"ל מהוראדנא"; "זה הספר שייך להרבני הנגיד המופלג המפורסם האברך מו"ה נתן ארי' ליב באאמ"ו מו"ה דוב בער סג"ל עפשטיין מק"ק הוראדנה הבירה הנקרא בפי כול ר' בעריל מרדכי נעחס ממשפח' עפשטיין דק"ק הנ"ל"; "קניתי מהוני כדי לקיים מצות צורי וקוני נא' נתן בלא"א מו"ה דוב בער נעחיש"; "נתן ארי' ליב סג"ל" (ראש דף א/1); "נתן ארי' ליב במו"ה דוב בער סג"ל עפשטיין" (ראש דף קל/2) – כפי הנראה הוא אחיינו (בן אחיו) של רבי אריה ליב עפשטיין, ראו חומר מצורף.
הגהות ממספר כותבים בכמה מן העמודים.
קדוש ה' –
הגאון המקובל רבי אריה ליב הלוי עפשטיין אב"ד קניגסברג (תס"ח-תקל"ה), רב ומקובל, מגדולי דורו, מידידיו של הגר"א מווילנא, ומרבותיו של בעל "יסוד ושורש העבודה". חיבר עשרים ושלושה ספרים, בנגלה ובנסתר. חלקם נדפסו בחייו, בהם ספר "הפרדס" שעל שמו נודע, וסידור "אור השנים". נולד בהורודנא וכיהן כמגיד מישרים ורב בכמה קהילות. בשנת תק"ה התמנה לרבה של קניגסברג, ובה כיהן כשלושים שנה, עד לפטירתו. עמד בקשרי ידידות עם הגאון רבי אריה ליב ממץ בעל "שאגת אריה" ועם הגאון רבי יהונתן אייבשיץ, הכותב לו באחד ממכתביו: "ממני הנרצע באהבתו כל הימים ונפשי קשור בנפשו". רבי יהונתן אייבשיץ פנה אליו בשאלות קבליות, והתייעץ עמו על המנהג הנכון בסדרי ה"כוונות" של תפילות הימים הנוראים. כשפרצה המחלוקת נגד רבי יהונתן אייבשיץ, יצא רבי אריה ליב להגנתו ודרש בשבחו.
הגר"א מווילנא היה מידידיו של בעל "הפרדס" ועסק עמו בדברי תורה בהלכה ובקבלה. למרות שהגר"א מווילנא לא נהג לכתוב הסכמות לספרים, הוא חרג מכלל זה ונתן הסכמה בכתב לשני מחברים בלבד, אחד מהם היה רבי אריה ליב בעל ה"פרדס" (השני היה רבי שמואל ב"ר אליעזר מקלווריעא). את הסכמת הגר"א על הדפסת ספרו (בהסכמה לא נכתב על איזה ספר מדובר), הדפיס רבי אריה ליב לראשונה בספרו הלכה אחרונה וקונטרס הראיות, קניסברג תקי"ט, ולאחר מכן הדפיסה בשנית כלשונה בסידורו אור השנים, קניגסברג תקכ"ה (ראו: וינוגרד, אוצר ספרי הגר"א, מס' 991).
מתלמידיו הנודעים של בעל "הפרדס" היה הצדיק החסיד רבי אלכסנדר זיסקינד מהורודנא, בעל "יסוד ושורש העבודה", הכותב בחיבוריו דברים בשם רבו בעל "הפרדס".
קל דף (דפים קד-קח ריקים). 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים במספר מקומות. התכהות דפים בחלק מהכרך. קרעים ובלאי במספר דפים. פגמים עם פגיעות בטקסט בדף הראשון. כריכה חדשה.
